כל הפוסטים

באיזו שעה הסעודה? שושן פורים שחל ביום שישי

אדר ב' | תשפ"ב

פורים שחל ביום שישי הוא יום עמוס במיוחד, כאשר בנוסף לתפילה ארוכה, קריאת מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים – צריך למצוא גם זמן להתכונן לשבת.[i] אירוע כזה נחשב חריג יחסית – אבל עבור ירושלמים ואחרים שחוגגים את שושן פורים, זו הפעם השישית ב-11 שנים בלבד.[ii]

לא פשוט למצוא את הזמן הנכון לסעודה כאשר פורים חל ביום שישי. מצד הדין אפשר לקיים את סעודת הפורים בכל שעה ביום, כפי שנלמד מהפסוק “כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם … לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה …”. בשולחן ערוך (תרצ”ה, ב) מובא, שאנו למדים מהמילה ‘ימים’ בפסוק שיש לערוך משתה ושמחה דווקא ביום ולא בלילה.

סעודת הפורים ביום שישי היא בעייתית, משום שמעיקר הדין עדיף לא לקיים סעודה גדולה ביום שישי, ולא להתחיל סעודה כלל בצהרי היום (לפי דעות שונות אחרי חצות היום או אחרי השעה הזמנית התשיעית), כדי לכבד את השבת כראוי ולשמור על התיאבון לסעודת ליל שבת.[iii] אין איסור הלכתי מפורש להתחיל סעודה בכל שלב שהוא לפני כניסת השבת, אבל הימנעות מכך היא קיום של כבוד השבת; לכן עריכת סעודת הפורים בצהרים כמו בשנים אחרות היא בעייתית בשנה כזו. על מנת לאזן בין כבוד השבת לחגיגת הפורים, הפוסקים מציעים שתי הצעות לתזמון מיטבי של סעודת הפורים בערב שבת.

סעודה בבוקר:

יש פוסקים שמעדיפים לקיים את סעודת הפורים בבוקר בכל שנה, משום הכלל ‘זריזים מקדימים למצוות’.[iv] למרות שהרמ”א מעדיף בדרך כלל את האפשרות של סעודת פורים בצהרים, כאשר פורים חל ביום שישי, לדעתו לכתחילה יש לערוך סעודת פורים בבוקר משום כבוד השבת.

יש כאלה שעבורם סעודת פורים בבוקר היא אפשרות טובה; אבל יש כאלה שמרגישים שאפשרות זו אינה משאירה מספיק זמן לקיום יתר מצוות היום באופן שאליו התרגלו.[v] למרות שמותר לחלק מתנות לאביונים ומשלוח מנות בכל שעה ביום, רבים סוברים שהמתנות אמורות לשמש בסעודה, כך שעדיף לשלוח אותם לפני זמן הסעודה. בנוסף, סעודה גדולה – אפילו בבוקר – עלולה לגרוע מהתיאבון לסעודת השבת. מכל הסיבות האלה, יש מי שמעדיף אפשרות חלופית.

פורס מפה ומקדש

הגמרא בפסחים (ק, י) מתארת מצב של סעודה שמתחילה בערב שבת או חג ונמשכת לתוך הלילה. בגמרא מבואר שמותר לקיים סעודה כזו, כל עוד מפסיקים לאכול בשקיעת החמה עד אחרי אמירת קידוש של ליל שבת – אחרת אסור להמשיך לאכול. הסעודה שנמשכת לתוך השבת היא קיום של סעודת השבת, ומוכרת בשל המצב ההלכתי המיוחד ‘פורס מפה ומקדש’, על שם הדרישה לכסות את החלה ולקדש על היין לפני שממשיכים את הסעודה.

אין צורך באירוע מיוחד כדי לקיים סעודה כזו בערב שבת; אבל התחלת סעודה סמוך לשבת עלולה לגרוע מכבוד השבת, ולכן בדרך כלל אינה נחשבת רצויה. בנוסף, מתעוררות כמה התלבטויות במצב הזה, כגון האופן שבו יש לחלק את הסעודה, מתי להתפלל, ואילו הוספות יש לומר בברכת המזון. למרות כל האמור, ישנם פוסקים שסוברים שזוהי האפשרות הנכונה ביותר במצב של פורים שחל ביום שישי.[vi]

פורס מפה בשושן פורים?

חשוב לציין שהעמדה ההלכתית שמעדיפה את האפשרות של ‘פורס מפה’ מתייחסת בעיקר לפורים שנחגג בי”ד באדר; לא ברור אם אותם פוסקים היו מעדיפים את אותה האפשרות בשושן פורים. דין ‘פורס מפה’ מאפשר לקיים את סעודת הפורים בצהרי היום, ולהמשיך אותה אל תוך הלילה. יכול להיות שמסורת זו התפתחה לאור “הימים” שנזכרו בפסוק ביחס לחג הפורים, שאפשר ללמוד מהם שיש שמחה בשני ימי הפורים.[vii] יש יתרון במשיכת הסעודה אל תוך הלילה, משום שאז יש יותר זמן להשקיע במצוות היום הנוספות;[viii] אבל אם הסיבה המרכזית למנהג היא המשכת הסעודה לתוך שושן פורים, טעם זה אינו מתקיים במי שחוגג את שושן פורים.

‘פורס מפה’ ו’על הניסים’

שאלה נוספת שמתעוררת לאור דין ‘פורס מפה’ היא ההוספות בברכת המזון: האם יש לומר ‘על הניסים’ או ‘רצה’?[ix] על פי דעת המאירי, כאשר סעודת הפורים מתחילה ביום שישי ומסתיימת בשבת, עדיין שייך לומר ‘על הניסים’ בברכת המזון, משום שאחרי השקיעה חל שושן פורים. אך המצב שונה כאשר סעודת שושן פורים נמשכת לתוך שבת.[x] אולי נראה מוזר לקיים סעודת פורים בלי לומר על הניסים, אך הדבר אינו חדש לירושלמים, שמקיימים מדי כמה שנים ‘פורים משולש’ (כאשר שושן פורים חל בשבת, ומצוות היום מתחלקות בין יום שישי, שבת וראשון) – במקרה זה סעודת הפורים נערכת ביום ראשון, אבל אומרים ‘על הניסים’ בשבת.[xi]

מתי מומלץ לקיים את סעודת פורים?

נראה שהמניע העיקרי מאחורי כל אחת מהמסורות היה מתן כבוד לשבת, וחגיגת הפורים על הצד הטוב ביותר. הואיל ויש בכך סובייקטיביות מסוימת, יש מקום לכל משפחה להחליט מה האפשרות הכי טובה עבורה. יש מי שהמשכת הסעודה לתוך שבת תהיה מלחיצה עבורו, ולא תהווה שמירה על כבוד השבת: מי שמרגיש כך, עדיף שיערוך את סעודת הפורים מוקדם יותר – עדיף לכתחילה בבוקר או לפני חצות היום.

‘פורס מפה’ זו אפשרות מצוינת עבור מי שלא מרגיש שסעודה בבוקר היא חגיגה ראויה של חג הפורים, או מי שמעדיף לקרוא בנחת מגילה – או לקרוא מגילה כמה פעמים עבור מי שאינו יכול לצאת מהבית, או מי שרוצה להשקיע עוד זמן במשלוח מנות ומתנות לאביונים. אין בעיה הלכתית בקיום הסעודה על פי הדין של ‘פורס מפה’, כל עוד הדבר נעשה בצורה נכונה שמכבדת את השבת ואינה גורעת מקדושתה.[xii]

המלצות למי שבוחר לנהוג לפי דין ‘פורס מפה ומקדש’

כדאי להתפלל מנחה לפני הסעודה, ויש להתחיל את הסעודה לפני השקיעה – אבל עדיף להתחיל מוקדם יותר, עד השעה הזמנית התשיעית.[xiii] כדי להעניק את הכבוד הראוי גם לשבת וגם לפורים, יש להגיש סעודה מכובדת בשניהם, ולשמור את עיקר התיאבון לסעודת השבת, שהיא במדרגת קדושה גבוהה יותר.[xiv]

כשמגיע זמן הדלקת נרות שבת, יש להפסיק את הסעודה ולהדליק נרות.[xv] יש נוהגים להתפלל קבלת שבת. את תפילת ערבית אפשר לדחות עד אחרי ברכת המזון. לפני שממשיכים בסעודה יש לכסות את החלות, ולסדר את השולחן, ולומר קידוש על יין או מיץ ענבים.[xvi] מי שכבר בירך על היין מקדש בלי לומר ‘בורא פרי הגפן’.[xvii] מעיקר הדין צריך שיהיו שתי חלות על השולחן לכבוד שבת.

הואיל ועיקר הסעודה היא בשבת, כאשר כבר הסתיים חג הפורים (ושושן פורים), נראה שאין להוסיף ‘על הניסים’ בברכת המזון.[xviii] מי שאינו רוצה לפספס הזדמנות לומר ‘על הניסים’ בברכת המזון יכול ליטול ידיים על סעודה קלה עם לחם בבוקר, ואילו לשמור את הסעודה העיקרית ל’פורס מפה’.[xix] באופן הזה אפשר לכבד באופן הראוי גם את השבת וגם את פורים.

[i]  הרבנית חניטל אופן כתבה מדריך מקיף לעריכת סעודת פורים ביום שישי, אך לא למצב של שושן פורים שחל ביום שישי. במאמר זה הכוונה כללית לדין ‘פורס מפה ומקדש’, אבל מומלץ לעיין שם כדי להעמיק בעניין זה.

[ii]  היהודים בכל מדינות המלך אחשוורוש לחמו בי”ג בחודש אדר ונחו בי”ד באדר; בשושן המלחמה ארכה יום נוסף, והיהודים בשושן נחו ב-ט”ו באדר. למרות שברוב העולם חג הפורים נחגג בי”ד באדר, מי שגר בעיר חומה מימי יהושע (כמו ירושלים) חוגג את פורים בט”ו באדר.

[iii] פסחים צט, ב; רמב”ם הלכות שבת ל, ד, וראב”ד על אתר; שולחן ערוך, אורח חיים רמ”ט, ב, ומשנה ברורה על אתר.

[iv] תרומת הדשן ק”י; כף החיים תרצ”ה, כ”ג.

[v] מגן אברהם תרצ”ה, ה.

[vi] שו”ת מהרי”ל נ”ו.

[vii] מסכת מגילה ז, ב; דרכי משה, אורח חיים תרצ”ה, ד.

[viii] תרומת הדשן ק”י.

[ix] קיימת מחלוקת הלכתית גם במקרים אחרים שבהם מתחילים סעודה ביום אחד ומסיימים אותה ביום אחר – כמו סעודת שבת שגולשת למוצ”ש, ערב ראש חודש, ועוד. לפי עמדה אחת, ההוספות בברכת המזון תלויות ביום שבו התקיימה רוב הסעודה (שולחן ערוך ורמ”א תרצ”ה, ג), ואילו על פי עמדה אחרת, הולכים לפי זמן אמירת ברכת המזון (בית הבחירה, כתובות ז, א; שו”ת הרא”ש כ”ב, ו).

[x]  שערי תשובה ואשל אברהם, אורח חיים תרצ”ה, ג.

[xi] למרות שתמיד ראוי להלל ולשבח על נסי העבר, ב’על הניסים’ נאמר “בימים ההם בזמן הזה” – אמירה ששייכת רק ליום פורים עצמו, ולכן אחרי שנגמר היום כבר אי אפשר להוסיפה. בנוסף, הואיל ואי אפשר לומר שגם שבת וגם פורים, צריך לבחור בהוספה אחת בלבד – ובמקרה זה, ‘רצה’ (משנה ברורה תרצ”ה, ט”ו).

[xii]  לדעת הרשב”א בגיטין ל”ח, ב, קביעת סעודה בערב שבת באופן קבוע מהווה זלזול בכבוד השבת, אבל מותר לעשות כך בשעת הצורך.

[xiii] בירושלים בשעה 14:43, אבל חשוב לבדוק את הזמנים בכל אזור, שזמינים באתרי אינטרנט שונים.

[xiv] באופן אישי אני מעדיפה סעודה גדולה עם הרבה מנות, ולכן אני בדרך כלל מגישה מנה ראשונה ושניה קלים יותר (אבל מכובדים), ומגישה את המנה העיקרית והקינוח רק אחרי קידוש.

[xv] טכנית אפשר להדליק נרות בכל זמן אחרי פלג המנחה, אבל הרעיון הוא לחלק את הסעודה בין פורים לשבת.

[xvi] למרות שמשתמע ש’פורס מפה’ משמעותו רק כיסוי החלה, יכול מאוד להיות שיש לכסות גם את האוכל, בייחוד המנה העיקרית. לרבנית חניטל אופן טיעונים משכנעים שכך הדין.

[xvii] רמב”ם הלכות שבת כ”ט, י”ב.

[xviii] בית הבחירה שם; אליה זוטא, אורח חיים תרצ”ה, ד.

[xix]  על פי באר היטב, אורח חיים תרצ”ה, ה.

הרבנית דבי צימרמן

דבי צימרמן מלמדת תנ"ך, גמרא ומחשבה במספר מדרשות בירושלים. יש לה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן והיא מסיימת תואר שני בחינוך. היא בוגרת התכנית למקרא ופרשנות במתן ולמדה תלמוד בבית מורשה. עמיתה בתכנית הלכתא במתן.