חזרה לבלוג

ירחי כלה – חגיגת הלימוד הגדולה

אדר תשפ"א
להורדה והדפסה:
הדפסה

חושבים שרק אנחנו לומדים מרחוק? בעוד אנחנו נרגעים מעט מהאינטנסיביות של ימי הפורים ואוזרים כוחות לקראת ההכנות לחג הפסח, עולם הישיבות הבבלי ניצל זמן ביניים זה של אדר בואכה ניסן להתחדשות בלימוד וכינוס כלל התלמידים הרחוקים והקרובים לקראת חציה השני של השנה.

עם הגעתו של רב לבבל, בתקופתו של רבי יהודה הנשיא, החליט להיפרד מעל שמואל שהנהיג את הישיבה בנהרדעא בשל פער הגילאים המשמעותי ביניהם. “ולא רצה רב להושיב את שמואל לפניו כתלמיד ולהיות ראש  עליו, ואף שמואל לא רצה להושיב את רב לפניו ולהיות ראש עליו, שהיה רב קשיש משמואל שנים רבות..” (תרגום חופשי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מהדורת לוין, נוסח צרפתי).

רב אם כן, מייסד ישיבה, מרכז לימוד נוסף, בחלק השומם רוחנית של קהילת יהודי בבל – בסורא (הנקרא גם מתא מחסיה). לפי איגרת רב שרירא “היו מרובים שם ישראל גם כן והיו בהם שאפילו איסור בשר וחלב לא היו יודעים, ואמר רב: אשב כאן כדי שתרבה תורה במקום זה”.

מלבד היות הישיבה בסורא מקום לתלמידי החכמים שהתקבצו סביב רב והקדישו את מירב מרצם וזמנם לתורה, ראה רב הונא, ממשיכו של רב, שיש לדאוג לימי לימוד ריכוזיים עבור הקרובים והרחוקים הטרודים בפרנסתם ואינם פנויים לעסוק בתורה. לשם כך נבחרו שני מועדים, לקראת פרוס השנה החדשה ובאמצעיתה. בחודשים אלול ואדר, בהן עבודת השדה בבבל מועטה יותר, ייסדו בזמנו של רב הונא כינוסים גדולים ובהם נקבעו סדרי הלימוד לששה החודשים הבאים וסיכום הלימוד של ששה החודשים שחלפו עבור הלומדים שאינם נמנים על תלמידי הישיבה הקבועים. כינוסים אלו התקיימו גם בישיבת פומבדיתא.

“ראש הישיבה עומד עליהם על גרסתם ובודק אותם” (מעדותו של נתן הבבלי, מופיעה ב’סדר עולם זוטא’ ) נראה כי ראש הישיבה היה מעורב בלימוד של כל קבוצת תלמידים ממקומות מרוחקים יותר ומלווה את סיכום תהליך הלמידה וההכנה לקראת החומר החדש שילמדו כל אחד במקום מגוריו. כך נוצרו בו זמנית המשכיות וציפייה בלימוד הקשורים בטבורם לישיבת האם. ההרגשה שגם המרוחקים לא נגרע מקומם מבית המדרש תרמה לחיזוק וקיום התורה ולימודה.

ירחי הכלה משכו לבית המדרש מספרים גדולים של החפצים בתורה ובלימודה, עד כדי כך שהגמרא מספרת כי הלשינו בבית המלך על רבה (דור שלישי לאמוראי בבל, ראש ישיבת פומבדיתא): “איכא חד גברא ביהודאי דקא מבטל תריסר אלפי גברי מישראל ירחא בקייטא וירחא בסתוא מכרגא דמלכא”  דהיינו, ישנו איש אחד יהודי (ראש הישיבה) המבטל אלפים מישראל ממיסי המלך פעמיים בשנה, בקיץ ובסתיו (ב”מ פו עמוד א).

הברייתא במסכת פסחים (דף ו ע”א) מבארת שיש לדרוש בהלכות הפסח בתקופה זו של השנה: “שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות”. יש להניח שבין לשיטת חכמים ובין לשיטת רשב”ג, עלו שאלות הפסח בירחי כלה, עת יכלו השואלים לברר וללמוד היטב את הפרטים המרובים הכרוכים בשמירת הפסח כהלכתו.

כאז כן היום – לימוד התורה התרחב באמצעים המקוונים הרבה מעבר לכותלי בית המדרש הגאוגרפיים. כאז כן היום – יש לדרוש בהלכות הפסח (והשנה, פסח החל במוצאי שבת!) מספיק זמן המאפשר הכנה רגועה וראויה.

אנו ב’שאלה’ מזמינות אתכם להעביר שאלות ובירורים דרך האתר: http://bit.ly/שלחי-שאלה או למס’ 054-8111123

הרבנית שורלה רוזן

בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.