חזרה לבלוג

מה מומלץ לאכול כדי לצאת ידי ברכת המוציא בערב פסח שחל להיות בשבת?

ניסן תשפ"א
להורדה והדפסה:
הורדה הדפסה

מדריך קצר לערב פסח שחל בשבת

שאלות נפוצות לערב פסח שחל בשבת

 

למה לא לאכול מצה?

בירושלמי מובא: “האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו, והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה” (ירושלמי, פסחים י, ב). המאירי מבאר שהסיבה לכך היא המצווה לאכול את המצה בליל פסח לתיאבון (פסחים יג, א).

הראשונים פסקו שאסור לאכול מצה בערב פסח (או”ח תעא), אבל נחלקו בתחילת האיסור: יש סוברים שהאיסור מתחיל בלילה שלפני פסח (אורחות חיים, הלכות חמץ ומצה קיד, “יש אומרים”); ואילו הרמב”ן פוסק שהאיסור מתחיל בזריחה (פסחים נ, א). המשנה ברורה מציין שגם לדעת הרמ”א האיסור מתחיל עם זריחת השמש; הואיל ואי אפשר לברך המוציא על מצה רגילה ביום השבת, יש למצוא פתרון אחר, ואפשר לנהוג לפי פתרון זה גם בליל שבת. נוסף על כך, יש נוהגים שלא לאכול מצה חודש שלם לפני פסח, ויש נוהגים להימנע מאכילת מצה מראש חודש ניסן.

חלה

מותר לאכול חמץ עד סוף זמן אכילת חמץ, השעה הזמנית הרביעית ביום. אבל איפה אפשר לאכול חמץ? הרי הבית כבר כשר לפסח בשלב זה. אפשרות אחת היא לאכול את החמץ בחוץ על כלים חד פעמיים, או בחדר רחוק מן האוכל הכשר לפסח, שקל לנקותו. כאשר מברכים המוציא, חשוב להתכוון להמשיך את הסעודה ליד השולחן. אפשר להשתמש במצה ללחם משנה, אך יש לעטוף אותה היטב כדי שלא תיגע בחלה.

מצה מבושלת

הרב עובדיה יוסף מבאר שכאשר המצה מבושלת, היא בולעת את טעם התבשיל, וכבר אי אפשר להשתמש בה כדי לקיים את מצוות מצה; לכן מותר לאכול מצה כזו בערב פסח (יב”א, חלק ו, או”ח לט). הרב עובדיה מציע להכניס מספר מצות שלמות לתוך מרק או רוטב בשר חם (“יד סולדת בו”) שהורד זה עתה מהאש. יש להכין את המצות באופן הזה לפני שבת.

על בסיס הרעיון הזה, נראה שאפשר לאכול לזניה שמורכבת ממצות בערב פסח שחל להיות בשבת, כל עוד מוודאים שהרוטב באמת נבלע במצות. עם זאת, דעה זו איננה מקובלת על כל הפוסקים (שער הציון תמד, א, מציין שהגר”א ומגן אברהם אוסרים מצה מבושלת או מושרית בערב פסח).

מצה עשירה היא מצה שמכינים עם נוזל שאינו מים, כגון ביצה או מיץ פירות. יש מספר סיבות לאסור מצה עשירה לשם ברכת המוציא בשבת:

  1. יש פוסקים שסוברים שמצה עשירה היא חמץ נוקשה, ולכן אינה עדיפה על חלה (רש”י פסחים לו, א, “אין לשין”; ראב”ד הלכות חמץ ומצה ה, ב).
  2. יש פוסקים שסוברים שלמרות שמצה עשירה איננה בהכרח חמץ, נהוג לא לאכול מצה עשירה בפסח, ולכן אסור לאכלה אחרי השעה הזמנית הרביעית, או אחרי חצות (רמ”א, או”ח תמד, א; שער הציון, אגרות משה, או”ח חלק א, קנה).
  3. לא תמיד קל להשיג מצה עשירה שכשרה לפסח (ערוך השולחן תמד, ה).
  4. ברכות: מצה עשירה בדרך כלל נכללת בקטגוריה של “פת הבאה בכיסנין” – לחם או חלה שאפויה עם נוזל שאינו מים. לדעת פוסקים רבים הברכה על מצה עשירה היא “מזונות” ולא “המוציא” (מהרי”ל, הלכות שבת הגדול וערב פסח, יחוה דעת חלק א, צא). אחרים סוברים שאפשר לברך המוציא וברכת המזון על פת הבאה בכיסנין כאשר נקבעת על הפת הזו סעודה, או כאשר היא נאכלת בכמויות גדולות (דיון באו”ח קסח).

למרות כל זה, פוסקים רבים מתירים ואפילו ממליצים על שימוש במצה עשירה בשבת זו (שו”ע, או”ח תמד, א; אגרות משה שם). בשולחן ערוך נפסק כי מצה עשירה אינה חמץ, ומותר לאכלה לברכת המוציא בערב פסח עד השעה הזמנית העשירית. רבים נהגו לפי מנהג זה (בפרט מי שנוהג בדרך כלל לפי פסיקת השולחן ערוך), ואלה אוכלים מצה עשירה לברכת המוציא בשלוש סעודות בשבת.

הרמ”א מתיר אכילת מצה עשירה בשתי סעודות בשבת, אל לא בסעודה שלישית. מדוע? הרמ”א מתיר באופן כללי אכילת מצה עשירה לקשישים או חולים שאינם מסוגלים לאכול מצה רגילה; אף על פי שהיא איננה נחשבת חמץ, הואיל ולא נהגו לאכול מצה עשירה בפסח, עדיף להימנע מכך אחרי סוף זמן אכילת חמץ – השעה הזמנית הרביעית (יש נוהגים לאכול מצה עשירה מאוחר יותר – עד חצות היום, או השעה הזמנית העשירית, וזו דעה לגיטימית. אך אם לא נהגו לפי מנהג זה, והם אוכלים מצה עשירה, יש לסיים את אכילתה עד סוף זמן אכילת חמץ). הואיל והזמן הראוי לסעודה שלישית הוא אחרי מנחה – מצה עשירה איננה אפשרות מתאימה.

בפוסקים יש דיון נרחב לגבי סוגי מצה עשירה כשרים לפסח. יש סוגים של מצה עשירה שבאפייתם משתמשים בחומרי מחמצת שהם חמץ גמור לדעת חלק מהפוסקים. מי שאוכל מצה עשירה נדרש לבדוק היטב אם המצה כשרה לשימוש בפסח. למי שאינו נוהג לאכול מצה עשירה בפסח, יש להימנע ממגע של המצה העשירה בכלי פסח, למרות שבדיעבד אם נגעה המצה בכלים הם מותרים לשימוש בפסח.

 

גרסה להדפסה

הרבנית דבי צימרמן

דבי צימרמן מלמדת תנ"ך, גמרא ומחשבה במספר מדרשות בירושלים. יש לה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן והיא מסיימת תואר שני בחינוך. היא בוגרת התכנית למקרא ופרשנות במתן ולמדה תלמוד בבית מורשה. עמיתה בתכנית הלכתא במתן.