ספריית תוכן
לתמיכת השיעורים המקוונים של מתן תתקבל בברכה כאן
לתמיכת השיעורים המקוונים של מתן תתקבל בברכה כאן
בתחילת פרשתנו פנחס מקבל שכר על מעשה הקנאות שלו – “ונתתי לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם”. יש שני פירושים עיקריים בנוגע להבנת השכר שפנחס מקבל. לפי רש”י, בעת משיחת אהרן, נמשחו רק הבנים שלו, ולא הנכדים, וממילא פנחס עוד לא היה כהן בכלל. הוא זכה לכהונה בעקבות מעשה הקנאות. באופן דומה, רש”י מפרש שהכהונה ככלל הגיעה לשבט לוי (ומתוכם לכהנים) בזכות הקנאות שלהם במעשה העגל.
לפי הרמב”ן, השכר הוא ברית השלום שנוסף לברית הכהונה (ואחרים סבורים שהוא זכה לכהונה גדולה). לפי דבריו, לא נראה שכהונת פנחס התחילה כאן, אלא היתה כלולה בכהונת בני אהרן בכללותם. לפי הרמב”ן, הכהנים כלל לא נבחרו בעקבות חטא העגל, והבחירה בהן נעשתה עוד קודם, ולא היתה קשורה למעשה זה או אחר.
שתי התפיסות אודות בחירת הכהנים בכלל, ואודות שכרו של פנחס בפרט, נבדלות בשאלה האם הבחירה קשורה למעשים, או שהיא בחירה “מהותית” ופנימית, שלא קשורה למעשה זה או אחר. באופן דומה התורה מציגה מחד את הבחירה באברהם אבינו כבחירה נטולת הקשר, אולי כדי לומר שהבחירה היתה “לא תלויה בדבר”, ומאידך, המדרשים מחפשים את אותם המעשים שעשה אברהם שיצדיקו את הבחירה בו.
גם בנוגע לסגולת עם ישראל בכלל מצאנו את הדרישה לעשות מצוות כדי להיות קדושים, לצד הדרישה לקיים מצוות כי אנחנו (כבר) קדושים.
למעשה, אלו שתי צורות התייחסות לבחירה הא-להית, וגם שתי תודעות נפשיות – האם לקבל את הבחירה כנתונה, ולנסות להעניק לה משמעות, או לחפש כל הזמן את ההצדקה לבחירה הזאת. מצד אחד, אנחנו רוצים לדעת שהבחירה הא-להית היא תמידית ובלתי משתנה, ומצד אחר, יש רצון לדעת שהבחירה הזאת איננה שרירותית, אלא מבוססת על משהו “מוצדק”. התורה, למעשה, מביאה שתי הקולות הללו בו זמנית. כמו הורים שאוהבים את כל התכונות הנהדרות שיש בילדיהם, אבל בעצם גם אוהבים אותם בלי סיבה, פשוט מעצם היותם הילדים שלהם.
יש כמה סוגים של ברכות בתורה. יש ברכה שהיא דבר ממשי, חפץ, שאפשר לתת רק כשזה נמצא ברשותך. כך עכסה תובעת את אביה כלב: “הבה לי ברכה, כי ארץ הנגב נתתני, ונתת לי גולות מים”. עכסה מבקשת ברכה ממשית, נחלה עם מקורות מים.
יש ברכה שהיא הענקה של פוטנציאל. בעת בריאת העולם ה’ ברך את העופות והדגים, ולאחר מכן את האדם בברכת “פרו ורבו”. ברכה זו של ה’ מעניקה פוטנציאל וכוחות למבורכים.
ה’ גם מברך את אברהם בברכת הזרע, ומוסיף לכך גם את הברכה של הארץ, כפי שנראה אחר כך כשיצחק “מברך” את יעקב ומעניק לו את “ברכת אברהם”: “ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן א-להים לאברהם”. למעשה, הן את פוטנציאל הילודה המרובה (ברכת הזרע) והן את ארץ ישראל (ברכת הארץ) ה’ הוא שמעניק, לאבות, ואחרי שיש את זה בידם הם יכולים להעביר את זה הלאה.
אמנם, יש גם אנשים שמברכים את ה’, כמו יתרו: “ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה”… אבל, יש להניח שהכוונה בכך הכרה בגדולתו של ה’, ואולי בכך שהוא מקור כל הברכות.
כמו כן, יש אנשים שמברכים אנשים אחרים, אבל הם למעשה לא מעניקים ברכה, אלא מתפללים לה’, מקור הברכות, שהוא שיברך (ויעניק כפי שהוא יכול) לאחרים. כך הכהנים מברכים את העם בלשון: “יברכך ה’ וישמרך”. הם לא נותנים את הברכה, אלא רק מהווים צינור לברכה הא-להית, שכן הברכה מעניקה דבר שרק מי שיש לו את היכולות יכול לתת.
אז מה בלעם חשב לעצמו? שיצליח לקלל (קרי, לקחת מהפוטנציאל הטוב, או להכניס פוטנציאל למשהו רע שיקרה)? למעשה, הוא לא חשב כך, והוא חזר על זה שוב. בלעם קובע נחרצות: “מה אקוב לא קבה א-ל”. האדם לא יכול לתת או לקחת בניגוד לרצון של מי שקובע את המציאות. הדבר היחיד שבלעם יכול לעשות זה לנסות להשפיע על הרצון הזה – בבניית מזבחות, בהקרבת קרבנות. אבל גם כאן הוא נחל כשלון כי “לא איש א-ל וינחם”.
לבסוף, בלעם מחליט להשפיע על המציאות באופן אחר – להשפיע על הזכות של עם ישראל לקבל את הברכה הזאת, והוא בוחר להחטיא את העם. אם אי אפשר להחליף את הא-ל (או את רצונו) הוא מנסה להחליף את העם… ממנו אנו לומדים שאנחנו לא מקור הברכה בעולם, אבל יש בידינו להשפיע במעשינו על השאלה עד כמה אנו ראוים לזכות לברכה זו.
מתוך יום עיון חנוכה תשפ”א | על פכים קטנים וניסים גדולים
מתוך יום עיון חנוכה תשפ”א | על פכים קטנים וניסים גדולים
מתוך יום עיון חנוכה תשפ”א | על פכים קטנים וניסים גדולים
ללמוד לפני השיעור:
גמרא ברכות דף ה עמוד ב מ”תניא אבא בנימין אומר” עד דף ו עמוד א “במקום רנה שם תהא תפלה”.
חלק א’ הוא הסבר הגמרא הנ”ל.
חלק ב’ – התמקדות בברייתא הראשונה, לפי דפי המקורות המצורפים.
ללמוד לפני השיעור:
גמרא ברכות דף ה עמוד ב מ”תניא אבא בנימין אומר” עד דף ו עמוד א “במקום רנה שם תהא תפלה”.
חלק א’ הוא הסבר הגמרא הנ”ל.
חלק ב’ – התמקדות בברייתא הראשונה, לפי דפי המקורות המצורפים.
חלק א: הסבר הגמרא בדף ה במסכת ברכות, מתחילת עמוד א למעלה: “א”ר ר’ לוי בר חמא” עד דף ה עמוד ב: “ואיזדבן בדמי דחמרא”.
חלק ב: שיעור על דפי המקורות המצורפים – סוגיה ממסכת שבת דף נה והמפרשים הראשונים והאחרונים עליה.
שיחה על פניה המתחדשים של הציונות הדתית
עם העיתונאי יאיר אטינגר לרגל צאת ספרו
פרומים – המחלוקות שמפצלות את הציונות הדתית
מנחה: הרבנית שורלה רוזן | העיתונאי יאיר אטינגר | ד״ר אילת סג״ל | הרב עידו פכטר | הרבנית ד״ר לאה ויזל
מתוך ערב סוף להתחלה
מתוך יום עיון חנוכה
חנוכה: ספר-סופר-סיפור
חנוכה: ספר-סופר-סיפור
חנוכה: ספר-סופר-סיפור
שיעור מס’ 26
שיעור 3
שיעור 3 | ערב עיון לכבוד יום ירושלים
שיעור 2 | ערב עיון לכבוד יום ירושלים
שיעור 1 | ערב עיון לכבוד יום ירושלים
על ההתנגשות הרעיונית הגדולה שבין דתיות וחילוניות
שיעור מס’ 25
שיעור מס’ 24
שיעור מס’ 23
שיעור מס’ 22
שיעור מס’ 2
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
השיעור הועבר במסגרת יום העיון לקראת פסח שהתקיים במתן ירושלים
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
השיעור הועבר במסגרת יום העיון לקראת פסח שהתקיים במתן ירושלים
השיעור הועבר במסגרת יום העיון לקראת פסח שהתקיים במתן ירושלים
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
שיעור מס’ 21
שיעור מס’ 20
שיעור מס’ 19
שיעור מס’ 18
שיעור מס’ 16
עקב תקלה טכנית שיעור מס’ 15 לא הועלה לאתר. אתכם הסליחה
שיעור מס’ 14
שיעור מס’ 13
שיעור מס’ 2
שיעור מס’ 1
שיעור מס’ 12
שיעור מס’ 11
שיעור מס’ 9
תהליכי חילון שיעור 4 רנסנס חלק א
בית מדרש ראשון בשרון | לזכרה של לאה בת יוטא ויוסף שטיינלוף
שיעור מס’ 7
שיעור מס’ 6
שיעור מס’ 5
שיעור מס’ 4
מתוך ערב שהועבר במתן
שיעור מס’ 3
שיעור מס’ 2
שיעור מס’ 1
השיעור הועבר במסגרת תכנית אלול תשע”ח
השיעור הועבר במסגרת תכנית אלול תשע”ח