ספריית תוכן
לתמיכת השיעורים המקוונים של מתן תתקבל בברכה כאן
לתמיכת השיעורים המקוונים של מתן תתקבל בברכה כאן
פרשת ויצא מגוללת את סיפור יעקב בבית לבן. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על אבנים ועל בניין, על הכרת הטוב ועל הבחירה להשאיר את כל בני יעקב בתוך הבית.
בפרשת תולדות אנו פוגשים ביצחק ורבקה, ובניהם יעקב ועשיו. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג, משוחחות על עתירה לה’, תחבולות ורצח, ובעצם על בחירות בחיים, ועל האופן שבו מגיבים לאתגרים ולקשיים.
בפרשת חיי שרה עוברים מדורם של אברהם ושרה לדור של יצחק ורבקה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על נשים חזקות, על שידוכין ועל פרק ב’, ועל הכנת הקרקע לדור הבא.
פרשת וירא ממשיכה בסיפורי אברהם אבינו. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית רחל האריס על הערך של הצחוק, החסד וההקרבה, וחשיבות הגדרת הגבולות של ערכים אלו בסיפורים אלו ובחיינו.
פרשת לך לך מפגישה אותנו עם אברהם אבינו. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית מלכה בינה, מייסדת ונשיאת מתן, על מלחמת אברהם להצלת לוט – על החשיבות של העורף, בני ברית, קביעת יעדים למלחמה ועמידה איתנה כאור לגויים.
פרשת נח מתארת את הכניסה של נח לתיבה עם החיות כדי להציל חלק מהאנושות ולהתחיל את העולם מחדש. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג, על תיבת נח כמקום של דאגה לאחר ולימוד אמפתיה, של תעסוקה בונה בעת משבר, ושל הענקת ומציאת משמעות שיעזרו לצלוח את גלי החיים.
פרשת וזאת הברכה שמסיימת את התורה ופרשת בראשית שמתחילה ממחישות את המעגליות של השנה ושל לימוד התורה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הטוב והרע שבפרשות אלו, והיכולת להתנחם שמחברת ביניהם.
לכבוד חג הסוכות הממשמש ובא ולכבוד צאת הספר ‘מאוהל מועד לימי מועד’ הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית ימימה מזרחי על תורה של נשים ועל סוגיות מהספר – המפגש עם א-להים ואדם, הנוסטלגיה של סוכות והמשמעות של שמיני עצרת.
קריאת התורה ותפילת מוסף של יום הכיפורים מתמקדות בעבודת הכהן הגדול במשכן ובבית המקדש ביום זה. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם ד”ר איילת הופמן-ליבזון, על האופי של עבודת הכהן ועבודת העם, ועל היחס בינן להפטרת יום הכיפורים שמערערת על הערך של המעשה הדתי, ומחפשת עבודה יותר פנימית ומהותית.
פרשת האזינו מתארת את המעגליות של ההיסטוריה של עם ישראל בצורה של שירה. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית ד”ר יוספה (פוגל) רובל על הדימויים השונים בשירה ובתפילות ראש השנה: בין דימוי הבן לדימוי העבד לדימוי הזוגי, ובין דימוי האב לדימוי האם, תוך התייחסות למשמעות הדימויים ולדינמיות שלהם.
פרשות ניצבים וילך מהוות נספח לדברי הברית של ספר דברים. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על החטאים המתחילים מן הלב, על האפשרות לשוב בתשובה מהלב, וכמה קרוב אלינו הדבר, בפה ובלב.
פרשת כי תבוא מסיימת את נאום המצוות עם מצוות מעשר וביכורים, ומצווה על כריתת ברית בכניסה לארץ. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג על שאלות של אחריות אישית ולאומית שעולות מתוך הפרשה.
פרשת כי תצא מתרכזת בחיי היום יום, ועוסקת הרבה במשפחה. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג והרבנית רחל האריס משוחחות על ביטויי האחווה המופיעים לאורך הפרשה, ועל משמעותם לעבודת ה’ ולמציאות החברתית של ימינו.
פרשת שופטים מציגה בפנינו את מערכות השלטון של אומה עובדת ה’. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג על האחריות השלטונית ועל הגבלות על השלטון שנולדות מתוך הבחירה לתפקיד, על הדאגה לרדיפת צדק ושלא יסור לבבם, כדי שהלב של האנשים באומה יהיה במקום הנכון ויוכלו להיות תמימים עם ה’. הפרק מוקדש לעילוי נשמת ההרוגים השבוע, וביניהם: הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת.
פרשת ראה פותחת את חלק המצוות של הברית בינינו לבין ה’. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג על בניית חברה עובדת ה’, ועל ספרה של עדינה היוצא בימים אלו ועוסק ביחס שבין הבית לבין המקדש בעבודת ה’ בכלל ובשבתות וחגים בפרט.
פרשת עקב ממשיכה עם ההכנות הרוחניות לקראת הכניסה לארץ. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג על המקום של הלב בהכנות הללו, ובהתמודדויות של ימינו, על תודעה ועל זכרון, ועל החינוך ההורי שבא לידי ביטוי בפרשה – הן לעוצמת ה”גב” הא-להי שנוסך בנו אמונה ובטחון, והן לחינוך בדרך של ייסורים, ולהבנה של מקומנו הנכון בעולם.
פרשת ואתחנן עוסקת במצוות כחלק מהתנאי לירושת הארץ ולהמשך ישיבה בה לאורך ימים. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית רחלי שפרכר-פרנקל על המתח בין השאיפה לקיום מלא של המצוות לבין ערך האחדות והיחס למי שאינו שומר מצוות בימינו.
פרשות מטות-מסעי מסכמות את נדודי ישראל במדבר וצופות פני הכניסה לארץ. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית מלכה בינה, מייסדת מתן, על האנשים שמבקשים שינוי, בנות צלפחד ובני ראובן וגד, לצד הכוחות המאזנים את השינוי, תוך מחשבות על רפורמות בכלל ומהפכת לימוד התורה לנשים בפרט.
פרשות מטות-מסעי מסכמות את נדודי ישראל במדבר וצופות פני הכניסה לארץ. הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחת עם הרבנית מלכה בינה, מייסדת מתן, על האנשים שמבקשים שינוי, בנות צלפחד ובני ראובן וגד, לצד הכוחות המאזנים את השינוי, תוך מחשבות על רפורמות בכלל ומהפכת לימוד התורה לנשים בפרט.
פרשת פנחס פותחת בתגובה הא-להית למעשה הקנאות האנושי. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הפער בין תגובות הקיפאון, לתגובות האנושיות הלוחמות והפועלות לתיקון הכשלים ובעיות בעולם, תוך שימת לב לאופי הנכון ולזמן הנכון לכל עשייה אנושית.
פרשת בלק מתארת את מלחמתו של בלק מלך מואב בעם ישראל. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על “מלך מיובא”, הרצון בכסף, זהב וכבוד, ושליטה על האתון, ועל הקשר בין כל אלו לדיני מלך בספר דברים.
פרשת חקת מתחילה בטומאת מת ובמות מרים ופותחת את שנת הארבעים במדבר. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על מעבר הדורות ועל החשיבות של הדיבור הנכון אצל המנהיגים הישנים ואצל הדור החדש.
פרשת קרח מספרת על האופוזיציה שקמה למשה ולאהרן מתוך שיתופי פעולה של קבוצות שונות. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הזכויות של והדרישות מהכהונה ומהמנהיגות ועל האפשרויות העומדות בפני העם המתבגר והמקנא לפעול בעולם במנהיגות ומתוך אחריות.
לרפואת הרב אהרן בן אסתר רחל וחנן בן מלכה
פרשת שלח מספרת על חטא המרגלים ועל פרשיות הלכתיות קשורות. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על כוחם של יחידים – אנשים ונשים – בחברה ועל כוחות של תיקון בתורה.
פרשת בהעלותך ממשיכה עם ענייני הרוח של המשכן, ופותחת בכל הכח את המסעות של המדבר. חיה בינה-כץ מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על המסע של משה במערכות היחסים, בתוך הטוב והרע, עם עיניים מיטיבות וענווה מרובה.
השבוע הפודקאסט מוקדש לעילוי נשמות דבורה בת רבקה וישראל וחיים אהרון בן חנה רבקה ואברהם שלמה
פרשת נשא מתחילה עם המשא של בני לוי ומסתיימת בחנוכת הנשיאים. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על המפקד והתפקיד של כל אחד במחנה, ועל השלום בין אנשים ובין איש לאשתו, בשאיפה לקבלת תורה מתוך אחדות וערבות הדדית.
פרשת במדבר פותחת את המסע של בני ישראל במדבר. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על התורה שניתנת במדבר ומתקבלת במדבר, והתהליכים שהמדבר מזמן, מימי היציאה ממצרים ועד ימי הנביא הושע.
פרשת בחוקותי עוסקת בברכה ובקללה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הברכה שבחיינו, על הקללה שנפלה עלינו לאחרונה, על התיקון והערבות ההדדית שנדרשים מאיתנו בימים אלו, ועל הדרישה שהלב יהיה במקום הנכון.
פרשת בהר עוסקת בדיני שמיטה ויובל. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הכללים הגדולים שעומדים מאחרי הפרטים השונים בדיני שמיטה ויובל: על ההיבטים האמוניים והחברתיים של השבת, על הכבוד לאחר ולרכושו, ועל העקרון ש”לי בני ישראל עבדים”; בתפילה להשבת החטופים למשפחותיהם, והמפונים לאחוזתיהם.
פרשת אמור עוסקת בקדושת הכוהנים שבאה לידי ביטוי בהלכות מיוחדות ובקדושת ישראל והזמנים תוך פירוט המועדים. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הזכויות כמו גם על המחירים של הקדושות הללו, ונותנות הצצה לספר שעדינה כתבה על מועדי ישראל במסגרת תוכנית ‘כתבוני’ של מתן.
פרשת קדושים פותחת בדרישה להיות קדושים דרך קיום שלל מצוות. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על השילוב של שאיפה לחיי קדושה של העם כולו לצד ההקפדה על אהבת הרע, ושלא לשנוא את אחינו; על הדרך לתת ביקורת זה לזה, לצד חתירה לחיים רוחניים בעלי ענווה.
פרשת אחרי מות פותחת עם זכר מותם של בני אהרן. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על המקום של המוות בימים אלו ועל האפשרות להסתכל קדימה, לחפש תיקון וכפרה, ואף נחמה.
בפרשת מצורע התורה ממשיכה עם טומאת הצרעת. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הפטרת שבת הגדול, ועל הנס הגדול של הצרעת, ועל הדמיון בין צרעת הבית, הבגד והגוף להכנות לקראת היציאה ממצרים.
בפרשת תזריע התורה ממשיכה עם דיני טומאה וטהרה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג חוזרות עם נושאי הפרשה לתפקידי הכהנים להבדיל ולהורות, ומוצאות בפרשה רמזים לסיפור הבריאה.
בפרשת שמיני הכהנים מתחילים את עבודתם בקודש ופוגשים במשחית, ובפרשת החודש בני ישראל מקריבים קרבן וניצלים מהמשחית. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על המחירים האישיים שמשלמים עובדי הציבור שעוסקים בעבודת הקודש, על בניית אומה שמתחילה בבית, במשפחה ובשכנים ומגיעה לכדי עם שלם, ועל האחריות הגדולה שמגיעה עם גדולה.
בפרשת צו התורה עוברת למקומם של הכהנים בקרבנות, ובפרשת פרה עוברים תהליך מטומאת מוות לטהרה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על האיזון בעבודת הכהנים, ועל התהליכים שמאפשרים לעבור מטומאה לטהרה, מגלות לגאולה ומחוויה של קושי לקרבן תודה.
פרשת ויקרא פותחת את נושא הקרבנות. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על המקום של קרבנות בחיים שלנו, מהקרבנות בפרשה, למסירות הנפש בקרב, מהנכונות למול את הבנים להקרבה בקיום מצוות קשות, כל זאת כדי להתקרב לה’.
פרשת פקודי משלימה את מלאכת המשכן, עם דיווח על ההכנסות וההוצאות, ועם שכינת כבוד ה’ במשכן. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על הבתים השונים שמופיעים בפרשה – על בני ישראל שהופכים לבית ישראל ועל בית ה’ שנבנה בידי משה במדבר ובידי בית דוד בארץ ישראל.
פרשות ויקהל ושקלים עוסקות שוב בתרומות למשכן ובנייתו. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על התיקון של השבר הגדול, על החיבור בין הלב לקהילה, ועל חשיבות האמון במשרתי ציבור.
פרשת כי תשא ממשיכה עם נושאים הקשורים למשכן ועוברת לחטא העגל.
חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על דגמים שונים של הנהגה, ההתמודדות עם קולות וזרמים שונים בעם ואיך נלחמים במקביל על העם והערכים.
בפרשת תצווה מתוארים בחירת הכהנים, בגדיהם, והקדשתם לכהונה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על מקומם של מילוי הידיים והלב בתפקידם של הכהנים במשכן ושל נושאי התפקידים בימינו.
בפרשת תרומה בני ישראל מצווים על התרומה למשכן ועל בנייתו. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג משוחחות על המקום של הנדבה והתרומה האישית לעומת המקום של המחויבות והשוויון מבניית המשכן בימי משה, דרך המקדש של שלמה ועד לחומות ירושלים בימי נחמיה.
בפרשת משפטים, העקרונות הגדולים של מתן תורה יורדים למציאות. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג, משוחחות על שחרור ישראל ממצרים ושחרור עבדים, ועל היכולת לומר נעשה ונשמע ולהמשיך את האירועים הגדולים לתוך חיי היום יום.
בפרשת יתרו מתוארים המפגש של משה עם משפחתו, ושל עם ישראל עם ה’ במעמד הר סיני. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג, על משה ועל ישעיהו, על המחירים המשפחתיים של השליחות הא-להית, ועל היכולת לשמוע את הקולות השונים במשפחה, לצד קול השופר והמלאכים הקוראים “קדוש קדוש קדוש”.
בפרשת בשלח בני ישראל יוצאים ממצרים, עוברים את הים ושרים שירה, ומתחילים את המסע במדבר. חיה בינה-כץ, המנכ”לית של מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג מדברות על מקומם של הפרטים ובמיוחד הנשים – הלוחמות והשרות – בסיפור הגאולה, לצד מקומם של השבטים השונים באירועי השעה. ממרים, לדבורה ויעל; וממשה, משבט לוי שנושא את עצמות יוסף, דרך הויכוחים על הים ובימי השופטים, ועד ימינו אנו.
פרשת בא מספרת על המכות שמביאות בסופו של דבר את מצרים לשחרר את בני ישראל, ועל ההכנות של בני ישראל ליציאה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן והרבנית ד”ר עדינה שטרנברג מדברות על מה שבין ישראל לעמים – בין הלב הכבד של פרעה להכשרת הלבבות של בני ישראל, בין הפורענות למצרים והתקווה לישראל, ובין יציאת ישראל ממצרים בפרשה ליציאת המצרים ממצרים בהפטרה.
פרשת וארא פותחת בפעולת הראיה, ובתלונת משה שהוא ערל שפתיים. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, משוחחת עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג, על פעולות החושים בפרשה ובהפטרה, על הרצון שלנו לראות את יד ה’ במציאות, דרך מכות מצרים בעבר ותקומת ישראל בהווה, כדי שנוכל להתחבר להבטחת הנביא לפתחון פה.
בימים טרופים אלו אנו מחפשים עוגנים של משמעות. כשכולם מרגישים שפרשיות השבוע מלוות את אירועי השעה, אנחנו מוסיפות קומה ומציצות גם להפטרה. חיה בינה-כץ, מנכ”לית מתן, עם הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג מרצה במתן, משוחחות על הקשר בין החיים לפרשה, בין הפרשה להפטרה, ומכאן חזרה לחיים. מוזמנות ומוזמנים להצטרף.
בתחילת פרשתנו פנחס מקבל שכר על מעשה הקנאות שלו – “ונתתי לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם”. יש שני פירושים עיקריים בנוגע להבנת השכר שפנחס מקבל. לפי רש”י, בעת משיחת אהרן, נמשחו רק הבנים שלו, ולא הנכדים, וממילא פנחס עוד לא היה כהן בכלל. הוא זכה לכהונה בעקבות מעשה הקנאות. באופן דומה, רש”י מפרש שהכהונה ככלל הגיעה לשבט לוי (ומתוכם לכהנים) בזכות הקנאות שלהם במעשה העגל.
לפי הרמב”ן, השכר הוא ברית השלום שנוסף לברית הכהונה (ואחרים סבורים שהוא זכה לכהונה גדולה). לפי דבריו, לא נראה שכהונת פנחס התחילה כאן, אלא היתה כלולה בכהונת בני אהרן בכללותם. לפי הרמב”ן, הכהנים כלל לא נבחרו בעקבות חטא העגל, והבחירה בהן נעשתה עוד קודם, ולא היתה קשורה למעשה זה או אחר.
שתי התפיסות אודות בחירת הכהנים בכלל, ואודות שכרו של פנחס בפרט, נבדלות בשאלה האם הבחירה קשורה למעשים, או שהיא בחירה “מהותית” ופנימית, שלא קשורה למעשה זה או אחר. באופן דומה התורה מציגה מחד את הבחירה באברהם אבינו כבחירה נטולת הקשר, אולי כדי לומר שהבחירה היתה “לא תלויה בדבר”, ומאידך, המדרשים מחפשים את אותם המעשים שעשה אברהם שיצדיקו את הבחירה בו.
גם בנוגע לסגולת עם ישראל בכלל מצאנו את הדרישה לעשות מצוות כדי להיות קדושים, לצד הדרישה לקיים מצוות כי אנחנו (כבר) קדושים.
למעשה, אלו שתי צורות התייחסות לבחירה הא-להית, וגם שתי תודעות נפשיות – האם לקבל את הבחירה כנתונה, ולנסות להעניק לה משמעות, או לחפש כל הזמן את ההצדקה לבחירה הזאת. מצד אחד, אנחנו רוצים לדעת שהבחירה הא-להית היא תמידית ובלתי משתנה, ומצד אחר, יש רצון לדעת שהבחירה הזאת איננה שרירותית, אלא מבוססת על משהו “מוצדק”. התורה, למעשה, מביאה שתי הקולות הללו בו זמנית. כמו הורים שאוהבים את כל התכונות הנהדרות שיש בילדיהם, אבל בעצם גם אוהבים אותם בלי סיבה, פשוט מעצם היותם הילדים שלהם.
יש כמה סוגים של ברכות בתורה. יש ברכה שהיא דבר ממשי, חפץ, שאפשר לתת רק כשזה נמצא ברשותך. כך עכסה תובעת את אביה כלב: “הבה לי ברכה, כי ארץ הנגב נתתני, ונתת לי גולות מים”. עכסה מבקשת ברכה ממשית, נחלה עם מקורות מים.
יש ברכה שהיא הענקה של פוטנציאל. בעת בריאת העולם ה’ ברך את העופות והדגים, ולאחר מכן את האדם בברכת “פרו ורבו”. ברכה זו של ה’ מעניקה פוטנציאל וכוחות למבורכים.
ה’ גם מברך את אברהם בברכת הזרע, ומוסיף לכך גם את הברכה של הארץ, כפי שנראה אחר כך כשיצחק “מברך” את יעקב ומעניק לו את “ברכת אברהם”: “ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן א-להים לאברהם”. למעשה, הן את פוטנציאל הילודה המרובה (ברכת הזרע) והן את ארץ ישראל (ברכת הארץ) ה’ הוא שמעניק, לאבות, ואחרי שיש את זה בידם הם יכולים להעביר את זה הלאה.
אמנם, יש גם אנשים שמברכים את ה’, כמו יתרו: “ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה”… אבל, יש להניח שהכוונה בכך הכרה בגדולתו של ה’, ואולי בכך שהוא מקור כל הברכות.
כמו כן, יש אנשים שמברכים אנשים אחרים, אבל הם למעשה לא מעניקים ברכה, אלא מתפללים לה’, מקור הברכות, שהוא שיברך (ויעניק כפי שהוא יכול) לאחרים. כך הכהנים מברכים את העם בלשון: “יברכך ה’ וישמרך”. הם לא נותנים את הברכה, אלא רק מהווים צינור לברכה הא-להית, שכן הברכה מעניקה דבר שרק מי שיש לו את היכולות יכול לתת.
אז מה בלעם חשב לעצמו? שיצליח לקלל (קרי, לקחת מהפוטנציאל הטוב, או להכניס פוטנציאל למשהו רע שיקרה)? למעשה, הוא לא חשב כך, והוא חזר על זה שוב. בלעם קובע נחרצות: “מה אקוב לא קבה א-ל”. האדם לא יכול לתת או לקחת בניגוד לרצון של מי שקובע את המציאות. הדבר היחיד שבלעם יכול לעשות זה לנסות להשפיע על הרצון הזה – בבניית מזבחות, בהקרבת קרבנות. אבל גם כאן הוא נחל כשלון כי “לא איש א-ל וינחם”.
לבסוף, בלעם מחליט להשפיע על המציאות באופן אחר – להשפיע על הזכות של עם ישראל לקבל את הברכה הזאת, והוא בוחר להחטיא את העם. אם אי אפשר להחליף את הא-ל (או את רצונו) הוא מנסה להחליף את העם… ממנו אנו לומדים שאנחנו לא מקור הברכה בעולם, אבל יש בידינו להשפיע במעשינו על השאלה עד כמה אנו ראוים לזכות לברכה זו.
מתוך יום עיון חנוכה תשפ”א | על פכים קטנים וניסים גדולים
מתוך יום עיון חנוכה תשפ”א | על פכים קטנים וניסים גדולים
מתוך יום עיון חנוכה תשפ”א | על פכים קטנים וניסים גדולים
ללמוד לפני השיעור:
גמרא ברכות דף ה עמוד ב מ”תניא אבא בנימין אומר” עד דף ו עמוד א “במקום רנה שם תהא תפלה”.
חלק א’ הוא הסבר הגמרא הנ”ל.
חלק ב’ – התמקדות בברייתא הראשונה, לפי דפי המקורות המצורפים.
ללמוד לפני השיעור:
גמרא ברכות דף ה עמוד ב מ”תניא אבא בנימין אומר” עד דף ו עמוד א “במקום רנה שם תהא תפלה”.
חלק א’ הוא הסבר הגמרא הנ”ל.
חלק ב’ – התמקדות בברייתא הראשונה, לפי דפי המקורות המצורפים.
חלק א: הסבר הגמרא בדף ה במסכת ברכות, מתחילת עמוד א למעלה: “א”ר ר’ לוי בר חמא” עד דף ה עמוד ב: “ואיזדבן בדמי דחמרא”.
חלק ב: שיעור על דפי המקורות המצורפים – סוגיה ממסכת שבת דף נה והמפרשים הראשונים והאחרונים עליה.
שיחה על פניה המתחדשים של הציונות הדתית
עם העיתונאי יאיר אטינגר לרגל צאת ספרו
פרומים – המחלוקות שמפצלות את הציונות הדתית
מנחה: הרבנית שורלה רוזן | העיתונאי יאיר אטינגר | ד״ר אילת סג״ל | הרב עידו פכטר | הרבנית ד״ר לאה ויזל
מתוך ערב סוף להתחלה
מתוך יום עיון חנוכה
חנוכה: ספר-סופר-סיפור
חנוכה: ספר-סופר-סיפור
חנוכה: ספר-סופר-סיפור
שיעור מס’ 26
שיעור 3
שיעור 3 | ערב עיון לכבוד יום ירושלים
שיעור 2 | ערב עיון לכבוד יום ירושלים
שיעור 1 | ערב עיון לכבוד יום ירושלים
על ההתנגשות הרעיונית הגדולה שבין דתיות וחילוניות
שיעור מס’ 25
שיעור מס’ 24
שיעור מס’ 23
שיעור מס’ 22
שיעור מס’ 2
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
השיעור הועבר במסגרת יום העיון לקראת פסח שהתקיים במתן ירושלים
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
ערב העיון הוקדש לע”נ רינה שליסלברג ע”ה
השיעור הועבר במסגרת יום העיון לקראת פסח שהתקיים במתן ירושלים
השיעור הועבר במסגרת יום העיון לקראת פסח שהתקיים במתן ירושלים
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
עורכות שולחן ומשיבות הלכה – טעימות הלכתיות מאת קבוצת בוגרות הלכתא
מתוך ערב שהתקיים במתן
שיעור מס’ 21
שיעור מס’ 20
שיעור מס’ 19
שיעור מס’ 18
שיעור מס’ 16
עקב תקלה טכנית שיעור מס’ 15 לא הועלה לאתר. אתכם הסליחה
שיעור מס’ 14
שיעור מס’ 13
שיעור מס’ 2
שיעור מס’ 1
שיעור מס’ 12
שיעור מס’ 11
שיעור מס’ 9
תהליכי חילון שיעור 4 רנסנס חלק א
בית מדרש ראשון בשרון | לזכרה של לאה בת יוטא ויוסף שטיינלוף
שיעור מס’ 7
שיעור מס’ 6
שיעור מס’ 5
שיעור מס’ 4
מתוך ערב שהועבר במתן
שיעור מס’ 3
שיעור מס’ 2
שיעור מס’ 1
השיעור הועבר במסגרת תכנית אלול תשע”ח
השיעור הועבר במסגרת תכנית אלול תשע”ח