שיעורים

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

ישנם מנהגים שנוצרו מתוך מציאות היסטורית וישנם מנהגים שנוצרו מתוך הקפדות הלכתיות, ישנם מנהגים שבטעות יסודם וישנם מנהגים שמקורם לא ידוע. מהו המנהג המחייב – האם מנהג המשפחה? מנהג המקום? מנהג העדה? או שמא כל אדם רשאי לבחור את המנהג הרצוי עבורו. כיצד ינהגו בני זוג שיש להם מנהגים שונים והאם ובאלו מצבים ניתן לשנות או לבטל מנהגים?

חלק נרחב מההלכה המודרנית מבוסס על שימור מנהגים עתיקים, שחלקם רחוקים מאד מהעולם שבו אנו חיים ואנו מתמודדים עמם על הציר שבין מסורת לחידוש. הקורס יעסוק ביחסם של חז”ל למנהגים ובניסיון לגבש השקפה וצורת התבוננות עבור היחס הראוי כלפי המנהגים השונים בדורנו.

הקורס יעסוק בלימוד שיטתי של ספרי עזרא ונחמיה והזיקה שהם מייצרים לספרי הנביאים חגי זכריה ומלאכי.

נעסוק בסוגיות אמוניות, חברתיות ומוסריות העולות מתוך הכתובים, נבדוק את דרכי ההתמודדות של עזרא ונחמיה מחד ושל הנביאים מאידך,

נבחן את ההסתכלות של חז”ל על אירועים מרכזיים המתוארים בעזרא ובנחמיה, ונמשוך חוטים משיבת ציון של ימי בית שני לשיבת ציון המודרנית.

“זה כלל גדול שבכל מה שבעולם יש ניצוצים הקדושים ואין דבר ריק מהניצוצים, אפילו עצים ואבנים, ואפילו בכל המעשים שאדם עושה, ואפילו עבירה שהאדם עושה יש בה ניצוצות השבירה. ובשעה שעושה תשובה על העבירה מעלה הניצוצות שהיו בה לעולם העליון…”      (ספר בעל שם טוב)

עיון בסיפור החסידי ובתורת הבעש”ט

מסע בעקבות המספר הקסום “עשר” בממדי הזמן- כפי שמופיעים בתנ”ך ובפרשנות לימוד בחברותא | שיעור מרכזי | סדנאות באמנות כפרשנות בהנחיית רחל ליפשיץ

במסענו נעיין בתחנות ה”עשר” במסכת אבות, ונברר את המעברים מעשרת המאמרות של הבריאה, לעשרת המכות במצרים ולעשרת הדברות בסיני.

נחקור את עשרת הנסים ועשרת הניסיונות כפי שהטביעו את חותמם במרוצת  הדורות. ננסה לגלות את המסרים התיאולוגיים הטמונים ברשימות  אלו,  וכיצד התגלגלו כמושגים (כמו מנין, מעשר, עשרת ימי תשובה ועוד…)   בעולם ההלכה המנהג והאגדה.

במהלך התוכנית נעמיק בפשט ובדרש, נחקור את כתביהם של הפרשנים הראשונים והאחרונים ומפעם לפעם נערוך גיחות לעולם האמנות, המוסיקה, הקולנוע, השירה והפיוט, בהנחיית רחל

בקורס ננסה לרדת לעומקו של מקרא על ידי קריאה צמודה של הפסוקים תוך עיון בפרשנים. ננסה לגלות את המיוחד והאופייני לכל פרשן על ידי השוואת פירושיהם והתבוננות בסביבה בה הם יצרו וכתבו את פירושיהם. בבחירת הקטעים נשתדל לעקוב אחרי לוח השנה ופרשות השבוע.נכיר פירוש לתורה  פחות מוכר  [של ר’ אברהם בן הרמב”ם]  ונתמקד במספר נושאים בפירושו של הרלב”ג לתורה כמו מתן טעמי מצוות בהשוואה לפרשנים אחרים.

בעולמנו הפרטי והציבורי מהווה השבת וכשרות בסיס לקיומנו הדתי, אם זאת לעיתים מחויבות זו מתנגשת במציאות, נוצר קונפליקט.

השנה נעסוק בסוגיות אלו, מהפסוק לפסק, נברר איך להיות מחויבים להלכה ונטועים במציאות.

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

קריאה בספרו של עמנואל לוינס: “על אלוהים העולה על הדעת”

השיעור יתמקד בהבנת הנושאים שהעסיקו את לוינס במשנתו האחרונה: הערות, הרוע, היציאה מן האונטולוגיה, הדיאלוג, ועוד.

הזהות בסימן שאלה: על הזהות הנודדת בין סימן קריאה לסימן שאלה

הדיון בזהות היהודית הישראלית ובעולם הגלובלי האנושי מעסיק את האנושות כולה. גבולות מיטשטשים ומה שהיה פעם ברור מוטל בסימן שאלה.

הזהות היא מה שאנחנו חושבים על עצמנו ועל זולתנו היא ברורה ומעורפלת – היא פתוחה לפרשנויות ואומרת דרשני.

נחקור את מקורותיה, את גלגוליה ואת עתידה בפרשנות, בהגות ובספרות.

סוגיות אקטואליות בהלכה: משפחה ואתיקה, דת ומדינה

הקורס יועבר על ידי רחלי שפרכר פרנקל וד”ר אילת סג”ל לסרוגין. חלק מן השיעורים יועברו בצוותא.

נעסוק  בסוגיות העומדות ברומו של העולם ההלכתי כיום: סוגיות הנוגעות לאשה בהלכה, סוגיות בדיני משפחה וכן בהשלכות הריבונות היהודית על נושאים אתיים והלכתיים. בכל נושא ייבחנו המקורות המקראיים והתלמודיים ויישומם הלכה למעשה בספרות הפסיקה ובספרות השו”ת, עד פוסקי זמננו.

אמר ר’ נחמן :  הָעוֹלָם אוֹמְרִים  שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְסֻגָּל לְשֵׁנָה וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם… וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו… וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת… (ליקוטי מוהר”ן ח”א ס)

עיון בסיפוריו ובתורתו של ר’ נחמן מברסלב

השיעור יעסוק בנושאים מתוך שני ספרי הרמח”ל – “שערי רמח”ל” , “ספר הכללים” ו”אדיר במרום” . נרכוש במשך השנה את המושגים הראשונים והמהותיים של עולם הקבלה: מאין סוף, לחלל פנוי, למבנה הספירות, לתורת הפרצופים. הדגש יהיה על ייחודו של הרמח”ל שפותח פרספקטיבות היסטוריוסופיות בעולם הקבלה. תורת הרע ותורת הטוב יהיו, כמובן, בבסיס הלימוד.

השיעור יעסוק בשיטות וזוויות שונות באגדות הש”ס כדי להקנות כלים של קריאה על סמך המהר”ל מפראג, החסידויות השונות, כתבי הגר”א, פתחי שערים, ר’ קוק ור’ לוריא.

השיעור יעסוק בכתבי הרב לוריא בספרים ‘בית גנזי על התורה’ ובכתבים החדשים, שעדיין לא פורסמו ,העוסקים בארץ ישראל בתוך חמישה חומשי תורה.

נפתח בתרגול מדיטציה.

נקרא את הפסוקים בתוספת פרוש מהתושב”ע

נתבונן מתוכם אל תוך עצמנו בהווה

ונחבר בין כל החלקים דרך כתיבה.

הקורס פתוח לנשים וגברים

יום לימוד גמרא בעיון מתקדם – מסכת פסחים פרק ראשון ושני

לימוד בחברותא,  שיעור מרכזי ב 13:30 עד 14:45

השיעור מיועד לנשים בעלות רקע בלימוד גמרא ובלימוד בחברותא.

(לקורס זה תנאי קבלה)

נלמד את ספר יהושע בסמסטר הראשון (עם יעל ציגלר) וספר שופטים בסמסטר השני (עם חביבה שפטר). נתחיל מהכניסה לארץ – כיבושה והתנחלותה – ונראה את אתגרי הדור השני. נעמיק בלימוד הנהגתו של יהושע והשופטים שקמו לישראל.

במהלך הקורס נלמד לעומק את הפטרות השבוע. ננסה להציע פרשנות מחודשת הן להפטרה והן לפרשה בעקבות הקשר שביניהן.

רבים מגדולי החסידות ומורי דרכה כרכו את דברי תורתם בפרשיות השבוע, וכך חרזו את רוחם אל תוך מעגל השנה של קהילתם.

בשיעור נפגוש דמויות שונות מן העולם החסידי העשיר – מן הבעל שם טוב ועד לאדמו”רי המאה ה-20. דרך  נקודת מבטם על פרשת השבוע נטעם משהו מעולמם, וננסה לשאוב ממנו אל השבת שלנו ואל חיינו בכלל.

במשך השנה נעמיק במשמעות המונחים העיקריים של תורתו של מניטו: תורת התולדות והיסטוריוסופיה, האוניברסליזם ובחירת ישראל, תיקון העולם, הכלל והפרט, בחירה חופשית, זוגיות ועוד… תוך כדי עיון בקובץ השיעורים שלו על תקופת התנ”ך שקדמה לאברהם אבינו – סוד העברי ובהשוואה עם הוגים בני זמנו. נעבור גם על המושגים החשובים בתורת הרב אשכנזי על פי שיעוריו כפי שהתפרסמו לאחרונה בשאר הספרים : סוד מדרש התולדות, ושערי דמעא.

תוך כדי עיון שיטתי באורות הקודש ובמקבילות בשמונה קבצים נעיין בסוגיות החשובות שבהגותו הכללית  של הרב קוק זצ”ל. בלימוד ננסה גם בעזרת השוואה עם שאר כתביו (אורות, אורות התשובה ועוד…) לאפיין את שיטתו ההגותית של הרב ודרכו האמונית והפילוסופית. נדגיש במיוחד את הדרך המקורית שהתווה הרב בהתמודדות עם הדרישות שמציבות המחשבות המודרנית והפוסטמודרנית בהסתמך על גדולי הפילוסופיה היהודית לדורותיה וקבלת האר”י.

בקורס הזה נסייר בפינות נסתרות ובאתרים חדשים בעירנו הכה אהובה והכה (לכאורה!) מוכרת.

בחמשה סיורים נבקר באתרים ממערות קבורה מבית ראשון, דרך תגליות חדשות של תקופת בית שני, ליציאה מהחומות ולעיר המודרנית והתוססת של היום.

בכל סיור ניפגש במקום מרכזי (לא מתן) ונלך ברגל. בואו לחקור ולגלות ירושלים שלא הכרתן!

(הקורס יפתח ברישום של מינימום  25 לומדות)

לפרטים על הסיורים לחצו כאן

במהלך המאה העשרים ארעו מאורעות רבים בעולם כולו ולעם היהודי בתוכו. זוהי מאה שהמודרניזציה התקדמה בשיאה. תהליכי עיור, תעשייה, הקמתם של תנועות פוליטיות חדשות כמו קומונזים ולאומיות. זוהי תקופה שבה התעצמה ההתיישבות בארץ ישראל, קמו הקיבוצים ותנועות הפועלים. זו תקופה שבה ארעה השואה ממנה נותרו רק שרידים מעטים מיהדות אירופה. זו תקופה שבה מתגבשת ומתפתחת יהדות ארה”ב. זוהי תקופה שבה האורתודוכסיה מתפצלת לזרם  של “המזרחי” מול החרדי (“האגודה”). תקופה שבה מתקיים מפגש בארץ ישראל בין יהדות ארצות המזרח לבין יהודי אירופה.

בקורס נבקש ללמוד להכיר לעומק את הרבנים והוגי הדעות שחיו ופעלו.  מבין הדמויות אותם נבקש להכיר נמנה החפץ חיים, הרב קוק, החזון אי”ש, הרב אלחנן וסרמן, הרב יוסף דב סולובייציק, הרבי מסאטמר, הרב משה פיינשטיין,  הרב שך, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף. כמו כן נלמד להכיר גם הוגי דעות ומשוררים כמו ברנר, אחד העם, ביאליק, לייבוביץ ועוד.

נלמד להכיר את האישים החשובים מתוך התשובות, הפסיקות, וההגות שלהם תוך התייחסות לרקע בו חיו ופעלו.

ואילו לא העדיף יעקב את יוסף ,ההיו חלומותיו אחרים? ואילו לא גורש יפתח, הייתה דבקה בו בתו פחות? ומה היה אדניה אילו עצבו אביו? והיכן היו מיכל ויהונתן לולא צלו הגדול של אביהם??

עד כמה אנו ממשיכיהם של הורינו? באים מכוחם? מתעצבים לעומתם?

עיון בסיפורי בנים ממשיכים ומורדים בתנ”ך.

התנ”ך הינו הסיפור של האומה הישראלית בנבכי ההיסטוריה מתוך המבט האלוקי במפגשים שלנו ננסה למצוא קצת את עצמנו בתוך המבט העצום הזה, לחבר את הלב לספר ואת הספר… ללב.

במהלך השנה נלמד ‘תורות’ (פסקאות) של הראי”ה קוק שבהן באים לידי ביטוי יסודי משנתו ועיקרי חידושיו. פסקאות שמי שלא נפגש איתן עדיין לא התחיל להיפגש עם הראי”ה ותורתו, ומי שנפגש איתן, ניפגש רק עם השערים לחדרי ארמון התורה שלו וטרקלינו.

מסע מחשבתי בהתפתחותה של התפילה, ממודל התפילה המקראי של אדם המתחנן לבוראו, למודל התפילה שנקבע להלכה, שמהווה תחליף לתפילות הקבע.

הקורס יעסוק באופן שבו עיצבו חכמים את התפילה לאחר החורבן ובתפיסות שונות ומגוונות בקרב הוגים יהודים לאורך הדורות בנוגע למהותה ולצורתה הרצויה של התפילה.

פרקים מתוך ספרי ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל (ע”פ 929)

בקורס נעסוק נכיר את הנביאים על רקע תקופתם – נסקור את מצב הפוליטי, המדיני והרוחני בהם פעלו. הנביא ישעיהו פעל במשך כחמישים שנה וחווה מול עיניו את ההתעצמות של האימפריה האשורית, את חורבן הממלכה הישראלית ואת הסכנה הקיומית של ממלכת יהודה.

הנביא ירמיהו פעל כחמישים שנה וחווה מול עיניו את נפילת האימפריה האשורית, עליית בבל וחורבן יהודה. בכל השנים הללו הוא ניסה בכל כוחו לעצור את החורבן, ללא הועיל.

הנביא יחזקאל נבא בבבל בתקופת הגלות.

סדנת לימוד מעמיקה ובה כלים נפלאים ומעשיים לחיי היום יום. הלימוד מפתח ומחדש את הקשרים והיחסים עם עצמך, בני ביתך וסביבתך. איך להנהיג את עצמך  מתוך בחירה ולא תגובה. ניהול רגשי תוך התמקדות בעיקר והכרת הטוב. ללימוד יש השפעה גדולה על החיוניות בעשיה היומיומית ושמחת הקיום.

למתחילות ומתקדמות.

ספרות חז”ל משופעת בסיפורי חכמים ובתורתם. היכן הן הנשים? מידי פעם מבליחה אישה בסיפור החז”לי, לעתים בשמה המפורש וביחוסין שלה ולעתים כאישה אנונימית. רובן יהודיות, חלקן הלניסטיות. רובן ארץ ישראליות, חלקן מבבל. מה מקומן של הנשים בסיפורים אלו? מה ניתן ללמוד על נשים בתקופת המשנה והתלמוד דרך הסיפורים? האם הן יוצאות דופן על רקע תקופתן? האם מהוות תקדים? נבחן את הסיפורים הן על רקע התקופה והן בקשר שלהן לחכמים מבחינה חברתית והלכתית.

ספרי הכתובים נכתבו ונערכו לפי מסורת חז”ל ברוח הקודש ולא בנבואה ישירה. בניגוד בולט לספרי התנ”ך האחרים, הם  מתארים התמודדויות אנושיות ולבטים בעולם שבו הנבואה מסותרת, או נעדרת כליל.

כיצד מתמודד איוב עם האל המסתתר ממנו, כיצד מתמודדת נעמי עם חורבן משפחתה ומה מציע משורר תהילים לאדם המיוסר? כיצד מתמודד דניאל עם תודעת הגלות המתארכת וכיצד מתמודדים יהודי שושן, עם אתגרי התרבות בזמנם? כיצד מתמודד עזרא עם סכנות הדרך וכיצד מתמודדת הרעיה עם געגועיה לדודה ועם נפשה המתפתלת?

נראה שמיקומם כחטיבה החותמת את התנ”ך נועד לתת למאמין כלים להתמודדויות בחייו ביום שאחרי הסתלקות הנבואה.

הקורס הוא מעין מבוא לספרי הכתובים, בזווית המתמקדת במסע האנושי הייחודי אל עבר הא-ל המסתתר בספרים ובתוכנו.

גישת “מפגש” פותחת הזדמנות לראיית המציאות כמפגשים שהקב”ה מזמן לנו עם עצמינו.

מתוך מפגש עם מקורות מהתורה שבכתב ועד אחרוני האחרונים אל המציאות שאליה פקחנו את עינינו הבוקר…

בואו נברר מחדש את המושג “חיים”. את יכולת העיצוב שלנו אותם.

את המניעים והמעכבים שלנו, את הפחדים, את הרצונות. את הההשוואה ואת הערך העצמי. את הקצוות ואת האיזון.

את המפגש הישיר עם מערכת היחסים: אני – הקב”ה – מציאות

הזמנה ללימוד חדש ומעמיק ולעבודה משמעותית עם עצמינו.

לסיפורי חסידים מטרות רבות. נקרא ונעיין בסיפורים שיש להם הדרכה לחיים בעלי משמעות, וננסה להבין את הרלוונטיות שלהם לחיינו.

השיעורים סובבים סביב הקשר המיוחד של החודש והאירועים המתחוללים בו, קשרים בין חודשים, הקשר בין החודש לאקלים שבו וכו’

זה נושא מרתק שלא מספיק עסקו בו ויש הרבה מאוד מה להראות ולחדש.

הקורס נועד להציף את בעיית האמונה באלוהים בעידן המודרני ולהתמודד איתה. בקורס נלמד על הטענות המרכזיות כנגד האמונה, שעולות בהגות המודרנית, נבחן דרכי התמודדות שונים של הוגים יהודיים עם הסוגיה, נרד לעומקה של האמונה היהודית וננסה להתוות דרך לתפיסת אמונה התואמת למציאות ימינו.

נושאים מרכזיים שבהם נעסוק במהלך הקורס: משבר האמונה בעידן המודרני, הערעור המדעי, אמונה בעידן פוסטמודרני – בעקבות הרב שג”ר, אמונה כהכרעה וכגילוי, הבריאה ושאלת המוסר, חוויותיו של איש האמונה, אמונה ודת – היש קשר ביניהם?

חיי תורה מלאים והיכרות עמוקה עם עולם הטבע והחקלאות מוצאים את ביטויים במדרשי חז”ל. המסרים לעיתים קרובות אינם גלויים ודורשים היכרות ופיצוח של קודים וסמלים.

בקורס נעסוק במדרשי חז”ל ונבחן כיצד השכילו לבטא את מחשבותיהם, דעותיהם ורגשותיהם במדרשי האגדה. נלמד את הרלוונטיות של דבריהם עבורנו בשאלות ערכיות ומוסריות, תוך העמקה בשפתם המדויקת ויחסם המיוחד לסביבתם: לחי, לצומח ולדומם.

נברר בקורס א. את הההשקפות המיוחדות לחיבור זה  הנלמדות בדברי הימים לאור המבנה שלו וההקבלות לספרים המרכזיים האחרים – רשימות היחס בבראשית , ספרי שמואל ומלכים  . ב. מה היה הצורך בחזרה על הדברים ומה מגמת השינויים הבולטים בין החיבורים הללו . ג. למי מיוחס החיבור הזה וכיצד תקופתו- שיבת ציון –  משפיעה על אופן הכתיבה בו .ד. נחדד ונדגים –  את ניצני ה’מדרש’ בתוך התנ”ך שבאים לידי ביטוי בספר דברי הימים, במעבר בין תק’ הנבואה לחכמה.

מחורבן לבניין – פרקי שיבת ציון

סדרות והרצאות ע”י מיטב המרצים בתחום התנ”ך. ביניהם: הרב אלקנה שרלו, יפית קליימר, ד”ר יוני גרוסמן, ד”ר יושי פרג’ון, ד”ר אורית אבנרי.

הקורס יחווה את תולדות ישראל מימי הצהרת כורש ועד לימי עזרא ונחמיה (539 – 450 לפנה”ס).

את התקופה הזאת מלווה התנ”ך בכמה מבטים של נביאים וסופרים. מי היו היהודים שנשארו בבבל והתנכרו לארץ ישראל? איך ניסו הנביאים לעודד את רוח העם ולהניע אותם לעלות לארץ? מה היה פרופיל העולים בעליה הראשונה? סכנת הקיום של יהודי האימפריה הפרסית במגילת אסתר ותנועת השיבה וההתבססות של עזרא ונחמיה עם העליה השניה.

במהלך הקורס נלמד סוגיות נבחרות במסכת בבא בתרא תוך שימת דגש על הקניית כלים  בלימוד גמרא עם רש”י ועם ראשונים ואחרונים. בקורס תהיה התייחסות לסוגיות בהלכה ובמחשבה.

הקורס ישלב לימוד מודרך בחברותות.

ההתפתחות הטכנולוגית מעמידה בפני עולם ההלכה שאלות רבות – הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי. במסגרת הקורס נעסוק באחדות משאלות אלו תוך התייחסות לדעות השונות הפוסקים ל”מדיניות ההלכתית” העומדת מאחוריהן, ולסוגיות העקרוניות שהן מעוררות.

בין השאר נעסוק בשימוש בחשמל בשבת, מפסקי “גרמא”, חיישנים אלקטרונים, נורות לד, מדי מים אלקטרונים, מצלמות אבטחה, מגבר קול, חיישני בטיחות בכיריים של גז, נסיעה במכוניות אוטונומיות ועוד.

במסגרת הקורס יילמדו הסוגיות ההלכתיות מן המקורות, והוא יכלול בין השאר לימוד עצמי מודרך בחברותות.

לסירוגין:

הרב ד”ר צחי הרשקוביץ

תורת הגאולה בהפטרות

לסירוגין

הרב יהודה גלעד

פרשת השבוע – פשטות שמתחדשות בכל יום

הרמח”ל (1707-1746) נודע כמי שעסק בלימודי קודש לצד לימודים כללים (מדעים, ספרות) .

עקב פולמוס סביב אישיותו ועמדותיו (יש שראו בו אדם קדוש, ויש שראו בו נביא שקר) אולץ

לפתח את משנתו בשפה שאינה קבילת אלא עיונית. לפיכך ניתן ללמוד את כתביו

בכמה רבדים (פרד”ס(.

את מסילת ישרים נלמד הן כספר מוסר והן כספר הגות – על טבעו של האדם, תכליתו ומקומו של הקב”ה בעולמו.

בקורס נתייחס לשאלות החשובות ביותר במחשבה המקראית לדוגמה: האם בעלי החיים נבראו כדי שנאכל אותם? מונוגמיה או פוליגמיה? מלוכה – טוב או רע? למה התנ”ך מאפשר עבדות? נתמקד בהבחנה בין התפיסות המשתקפות מתוך המקרא לתפיסות המשתקפות מתוך פרשנות הדורות.