השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

השיעור יעסוק במתח שבין תורה ומדע וביחס למתח הזה לאורך הדורות. השיעור יתמקד בתגובה היהודית בעת החדשה למהפכה המדעית ולידע המדעי המתחדש.

במאות השש-עשרה – שבע עשרה התרחשו באירופה שינויים דרמטיים בכל הקשור למדע: לאופן בו יש לחקור שאלות מדעיות, ולידע המדעי עצמו. הידע המדעי החדש עמד פעמים רבות בסתירה או במתח ביחס למסורת המקובלת בישראל, הן בשאלות הלכתיות והן בתחומים נוספים כגון האגדה התלמודית ואף ביחס למקרא עצמו. במהלך השיעור נבקש לסקור את האופן בו התייחסו רבנים ואנשי רוח בתקופה זו לתגליות מדעיות חדשות ולאופן בו יש ליישבן עם המסורת היהודית. במהלך השנה נבקש לבחון את עמדתם של דמויות כגון: המהר”ל, החכם צבי, ר’ יעקב עמדן, ר’ יהונתן אייבשיץ, יש”ר מקנדיאה, ר’ עזריה מן האדומים ועוד.

במסגרת הקורס ניכנס לבית מדרשם התוסס של חכמים וננסה ליצור חתכי רוחב.

נפגוש אותם עסוקים בסוגיות שונות ומגוונות כגון: אופני הלימוד בבית המדרש ואופני העברת התורה מדור לדור, מערכות היחסים שבין רב לתלמיד ומערכות היחסים שבין אבות לבניהם, הדרכים לטיפול בסוגיות חברתיות פנים יהודיות והדרכים לטיפול בסוגיות של “מדיניות חוץ”. נלווה אותם כשהם נפגשים עם בני עמם וכשהם נפגשים עם קיסרים. כל זאת ועוד במטרה לחוות מעט מהדרך בה עוצבה דמותו של העם היהודי מתוך ובזיקה אל הלב הפועם שלו –  בית המדרש.

הסיפור החסידי והקריאה של הבעש״ט ותלמידיו בפרקי בראשית

שאל רבי זושא את אחיו רבי אלימלך מליז’נסק: אחי אהובי ,מספרים שנשמות של כל הבריות , כלולות היו בנשמת אדם הראשון. אם כן , גם אנחנו היינו שם כשאכל מעץ הדעת. אין אני יכול להבין כיצד הנחתי לו לאכול, כיצד אתה הנחת לו לאכול ??? … מה השיב רבי אלימלך? (בובר, אור הגנוז) עיון בסיפור החסידי ובהגות והפרשנות של הבעש”ט ותלמידיו לסיפורי בראשית.

נפתח בתרגול מדיטציה. נקרא את הפסוקים בתוספת פרוש מהתושב”ע נתבונן מתוכם אל תוך עצמנו בהווה ונחבר בין כל החלקים דרך כתיבה.

הקורס פתוח לנשים וגברים

במסגרת הקורס ננסה להבין לעומק את המקרא על ידי קריאה צמודה של הפסוקים תוך עיון בפרשנים. ננסה לגלות את המיוחד והאופייני לכל פרשן על ידי השוואת פירושיהם והתבוננות בסביבה בה הם יצרו וכתבו את פירושיהם. בבחירת הקטעים נשתדל לעקוב אחרי לוח השנה ופרשות השבוע. הפעם נתמקד בפירושיו של שד”ל – [שמואל דוד לוצאטו] פרשן מודרני, מהמאה ה-19, שמצטט לעיתים די קרובות את הרשב”ם, שהיה אורח שלנו שנה שעברה.

השיעור מתקיים רק בזום

9:30-10:15: עבודה בחברותות

10:30- 12:00: שיעור בעקבות הלימוד.

נלמד את תפילותיהם של אבות, אימהות, נביאים ונביאות,  בתנ”ך ובמדרש, ובסידור התפילה.

נתבונן על החיבור לקב”ה בעתות משבר אישי וציבורי, והמתח הקיים ביניהם.

נעיין בתפילות לרפואה (אברהם המתפלל הראשון ואבימלך – משה רבנו ומרים – חזקיהו וישעיהו), תפילות לגבי שליחות (אליעזר, יונה), תפילות לזרע (יצחק ורבקה לעומת אברהם שרה והגר, יעקב ורחל, מנוח  ושמשון, חנה ושמואל),  ותפילות ציבור (יעקב ועשיו, משה, שלמה, שמואל, דניאל).

השיעור יתבסס על עיון בפשט, במפרשים, במדרש. כמו כן נכיר פרשנות אמנותית בתחומים של אמנות פלסטית, שירה ומוסיקה.

נעיין בשיטותיהם ההלכתיות של גדולי פוסקי הדורות. נבין את ההקשר החברתי וההיסטורי בהם הם פעלו ונבחן את תרומתם הייחודית לפסיקת הלכה במהלך הדורות.

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

כשם הקורס, כן הוא:

קריאה בספרו של עמנואל לוינס – על אלוהים העולה על הדעת.

נקרא ונסביר פרקים מתוך הספר, ובמיוחד הפרק על ” אלוהים והפילוסופיה.”

מעבר לנראות, מעבר למילים: מחקרים על ה”מעבר”

אנחנו שקועים בתוך הנראות ובתוך המלל. מסכים, זומים, חדשות, רעש בלתי פוסק, הצפה של מראות וקולות.

כיצד אפשר לשמוע את ה “קול דממה דקה” ולראות מעבר לנראות, בתוך הרעש ובתוך המראות? בתוך ומבעד.

המחקרים מבוססים על קריאה במקורות היהדות, בהגות הפילוסופית, בספרות ובשירה, עם נגיעות בפסיכואנליזה.

השיעור יוקדש לעיון בכמה מן הסוגיות המרתקות ביותר בעולם מחשבה המקראית. נבחן את מקומם ומעמדם של כלל הברואים: האם בעלי החיים נבראו כאוכל לאדם? האם גברים ונשים נבראו שווים? מדוע ניתן להפוך אדם לעבד? ומה יחסו של המקרא לשלטונם של מלכים? כדי להשיב על שאלות אלו נצא למסע המשתרע על פני המקרא כולו, מן הבריאה ועד לאחרית הימים. במהלך מסענו ננסה לעיין בדברים מזוויות שיש בהן כדי לתרום להבנת העולם המקראי אבל גם להבנה עמוקה יותר של עולמנו אנו.

סיפורי מעשיות ותורתו של ר׳ נחמן מברסלב

רבי נחמן:   הָעוֹלָם אוֹמְרִים  שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְסֻגָּל לְשֵׁנָה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם.  הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים אֵינָם בָּאִים לִידֵי הֵרָיוֹן וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי זֶה בָּא פְּקִידַת עֲקָרוֹת…(חיי מוהר”ן)

עיון בסיפורי מעשיות ובתורתו של רבי נחמן מברסלב

השיעור יעסוק בשיטות וזוויות שונות באגדות הש”ס כדי להקנות כלים של קריאה על סמך המהר”ל מפראג, החסידויות השונות, כתבי הגר”א, פתחי שערים, ר’ קוק ור’ לוריא.

השיעור יעסוק בנושאים מתוך שני ספרי הרמח”ל – “שערי רמח”ל” , “ספר הכללים” ו”אדיר במרום” . נרכוש במשך השנה את המושגים הראשונים והמהותיים של עולם הקבלה: מאין סוף, לחלל פנוי, למבנה הספירות, לתורת הפרצופים. הדגש יהיה על ייחודו של הרמח”ל שפותח פרספקטיבות היסטוריוסופיות בעולם הקבלה. תורת הרע ותורת הטוב יהיו, כמובן, בבסיס הלימוד.

השיעור יעסוק בשמע בתורה בחז”ל מתוך הספר שמע ישראל מהרב מנחם כשר עד הקבלה בספרים של הרב לוריא

לפי המדרש כדי לגלות פני אלוהים חיים נדרש אברהם לנתץ את פסלי האלים. אכן, מבעד המאבק המתמשך של מלכים, נביאים כוהנים וחכמים בגילויים השונים של האלילות מתגלות פניה של האמונה היהודית. במהלך הקורס נלמד על אודות המאבק הפוליטי האידיאולוגי והתיאולוגי ברעיון האלילי מעשרת הדיברות ועד נבואת ישעיהו ומספר שמואל ועד נבואת יחזקאל. חציו השני של הקורס יעסוק בפנים המשתנות של המאבק באלילות בספרות הבית השני ובספרות חז”ל, ובזיקה הפוליטית שבין חורבן הבית למאבק באלילות הרומית.

מגילת רות -סמסטר א’

בקורס זה, נלמד את מגילת רות לעומק, בניסיון לגלות את מסריה המרכזיים. נתמקד בקריאה צמודה של הפסוקים ונעיין בקשר הקיים בין מגילת רות לבין סיפורים רבים אחרים בתנ”ך.  בלימוד שלנו נעשה שימוש בניתוח ספרותי, במדרשי חז”ל, ובפרשנות ימי הביניים.

מגילת איכה- סמסטר ב’

בקורס זה נלמד את מגילת איכה בניסיון לגלות את מסריה המרכזיים. נלמד את הרקע ההיסטורי של הספר, נשווה בין המגילה לבין הנבואות שקדמו לה וננסה להפיק מהספר את הגישה התיאולוגית שהיא נוקטת בהתמודדותה עם אסון לאומי ואישי. נשתמש בכלים טכניים לניתוח שירה מקראית כגון מבנה, מקצב, דימויים, מטאפורות, ומשמעות כפולה של מילים.

לאורך הדורות, נהגו לצרף לקריאת התורה בשבתות ובימים טובים פרשיה מתאימה מן הנביא.

דברי הנביאים שנקראו בהפטרה היוו המשך הנוכחות של דבר ה’ המתגלגל לאורך הדורות, מלווה את עם ישראל לאורך שנות המקדש והגלות, ומהווה הד של אופק ותקווה באלפיים שנות גלות.

ההפטרות סיפרו את הסיפור הגדול של העם היהודי, רקמו וצבעו את חלומותיו וריפאו  את שבריו.

בשיעור נעסוק, בעז”ה, מדי שבוע בחלק מהפטרת השבוע בהקשרה הרחב, תוך עיון במדרשי חז”ל סביבה, ומתוך נסיון לשמוע דרכה את הד קולם של נביאי ישראל לימינו אנו.

בקורס זה נעקוב אחרי סוגיות הלכתיות שנושקות לפרשת השבוע – ממצוות פרו ורבו, דרך שבע מצוות בני נח, מצוות הכנסת אורחים, ברית מילה וכן הלאה. בכל פרשה נחפש נקודה הלכתית רלוונטית ונפתח אותה מתוך הפרשה, דרך שאר התנ”ך ועד לספרות חז”ל. 

בקורס נעסוק בהתייחסות אל הדת והדתיות של ההוגים היהודים והכלליים מהפילוסופים של ימי הביניים עד העידן המודרני אצל אומות העולם ובמחשבה היהודית. כוונת הקורס להציג כמה מן הכיוונים העיקריים באמצעות דוגמאות היסטוריות של ההוגים החשובים. וזאת כדי להבין מורכבותו של התחום הדתי ורב-גוניות הגישות אליו.

נראה איך ביקורות חילוניות ודתיות על הדת (טומאס אקווינס, דאנס סקוט, ספינוזה, קנט, ניטשה, היידגר סרטר ועוד)  והשינויים שהוצעו בידי ההוגים השונים בפילוסופיה הכללית השפיעו וגררו תגובות אצל גדולי מחשבת ישראל (מהרמב”ם עד מנדלסון, החסידות, הרמן כהן, רוזנצוויג, הרב סולובוצ’יק הרב קוק והרב שג”ר למשל).

בקורס הזה נלמד על הגות הרב אשכנזי כפי שהיא מתבטאת בכתבים שנכתבו ישירות על ידו והתפרסמו בחייו וכונסו לאחרונה בספר “הכתב והדיבור” (2 חלקים, בצרפתית שיתורגם במשך השנה לפי מה שיילמד בקורס).

המאמרים של הספר מקיפים את כל הנושאים החשובים בהגות הרב אשכנזי ומאפשרים הצצה נדירה וישירה במחשבת הרב אשכנזי (ללא עריכה או הוספה וכו’)

נעבור על כל הנושאים המרכזיים בהגותו :

•         המפגש עם שאר הדתות
•         ישראל ואומות העולם
•         גלות וגאולה והמשיחיות
•         זהות ישראל
•         התשובה
•         עבריות ויהדות
•         הפילוסופיה היהודית
•         הקבלה
•         התולדות ומשוואת האחווה
•         התפילה
•         ועוד…

השיעור יהיה מבוסס על 10 הפרקים של משנת שביעית ויחבר הלכה, היסטוריה ושאלות של מדיניות הלכתית במציאות משתנה.

בקורס נבחן את התפתחות רעיונות היסוד של התנועה החסידית, על בסיס היסטורי ומשפחתי.

נמחיש כיצד פיתחו דורות המשך רעיונות של האבות המייסדים של התנועה, הוסיפו נופך משלהם, הרחיבו והסתייגו, וביססו את התנועה החסידית ורעיונותיה לכדי תמונה מורכבת, מסועפת ורבת גוונים, של עבודת ה’.

לימוד משנתם התורנית ודרכי פסיקתם והנהגתם של מספר דמויות מרכזיות מקרב רבני ארצות האיסלאם בדורות האחרונים. ביחס לכל אחת מהדמויות שבהם נעסוק, עיקרו של הלימוד יהיה לימוד צמוד של מספר תשובות נבחרות המשקפות את דרך פסיקתו ואת עולמו התורני של הפוסק.  לצד זאת, גם היכרות כללית עם מכלול היצירה התורנית של הדמות, ועם פועלה בשדה המנהיגות הקהילתית והציבורית. בין הדמויות הנלמדות בעה: הרב עוזיאל, הבן איש חי, הרב יוסף משאש, הרב עובדיה יוסף וכו.

תורת הנצח אותה מבטאים חז”ל במדרש נגלית לנו בפנים חדשות בכל דור ודור.

בקורס נעסוק במדרשי חז”ל ונבחן כיצד השכילו לבטא את מחשבותיהם, דעותיהם ורגשותיהם במדרשי האגדה. יחד נעיין במדרשים, נקשיב ונחפש רבדים נוספים המסוגלים להאיר את חיינו כאן ועכשיו באור חדש בשאלות ערכיות ומוסריות, תוך העמקה בשפתם המדויקת ויחסם המיוחד לסביבתם: לחי, לצומח ולדומם.

בכל שיעור ניפגש עם שתי דמויות מקראיות, נחקור את התקשורת ומעמדי הכוחות ביניהן על רקע התקופה בה מופיעות. מתוך הקשר הבינאישי הפרטי נצא ללמידה כללילת אוניברסלית לקשרים בין בני אדם גם בימינו.

במהלך השנה נפגוש סוגי קשר שונים: זוגיות, יריבות, חברות, אחים, סבא ונכד, מלך ונתיניו, ועוד.

פרשת השבוע היא כמו איגרת שנשלחת אלינו מידי שבוע, עם תובנות ומסרים לעבודת הנפש בתוך הזמנים המשתנים. אנו נצלול אל הפרשה ונעמיק בצפונותיה דרך הפרשנות החסידית, ונבקש לפתוח את האיגרת הזו יחד.

התנ”ך מלא בסיפורים שבהם המצב האישי או הלאומי הגיעו לנקודת שפל, דשודוש ייאוש וחוסר אונים.

לעתים מדובר בהמתנה ארוכה להיפקדות, לעיתים באיום קיומי על הבטחון האישי המשפחתי והלאומי, לעיתים זו מגפה , מחלה קשה או מצוקה כלכלית חמורה.

נראה שכל איום מסוג כזה בתנ”ך נועד לשם ברור מחודש של השאלה “מה ה’ אלוקיך דורש מעמך”.

כל מצוקה קוראת לחיפוש מחודש של הנתיב המבוקש להתקשרות עם ה’ ועם נביאיו, כל מצוקה היא קריאה לברור להתחדשות הדמות ודורה וממילא להתעלותם.

בקורס יידונו סיפורי התמודדות, ישועה והצלה בתורה בנביאים ובכתובים, תוך חיפוש הייחוד בכל סיפור ותוך התיייחסות לתהליך האמוני שמתבהר בו.

בקורס ננסה לטעום מעט מן האור מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל.

נעיין בכל מפגש בפסקה אחרת משלל ספרי הרב קוק.

כל שבוע יישלח דף מקורות, והשיעור יינתן דרך לימוד הטקסט עצמו

סיפוריו של ר’ נחמן הם שם דבר גם בז’אנר הספרותי וגם בז’אנר ההגותי. נראה שהם גולת הכותרת של יצירתו, כפי שהוא עצמו מעיד על כך. בקורס זה, נלמד, ראשית, על סיבת הבחירה של ר’ נחמן בפלטפורמה הסיפורית כפסגת הגותו. מה יש בסיפור ומה תכליתו על פי ר’ נחמן מברסלב.

לאחר מכן, נעסוק בסיפורים עצמם, ונראה כיצד התפיסות ההגותיות הנועזות ביותר שר’ נחמן חשב משוקעות באופן נסתר בסיפורים. כמעין קוד סודי ומוסתר שנועד ליודעי ח”ן בלבד.

המסע בסיפוריו הוא מרתק, נועז וחושף בפנינו הגות חדשנית ומעוררת השראה בוודאי בחסידות אך נראה שבמחשבת ישראל בכלל.

הקורס יתקיים רק בזום

בסדרת מפגשים זו נעסוק ביחס ההלכה לאנשים עם מוגבלות – חרש, עיוור, מוגבל שכלי, מוגבל נפש, למי שאינו יהודי, לאשה ומקומה בחברה, ועוד. נלמד על מחלוקות תנאים, מחלוקות ימי הביניים, פרשנות בעת החדשה וגם נעסוק באתגרי זמננו.

בשיעור גמרא למתקדמות נלמד בעיון במסכתות פסחים וסוכה.

למה מסכת פסחים נקראת כך, בלשון רבים? ההסבר העיקרי לכך הוא שהמסכת מורכבת משני חלקים, העוסקים בשלושה נושאים: חלק אחד עוסק בהלכות חמץ ומצה, ובליל הסדר; וחלק אחד עוסק בהלכות קרבן הפסח.

במהלך חודשי החורף, עד חג הפסח, נעסוק בשלושת הנושאים הנזכרים.

אחרי פסח, נעסוק במסכת סוכה, וגם בה נעיין בשלושה נושאים: מצות סוכה, מצות ארבעת המינים, והשמחה חג הסוכות.

כל שבוע אנחנו לומדים סוגיה בגמרא עצמה בלימוד עצמי מונחה בחברותות, ועל בסיס הגמרא מרחיבים בשיעור בנקודות נבחרות, תוך עיון בראשונים ואחרונים ובפסיקת ההלכה.

מטרות השיעור, מלבד לימוד הגמרא עצמה והלכותיה: הרחבת הכלים העצמאיים בלימוד גמרא; מפגש עם פנים שונות ומגוונות של סוגיות הגמרא והשתלשלות התורה שבעל פה לדורותיה; וחתירה לבירור וחיבור הצדדים הרעיוניים והמעשיים של התורה.

בספרים רבים נמצאת הקדמה, של המחבר, או של אחרים.

בהקדמות אלו, גנוזים אוצרות של ממש.

נלמד על מחברים המנסים להסביר מדוע לקרוא את ספרם, ומחברים המנסים להסביר מדוע אין לקרוא את ספרם.

מחברים המסבירים מדוע היה חשוב לכתוב את ספרם, וכאלה המתנצלים על הכתיבה.

ובתוך כך נחשף לרעיונות מעניינים הקשורים לספר, וכאלה שלא.

ספר שופטים נחשב במובנים רבים ל”ימי הביניים” של תקופת התנ”ך.

תקופה של מאות שנים בהם עם ישראל מתבסס בארצו אך עם תחושה תמידית של החמצה.

ההילה הגדולה שליוותה את הבטחות משה ואת כיבושי יהושע מתעמעמת כאשר אנו פוגשים את ההתבוססות מול העמים החיים כאן

בתקופה “אפורה” זו נלמד להכיר את הדמויות שפרצו את המעגל האינסופי של הדכדוך והעמידה במקום.

ננסה להבין מהי האמירה המרכזית של ספר זה? האם יש אמירה אחת או שמא ניתן להתרשם מכמה קולות העולים מתוך הספר

בימים ההם אין מלך בישראל… כל אחד חושב שהוא מלך…

בקורס נלמד את היסודות הרעיוניים וההלכתיים שבזיקת העם היהודי לארצו מתקופת המקרא ועד ההגות המודרנית. ננתח את התפיסות הרעיוניות שעומדות בבסיס הגישות השונות כיום ביחס לעלייה לארץ וההתיישבות בה וננסה לגבש תפיסה עדכנית ביחס לארץ ישראל ומדינת ישראל לאור מקורות היהדות.

בספרות חז”ל ישנן מחלוקות שעוסקות בעניינים של התנהלות, ויש אחרות שנוגעות לעניינים עקרוניים ומהותיים. בקורס נתמקד בסוג השני. נכיר את הדמויות השותפות לכל מחלוקת ונצלול לעומקי המחשבה והרעיון מאחורי כל מחלוקת. בין הנושאים שיעלו בקורס: ר’ אלעזר ור’ אליעזר ביחס שבין מסורת לחידוש; הלל ושמאי ביחס שבין הלכה אובייקטיבית לסובייקטיבית; צדוקים ופרושים ביחס לטהרה; ר’ עקיבא ור’ ישמעאל ביחס לשיטת הלימוד מהתורה, ועוד.

בשיעור נלמד סוגיות נבחרות במסכת גיטין תוך כדי הקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי תוך כדי עיון בראשונים ואחרונים עם דגש לרלוונטיות לימנו. 

בקורס יהיה התיחסות לסוגיות בהלכה ומחשבה. 

בין הנושאים שילמדו תקנות מפני תיקון עולם ,פדיון שבויים ,שמיטת כספים. 

השיעור יכלול לימוד מונחה בחברותא ושיעור פרונטלי.

הלכות שבת מאופיינות בשלושה דברים: תדירותן – מדי שבוע בשבוע, פרטיהן הרבים וחומרתן, וכבר דימו חז”ל הלכות אלו ל”הררים התלוים בשערה”. ההתפתחות הטכנולוגית מוסיפה גם היא שאלות חדשות המחייבות לימוד וליבון.

לאור זאת מורגש הצורך בלימוד יסודות ההלכות אשר מתוכם מסתעפים הפרטים הרבים, ובהבנת ההגיון הפנימי שבהם. בדרך זו של לימוד קל יותר הקיף ולזכור את מכלול ההלכות על פרטיהן. בדרך זו נשתדל ללכת בקורס.

במסגרת הקורס נתמקד במספר סוגיות אותן נברר מיסודותיהן במקורות המשנה והתלמוד דרך ספרות הפוסקים ועד לפוסקי זמנינו, תוך נתינת דגש לשאלות אקטואליות.

הקורס יוקדש לעיון בדמותו של גדול הנביאים והמנהיגים שקמו לעם ישראל – משה רבנו.

ביחידה הראשונה נעסוק בצעדיו הראשונים של משה כאדם, כנביא וכמנהיג, החל בסיפור לידתו ונעוריו (שמות ב’), עבור במעמד הסנה (שמות ג’-ד’) ובשליחותו הראשונה לפרעה (שמות ה’) וכלה בחידוש השליחות של משה בפרשת וארא (שמות ו’). במהלך היחידה הזו נדגיש את צמיחתו של משה, את לבטיו, את כישלונותיו ואת הצלחותיו.

היחידה השנייה תוקדש למשה כשהוא בשיא כוחו כנביא וכמנהיג. נראה כיצד משה תופס עמדה של מתווך בין אלוהים לבין ישראל אחרי הבגידה הנוראה של חטא העגל ומוביל אותם, צעד אחר צעד, לחידושה של ברית סיני (שמות ל”ב-ל”ד). לבסוף נראה גם מה לא עלה בידיו של משה לתקן, ובאיזה אופן השתנה הקשר בין אלוהים לעם ישראל, למן הלוחות השניים ואילך.

היחידה השלישית תוקדש לעיון בתעלומת החטא והעונש של משה בסיפור מי-מריבה (במדבר כ’, א-יג). נראה כי את מה שאירע במי-מריבה, צריך לקרוא כסופו של סיפור ארוך על קרע הנהגתי בין משה ובין העם שמתחיל כבר בתחילת המסע לכנען (במדבר י”א). עוד נראה כי העונש שהוטל על משה קטן ממה שאפשר לחשוב, וכי יש בו גם יסודות של חמלה על המנהיג הוותיק – יסודות שמתבררים מתוך עיון בסיפורי הנהגת משה אחרי מי-מריבה.

היחידה הרביעית תוקדש לדמותו של משה כפי שהיא עולה מתוך הנאום הגדול שלו בספר דברים – נאום שנועד לגרום לכך שקולו ימשיך להדהד באוזני הדורות הבאים – וכך ימשיך משה להנהיג את העם גם אחרי מותו.

בסופו של מסענו הארוך, נבקש להעמיד תמונה חדשה, עמוקה ומורכבת יותר של משה, על כוחותיו המופלאים ועל חולשותיו, על חדוות הבחירה על ידי האל ועל הסבל שבשליחות הכפויה, על האהבה הגדולה לעם ועל הקושי שבהתמודדות עמו.

הרב פרופ’ לורד יונתן זקס זצ”ל היה אחד מעמודי התווך של בניה ובוניה של היהדות בעת הזו. ברחבות כתפיים ובעומק לב הצליח הרב לחרוז עבר הווה ועתיד לכדי משמעות, לבקר באומץ רעיונות קיימים הן בפילוסופיה המערבית והן במדעי המדינה ובכלכלה. הוא היה לשופר לערכים יהודיים בעולם כולו ולמחזק זהות בעולם היהודי פנימה. הרב כתב כ30 ספרים ואינסוף טורי דעה ופרשת שבוע בכל העולם. בקורס ניגע במעט מן האור שהשאיר לנו אחריו, דרך יצירותיו הגדולות בנושאים: העם היהודי ויהדות פוסט שואה, אתיקה ומחויבות, מוסר ואמונה, דת ומדע, צדק חברתי ושוק חופשי, צלם אלוקים כמפתח לכבוד אנושי, שיח בין דתי ובין דורי, חינוך, תורה, ברית, עתיד ועוד ועוד.

הלימוד יתקיים במתכונת של פתיחה קצרה, לימוד מודרך בחברותות ושיעור לסיכום הלימוד. השיעור מותאם הן למתחילות את דרכן בלימוד הגמרא, שיקבלו הכוונה צמודה יותר בעת הלימוד בחברותות, והן ללומדות ותיקות, שיקבלו אתגרים מעניינים נוספים ללימוד. מטרת השיעור לפתוח שער לכל אחת לעולמה המרתק של הגמרא – בסיס התורה שבעל פה, דרך העיון בסוגיות במסכת ברכות, המסכת הראשונה בש”ס, שעוסקת ביסודות אמוניים, מחשבתיים והלכתיים של הקיום היהודי.

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

אם בעבר הרחוק האנושות היתה זקוקה מאד לאלוהים כדי להתקיים ולשרוד, העידן המודרני שחרר את התלות של האדם באלוהים ופינה מקום לכפירה. מה מקומה אפוא של האמונה באלוהים בעידן המודרני המחולן? האם זקוקים אנו עוד לאלוהים? מיהו האלוהים שאנו רוצים להאמין בו? והאם יש קשר בין אמונה ובין דת?

בקורס נבחן היבטים שונים של הסוגייה לאור מקורות יהודים וכלליים, מוקדמים ומאוחרים, נעיין בתשובות שונות שהוצעו לנושא ונגבש תפיסה מקורית שתנהיר מדוע אלוהים עודנו רלוונטי בימינו.

באמצעות האגדה בטאו חז”ל רעיונות פילוסופיים ומוסריים, אידאלים חברתיים ותורניים ודילמות חיים.

הם עשו זאת תוך שימוש באמצעים ספרותיים רבים ומגוונים.

בקורס זה נעסוק במדרש בראשית רבה תוך התבוננות במדרשים בהקשרם המלא.

ננסה להקשיב באוזן רגישה לתורתם המיוחדת של חכמים, לפענח את הרבדים הנוספים שהם שומעים בפסוקים

ולחשוף את התפיסה השיטתית  שהם מציגים.

נעמוד גם על דרכי העיצוב המגוונים בהם בוחרים חז”ל ועל תרומתם של אלו להבנת הרעיונות והפנמתם. 

ר’ זאב וולף מז’יטומיר , ספר אור המאיר  :  מי שעוסק בתורה וממשיך אלהותו יתברך עליו , קונה בעצמותו הדרת פנים, וזה עיקר חותמו מהצלם אלקים …

ר’ מרדכי יוסף ליינר מאיז’ביצה, ספר מי השילוח :  עיקר בריאת האדם , בכדי שישתוקק בכל פעם להתרבות דברי תורה… וזה פירוש “זה ספר תולדות אדם”  – שאם יזכה האדם להיות בצלם ודמות … יראה בכל פעם התחדשות דברי תורה … ויאריך ימים

עיון בפרשת השבוע ע”פ תורת החסידות

במסגרת הקורס ננסה להבין לעומק את המקרא על ידי קריאה צמודה של הפסוקים תוך עיון בפרשנים. ננסה לגלות את המיוחד והאופייני לכל פרשן על ידי השוואת פירושיהם והתבוננות בסביבה בה הם יצרו וכתבו את פירושיהם. בבחירת הקטעים נשתדל לעקוב אחרי לוח השנה ופרשות השבוע. הפעם נתמקד בפירושיו של שד”ל, פרשן מודרני, מהמאה ה-19, שמצטט לעיתים די קרובות את הרשב”ם, שהיה אורח שלנו שנה שעברה.

חוויות חיים  משמעותים משפעים על ההסתגלות, והסתכלות על החיים של הפרט והכלל. נעיין בתנך ובחז”ל ונבדוק איך השפעו חוויות חייהם  של מנהגינו על השקפת עולמם, על הנהגתם, ועל פסיקות ההלכה שלהם.

בין שמיעה לראייה – בין “תא שמע” ל”תא חזי”;

ציורים ואיורים מפרי ידיה של ד”ר בריינה יוכבד לוי, המביאים זוית של יצירה המחייה את פרקי התנ”ך ומועדי השנה.

ו  מרחשון, 31.10

ד כסלו, 28.11

כה כסלו, 19.12

א שבט, 23.1

כ אדר 13.3

ג אייר, 24.4

ב סיון, 22.5

ל סיון, 19.6

מדרש – רחל ליפשיץ

צלילים – חיה רוזנשטיין

בשיעורים ישולבו אמנות פלסטית, שירה ופרוזה.

השיעור יינתן לסירוגין – אחת לחודש תפגוש אותנו ד”ר בריינה יוכבד לוי במפגש חווייתי סביב  “הנוי והנצח”, תורה ויצירה.

כעבור שבועיים נפגוש את גב’ חיה רוזנשטיין  ונבקר בעולמו של הצליל,  על גווניו השונים.

ובין לבין נלמד עם גב’ רחל ליפשיץ מדרשי חז”ל,  נזהה את הבסיס והפונקציה שלהם. ונקבל כלים להבנתם.

וכל זה על ציר התוכן בו נבחן צדדים  שונים של תהליכי רצף, מפנה והתהפכות  בתנ”ך, במדרש ובחסידות.

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

ר’ נחמן : אַף שֶׁהִנְּכֶם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֲבָל לא לָזאת הִתְכַּוַּנְתִּי, הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁיִּהְיוּ לִי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, שֶׁיִּנְהֲמוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵילוֹת שְׁלֵמִים כְּחַיּוֹת בַּיַּעַר…                                                כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם…  וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת…   ( שיח שרפי קודש, ליקוטי מוהר”ן )

עיון בסיפורי מעשיות ובתורתו של רר נחמן מברסלב

אנחנו חונכנו על ההבדל בין ” בעל-החיים החושב והמדבר ” לבין הבהמה, המשרתת את צורכי האדם. ההבחנה הזאת מבוססת על עליונות התבונה ויכולותיה.

ננסה להבין עד כמה מוצדקת ההנחה הזאת, ומה המחיר שמשלמים עליה בני האדם והחיות. ננסה להבין מה משמעות הנפש החיה כנפש החיים המשותפים לכל.

מה אומרת עליה התורה, בכתב ובעל-פה, ומה נוכל ללמוד מן הספרות, השירה, הפילוסופיה ומקורות מידע וחוויה נוספים ?

בעת שהאימפריה הבבלית העולה הטילה את צילה על ממלכת יהודה, הוקדש ירמיהו, כהן ענתותי צעיר, לשליחות נבואית כמעט חסרת סיכוי למניעת החורבן. סיפורו הטרגי של ירמיהו מגולל את קורות ממלכת יהודה עד חורבנה, ונבואותיו כרוכות ללא הפרד עם חייו האישיים ודמותו כאדם. פרקי הנבואה והתוכחה שלו משובצים תפילות אישיות החושפות את לבטיו ומצוקותיו, תוצאת שליחותו כפוית הטובה. בשיעור נעיין בנבואות נבחרות בספר ירמיהו, בסיוע פרשנים ראשונים ואחרונים, תוך שימוש בכלי ניתוח ספרותי ולאור הקשרן ההיסטורי. נבקש להעמיק במכלול נבואותיו וברעיונות העולים מהם, ולהאזין לקולו האישי והמיוסר של ירמיהו ולעולמו הרוחני הבוקע מהן.

השיעור יעסוק בשיטות וזוויות שונות באגדות הש”ס כדי להקנות כלים של קריאה על סמך המהר”ל מפראג, החסידויות השונות, כתבי הגר”א, פתחי שערים, ר’ קוק ור’ לוריא.

השיעור יעסוק בדמויות של המגילה : אסתר מורדכי המן בשלוש פרספקטיבות  הקריאה הספרדית רבי שלמה אלקבץ (המחבר לכה דודי) בתוך ספרו מנות הלוי

הקריאה אשכנזית המהר”ל בתוך ספרו אור חדש

וגם הקריאה של הרב לוריא בספרו בית גנזי

אדם וחוה על פי מניטו

השיעור התבסס על הספר  סוד מדרש התולדות חלק ט

האישיות של אדם וחוה והנחש

הצורך של התורה לספר לנו מה שקרא בגן עדן

בנוסף נלמד מקורות נוספים. התיקוני זהר תיקון ס”ט

והמדרשים בתוך הלק ראשון של של התורה שלמה מהרב מנחם כשר

ספר שמואל-א מפגיש אותנו עם שלושה מנהיגים ושלושה מוסדות הנהגה: עלי הכהן, שמואל הנביא ושאול המלך. המעבר בין מנהיגים שונים כל כך באישיותם ובתפקידיהם (כהן, נביא, מלך), משקף בירור עמוק בשאלת המשטר הראוי לעם ישראל, ועוד יותר מכך בשאלה מיהו: “איש כלבבו” של ה’, הראוי להיות “לנגיד על עמו”.

במהלך הקורס נציג עיון ספרותי ותיאולוגי בסיפורי ספר שמואל-א בעזרת כלי הגישה הספרותית, ומתוך זיקה עמוקה למדרשי חז”ל ולפרשנות המקרא הקדומה והחדשה. נעמיק בשאלות יסוד של נבואה, הנהגה ושלטון. נדגיש גם את פוטנציאל האור וההצלחה שהיה גלום בכל דמות מנהיג בספר, וגם את הסיבות לחוסר המימוש (או המימוש החלקי) של ההבטחה שהייתה גלומה בו.

נלמד את ספר תרי עשר על פי סדר הנביאים. ננסה לגלות את המסר המרכזי של כל אחד מהנביאים בתוך ההקשר ההיסטורי שלו (במידה שהוא ידוע) ונחפש את הרעיון והסגנון המיוחד של כל אחד מהנביאים. בנוסף, נעקוב אחרי הסיפור המתפתח של הספר כולו – ננסה להבין את הקשרים בין הנביאים השונים והסוד של חיבור שנים עשר נביאים לספר אחד.

במבט ראשון, ספר שופטים מייצג תפיסת עולם ברורה ופשוטה: שכחת הברית מוליכה לחטא, החטא מוליך לשעבוד, השעבוד – לזעקה, וזו מוליכה בתורה לישועה אלוקית וחידוש זמני של הברית… עד לשכחה הבאה. אך מתחת לפני השטח של המחזוריות הקבועה, המספר המקראי מצפין סדרת קושיות מטרידות. איך אפשר להתגבר על כישלונות העבר אם האל עצמו גזר עליהם להשאר עמנו דרך קבע? איך ייתכן שעם ששכח לכאורה את אלוקיו מניב אנשים הקוראים בשם השם? ואם האסונות של תקופת השופטים נובעים מכך שבני ישראל שכחו את חובם למלך מלכי המלכים, מדוע הספר רומז שוב ושוב שדווקא מלך בשר ודם הוא מה שחסר לנו? בקורס נצלול אל רבדיו המוצפנים של הספר בעקבות שאלות אלו, ונתבונן בתפיסת הגאולה המסתתרת ביניהם.

נדודים בתנ”ך- גולים, מהגרים, ומגלי עולמות

תיאור: פעם אחר פעם, גיבורי התנ”ך יוצאים למסעות המעצבים מחדש את מהלך ההסטוריה, את יחסי האדם עם האל, ואת עצמם. מה יכולים מסעות אלו ללמד אותנו על טבע האדם? האם ניתן בכלל להשוות בין מסעות שונים בתכלית כגלותם של אדם וחוה, בריחתו של יונה, ונדודי אברהם בארץ המובטחת? כיצד מסעות אלו מאתגרים מבפנים את מסריו של התנ”ך, ומדוע הם מופיעים בצמתים קריטיים של הסיפור המקראי? בקורס זה נצא למסע עם דוד המלך, רות המואביה, גולי בבל ועוד – ונבחן יחד את העולמות שהם מגלים ויוצרים במהלך המסע.

שבת כבר מתקרבת וזו ההזדמנות שלנו להתכונן יחד

ולעיין ברבדים נוספים של פרשת השבוע.

חז”ל דרשו את פסוקי התורה והוסיפו ממד נוסף לרובד הפשוט,

הוגי החסידות עיינו במדרשי חז”ל ולמדו מהמדרש ומדברי חז”ל משהו לחייהם ולחיינו אנו.

יחד נפסע מהפסוקים למדרש ולהגות החסידית

וננסה לגעת בלב הדברים ובלב שלנו.

מוזמנות להצטרף

בקורס נעסוק בהתייחסות אל הדת והדתיות של ההוגים היהודים והכלליים מהפילוסופים בעידן המודרני אצל אומות העולם וגם במחשבה היהודית. כוונת הקורס להציג כמה מן הכיוונים העיקריים באמצעות דוגמאות היסטוריות של ההוגים החשובים. וזאת כדי להבין מורכבותו של התחום הדתי ורב-גוניות הגישות אליו. נראה איך ביקורות חילוניות ודתיות על הדת (ספינוזה, קנט, ניטשה, היידגר סרטר ועוד) והשינויים שהוצעו בידי ההוגים השונים בפילוסופיה הכללית השפיעו וגררו תגובות אצל גדולי מחשבת ישראל : מנדלסון, שלמה מימון, החסידות, הרמן כהן, רוזנצוויג, הרב סולובוצייק הרב קוק והרב שגייר למשל.

ספר החינוך מסכם את תרי״ג המצוות על פי ספר המצוות של הרמב״ם, בדרך ייחודי ובתוספת שורש המצוות, טעמים ודיניהם.

במשך השנה נתבונן בחלק מהמצוות על פי סדר פרשיות השבוע, נבחן איך ה״מנחת חינוך״ מעביר את מחשבותיו של ספר החינוך הלכה למעשה.

בקורס הזה נלמד על הגות הרב אשכנזי כפי שהיא מתבטאת בכתבים שנכתבו ישירות על ידו והתפרסמו בחייו וכונסו לאחרונה בספר “הכתב והדיבור” (2 חלקים, בצרפתית שיתורגם במשך השנה לפי מה שיילמד בקורס).

המאמרים של הספר מקיפים את כל הנושאים החשובים בהגות הרב אשכנזי ומאפשרים הצצה נדירה וישירה במחשבת הרב אשכנזי (ללא עריכה או הוספה וכו’)

נעבור על כל הנושאים המרכזיים בהגותו :

•         המפגש עם שאר הדתות
•         ישראל ואומות העולם
•         גלות וגאולה והמשיחיות
•         זהות ישראל
•         התשובה
•         עבריות ויהדות
•         הפילוסופיה היהודית
•         הקבלה
•         התולדות ומשוואת האחווה
•         התפילה
•         ועוד…

פסיקה הלכתית מושפעת לא רק מעיון בדברי חז”ל ובירור שיטות הפוסקים, אלא גם, בין השאר, מהערכה של ההשלכות החינוכיות שעשויות להיות לפסיקה.

פעמים שפוסקי ההלכה מחמירים ואוסרים דבר שלכאורה יכול היה להיות מותר, מתוך שיקולים חינוכיים ופעמים שהם מותחים את גבולות ההיתר מאותם שיקולים ממש.

בקורס ננסה לבחון מהם “שיקולים חינוכיים” ומה בינם ובין שיקולים הלכתיים “טהורים”. נבחן באילו נושאים מופעלים שיקולים אלו ווכיצד משפיעה משנתו הדתית של הפוסק, המצב החברתי, המציאות ההיסטורית והסביבה התרבותית שבה הוא חי על הרכיב החינוכי בפסיקת ההלכה.

מטרתנו הכללית תהיה לבחון – האם ההלכה היא מערכת חוק חיצונית הקובעת את גדרי החובה, האסור והמותר, או שמא היא מערכת חינוכית השואפת לחולל תהליך רוחני פנימי בקרב שומעיה. כמו כן, ננסה לנסח, מתוך עיון בסוגיות תלמודיות ובתשובות הלכתיות, את המשנה החינוכית הנלוות לגישות ההלכתיות השונות.

מהנשים הנוכריות בתקופת המקרא, דרך יחסם לגיור של חז”ל והראשונים, בתקופת האימנסיפציה ועד פולמוס הגיור בעת החדשה – נחקור את ההתמודדות המנהיגים והרבנים עם הבעיה של נישואי תערובת ושל גיור שהתבטא בדרכים שונות בכל תקופה.

הגשמת חזון הנביאים ותקומתה של מדינת ישראל הביאה לפתחנו סוגיות ציבוריות מגוונות ומאתגרות אשר שנים רבות חלמו לעסוק בהן הלכה למעשה. הפסיקה הספרדית לאורך הדורות העניקה התייחסות מקורית ואחראית לאתגרי השעה אשר עמדו לפתחה. במהלך הקורס נפגוש הצעות שונות ומרתקות להתמודדות עם מגוון נושאים בני-ימינו, לצד דמויות רבניות אשר קיבלו על עצמם ברגעים דרמטיים אחריות גדולה ומנהיגות והציעו, בענווה וגדולה, פסיקה ופתרונות מתוך עומקה של הלכה, אהבת העם ואהבת הארץ.

כשהקאובוי הגיע לעיירה ועמד לקשור את הסוס שלו ליד בית המרזח עדכן אותו בעל המרזח שאין זה המקום. כאשר שאל הקאובוי היכן כן? אמר לו: לך לרב של העיירה. תמה הקאובוי: הרב יודע איפה לקשור את הסוס?! ענה לו: הרב קושר כל דבר לפרשת השבוע.

פרשת השבוע יכולה להיות הפרשה של השבוע שלנו אם מתבוננים עליה כך. ננסה לעמוד על סוגיות בפרשה שמתייחסות גם למציאות ולמורכבות חיינו. “יום ליום יביע אומר” מתוך התבוננות שכזו ניתן לעתים לראות גם את שורשי הדברים והמחלוקות שקיימות מאז ימי בראשית ועד עתה.

חיי האדם מכילים תחנות מעבר שונות. לידה, התבגרות, נישואין ,לידת ילדים ועוד.

בקורס נתבונן על סיפורים מהתנ”ך ומספרות חז”ל שעוסקים בתחנות שבחיי האדם ובהשפעתן עליו.

נבחן את חשיבות הופעתן בחיי כל דמות משמעותן לחייו והשינוי שעבר בעקבותיהן.

הקורס מבקש לפגוש ולהכיר דמויות תנ”כיות וללוות אותן מהסיפור המקראי ועד המופעים השונים שלהן בשירה העברית החדשה.

בקורס נבקש להתבונן כיצד צומחות ונבנות דמויות מקראיות בפשט הכתוב, מהו מקומן בסיפור הגדול, מהו הדיאלוג אותו הן מנהלות עם דמויות נוספות וכיצד העיצוב הספרותי שלהן מוביל אותנו דווקא לפרשנות כזו או אחרת. על רובד זה נבקש להוסיף ולשמוע כיצד הדמויות מהדהדות בשירה העברית החדשה, בין אם ההדהוד מבקש להיות נאמן לפשט הכתובים ובין אם הוא מתייחס אליו כהשראה, כצל רחוק לסיפור עצמו.

הגותו של ר’ נחמן מברסלב הינה גם פילוסופית – תיאולוגית, אך בו בעת קיומית.

ככזאת, לצד הרעיונות הנשגבים והתיאולוגיים, ישנן עצות הנובעות מן התיאולוגיה המעניקות לאדם כלים להתמודד עם היום יום.

כשלונות, הצלחות, שמחה ועצבות, פרנסה, חינוך, זוגיות, בדידות, גאווה, ענווה, קריירה ועוד. בכל אלו עסק ר’ נחמן, ותמיד הוא מניח תשתית אידיאולוגיות, תיאולוגית, ועל גבה מעניק עצות וכלים להתמודדות. בשיעור, ננסה ללכת לגעת בשני הרבדים – התיאולוגיה והעצה. ומתוך כך לרכוש כלים לעבודת היום יום. מוזמנים בשמחה.

הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה שמתמקד בשאלה כיצד בני אדם יכולים לשפר את רווחתם הנפשית ולחוות את חייהם כטובים וכמשמעותיים יותר. הרב קוק הרבה גם הוא לעסוק בכתביו בשמחה ובאושר, בעצבות ובדיכאון, וכן בדרכים שבאמצעותן ניתן להרגיש טוב יותר ואף לצאת ממצוקה נפשית.

בקורס נעמוד על הזיקה בין תורת הרב קוק לבין הפסיכולוגיה החיובית תוך בחינת מגוון נושאים, כגון: ויסות רגשות, אופטימיות, חוזקות, הצבת מטרות, מערכות יחסים, גוף ונפש, חמלה ועוד

בשיעור גמרא למתקדמות נלמד בעיון במסכת כתובות.

ראשונים קראו למסכת כתובות “ש”ס קטן” או “מפתח הש”ס”, שכן במסכת זו ישנן סוגיות מרכזיות במיגוון נושאים בהלכה, שנידונים גם במסכתות אחרות.

מה שמוביל לשאלה: למה? למה סוגיות מגוונות אלה נמצאות דוקא במסכת כתובות?

מסכת כתובות עוסקת במיגוון סוגיות הנוגעות למערכות היחסים בין האשה לבין אנשים שונים בחייה – בעיקר, כמובן, האיש שהיא מתקדשת לו ונישאת לו.

מתוך העיון בסוגיות השונות בגמרא, בראשונים ובהלכה, נלמד על דרכה של תורה בנוגע לנישואין ; וזה יסייע לנו גם לענות על השאלה הקודמת – למה דוקא מסכת כתובות היא בבחינת “ש”ס קטן”?

כל שבוע אנחנו לומדים סוגיה בגמרא עצמה בלימוד עצמי מונחה בחברותות, ועל בסיס הגמרא מרחיבים בשיעור בנקודות נבחרות, תוך עיון בראשונים ואחרונים ובפסיקת ההלכה.

מטרות השיעור, מלבד לימוד הגמרא עצמה והלכותיה:

הרחבת הכלים העצמאיים בלימוד גמרא; מפגש עם פנים שונות ומגוונות של סוגיות הגמרא והשתלשלות התורה שבעל פה לדורותיה; וחתירה לבירור וחיבור הצדדים הרעיוניים והמעשיים של התורה.

בספרים רבים נמצאת הקדמה, של המחבר, או של אחרים.

בהקדמות אלו, גנוזים אוצרות של ממש.

נלמד על מחברים המנסים להסביר מדוע לקרוא את ספרם, ומחברים המנסים להסביר מדוע אין לקרוא את ספרם.

מחברים המסבירים מדוע היה חשוב לכתוב את ספרם, וכאלה המתנצלים על הכתיבה.

ובתוך כך נחשף לרעיונות מעניינים הקשורים לספר, וכאלה שלא.

בקורס הזה ניכנס יחד לסיפוריהן של הנשים המופיעות בתנ”ך. דרך הסיפורים, נתחיל להבין איך התנ”ך, בניגוד להקשר ההיסטורי שבו הוא נכתב (עולם פטריארכלית במזרח הקדום) דווקא דגל עולם ניטרלית מבחינה מגדרית- עולם בו נשים מוערכות, משפיעות, ומובילות. דרך המדרשים שמתייחסים לנשים האלה נתחיל גם להבין איך הדמויות התפתחו במשך הדורות, ואילו גורמים היסטוריים הביאו לשינויים האלה

הקורס יבקש להתחקות אחר הרעיונות הבסיסיים של היהדות ותרומתם לחיים העכשוויים. בקורס נשאל האם קיים בכלל מושג של יהדות? האם יש מחשבה יהודית? ואם כן, מה היהדות מבקשת להציע לעולם ולחיים העכשוויים? מה משמעות הדבר ‘להיות יהודי’? כהרגלנו, נפתח בסקירה של תשובות שונות שנתנו לשאלות אלו לאורך ההיסטוריה היהודית ונבקש להוסיף להן מנקודת מבטנו.

Un studio de la Parasha con profundidad y obsevasion actual de nuestra vida.

תורת הנצח אותה מבטאים חז”ל במדרש נגלית לנו בפנים חדשות בכל דור ודור. בקורס נעסוק במדרשי חז”ל ונבחן כיצד השכילו לבטא את מחשבותיהם, דעותיהם ורגשותיהם במדרשי האגדה.

יחד נעיין במדרשים, נקשיב ונחפש רבדים נוספים המסוגלים להאיר את חיינו כאן ועכשיו באור חדש בשאלות ערכיות ומוסריות, תוך העמקה בשפתם המדויקת ויחסם המיוחד לסביבתם: לחי, לצומח ולדומם.

נפש האדם עמוקה מני ים. מורנו הרמב”ם מתאר בחיבורו את מבנה הנפש, וממלא(?) את עבודת הנפש ותיקון המידות. כל זה כהקדמה למסכת המוסר – מסכת אבות.

(מציע רכישת הספר במרוכז)

ספר תהלים מיוחד בהיותו ספר שניתנה בו ‘רשות הדיבור לאדם’. המזמורים משוחחים עם הקב”ה בכנות כובשת ונותנים ביטוי למצבים השונים של הקיום הפרטי והלאומי – החל בימי שמחה ואור, עבור בימי צרה ומשבר, וכלה בימי אבל וקינה.

במהלך סדרת השיעורים נעיין יחדיו בכמה מן היפים והמיוחדים שבמזמורי תהלים. נעסוק במשמעות של המזמורים בעיקר לפי פשטם, אך לא נזניח גם את המקום של המזמורים בסידור התפילה.

לבסוף, נעמיק במשמעות של העמידה לפני הקב”ה בתפילה, כפי שהיא משתקפת מתוך מזמורי תהלים.

בשיעור נלמד סוגיות נבחרות במסכת  סנהדרין העוסקות ביחס בין צדק ומשפט  תוך כדי הקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי תוך כדי עיון בראשונים ואחרונים עם דגש לרלוונטיות לימנו.

בקורס תיהיה התייחסות לסוגיות בהלכה ומחשבה.

בין הנושאים שילמדו  דין רודף ,הבא במחתרת ,לא תעמוד על דם רעך,קידוש ה’ ועוד

השיעור יכלול לימוד מונחה בחברותא ושיעור פרונטלי.

הקורס יעסוק בסוגיות הלכתיות סביב חודשי השנה. בכל חודש ילמדו נושאים הלכתיים הנוגעים לאותו חודש – בעיקר סביב המועדים והתאריכים המיוחדים החלים בו. כך למשל, בחודש כסלו נעסוק בענייני חנוכה. בחודש טבת בענייני הצומות. בחודש שבט בענייני ט”ו בשבט ומצוות התלויות בארץ וכן הלאה.

בתקופות שבין המועדים ינתן מקום לשאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים העומדים על הפרק.

במסגרת הקורס ילמדו הסוגיות ההלכתיות מיסודותיהן במקורות המשנה והתלמוד, דרך ספרות הפוסקים ועד לפוסקי זמננו, תוך התייחסות גם להיבטים הרעיוניים של ההלכות השונות.

לכל פרשה ולכל מועד בחרו חכמים להצמיד חלק מספרי הנבואה כדי שלא תשכח נבואה מישראל. בשיעורים נדבר, בין היתר על: הנסיבות לבחירת ההפטרות, המעמד ההלכתי והתרבותי של ההפטרה, החיבור בין התורה לנביאים, הקשר בין הפרשה להפטרה, הרקע הטקסטאלי וההיסטורי לכתוב בהפטרה, ועוד.

מדרש אבות דרבי נתן מזמין את הלומדים להתבוננות עומק בעולם עשיר, רב תחומי בעולמם של חז”ל. דרך נושאים של אמונות ודעות, דרך ארץ, מוסר, מעשה חכמים ועוד, מתגלה תפיסה חברתית מרתקת ואמירה ברורה על זהות יהודית ואנושית.

מתוך לימוד עומק על הסדר נעמוד על מסריו, נכיר את הדמויות המוזכרות בו והתקופות אותן משקף, נבדוק את משמעות ההבדלים בינו לבין מסכת אבות ובעיקר נשאל, היכן אמרותיו וסיפוריו של אבד”נ מהדהדים בדורנו ורלוונטים לחיינו.

במשך  השנה ,נתוודע לחכמים בהתמודדותם והנהגתם את העם וכיצד נשאו את לפיד התורה בעיתות חושך ומשבר.

לאחר חורבן בית המקדש השני חווה עם ישראל משבר קשה מבחינה אמונית, כלכלית, חברתית ולאומית. הרבנים המנהיגים את העם נדרשו לעשות רפורמות מרחיקות לכת על מנת להנהיג את העם ולהתאים את התורה למציאות החדשה שנוצרה .בקורס נפגוש דמויות מעוררות השראה: רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו, ר’ דוסא בן הורכנוס, ר’ טרפון, ועוד.

הלימוד ייעשה דרך עיון במקורות חז”ל: המשנה, התלמודים, מדרשי האגדה ועוד  ובעקבותיו נדבר על הנהגה בעיתות משבר, בנגיעה רלוונטית לימינו שלנו…..

במסגרת מסע חודשי לחכמי התלמוד נעצור בתחנות מרכזיות שמתארות את הדמויות והזרמים המרכזיים. בכל תחנה נתעכב על דמותו של החכם המרכזי של המקום, על סביבת החיים וההיסטוריה של המקום, ובעיקר על כיוון הרוח של אותה תחנה.

סדרה של שמונה מפגשים בזום בלבד.

כ”ב בחשון, 16.11    שמואל ותורת נהרדעא (בבל הקדומה)

ד’ בטבת, 28.12       ירידת רב לבבל עם משנת רבי

כ”ה בטבת, 18.1      ישיבת סורא – “בקעה מצא וגדר בה גדר”

י”ז בשבט, 8.2          ישיבת פומבדיתא – “פילים בחור המחט”

כ”ט באדר, 22.3       ישיבת מחוזא – בצילו של ראש הגולה.

כ”ח בניסן, 19.4       ישיבת טבריה – רבי יוחנן ותלמידיו

כ”ו באייר, 17.5        ישיבת טבריה במפגש עם רבי יהודה נשיאה

י”ח בסיון, 7.6          מפגשי תרבות בין חכמי הישיבות השונות.

מהי “תפילה”? מהי הפנומנולוגיה של התפילה? אופייה ומשמעותה? כיצד ניתן להבין את ההיגיון שבה? למי היא מיועדת? האם היא השתפכות הנפש? פעולת השכל? פעולה מודעת או לא מודעת? תקשורת עם הא-לוהים או עם האני שבי? האם תפילה היא תנועת נפש אוניברסלית? מה מקום התפילה היום בעולם המודרני, הציני, התזזיתי? האם אפשר להיות אדם דתי ולא להתפלל? ואדם חילוני מתפלל? על שאלות אלו ועוד, שאלות הנוגעות לפנים פנימיותה של עבודת ה’ ושל הקיום האנושי, ננסה לענות בעזרת הוגיה הגדולים של היהדות בעידן המודרני, מהבעש”ט ורבי נחמן דרך הרב קוק, פראנץ רוזנצוויג, ר’ הלל צייטלין, הרב סולובייצ’יק, הרב א”י השל, פרופ’ לייבוביץ, הרב אליעזר ברקוביץ ועוד.

קורס  ייחודי ומרתק שני ספרי מלכים יחולקו באופן נושאי לשש תקופות- כאשר כל תקופה ילמד מרצה בסדרה של כארבעה שיעורים ברצף, המטרה ללמוד את ספר מלכים לעומק מכמה גישות פרשנות פשט ודרש. 

*הרב יובל שרלו – ילמד סדרה ביום שלישי בערב, בשעה 20:30 בזום.

** הרבנית דר’ יעל ציגלר  והרבנית דר טובה גנזל בהרצאה  בודדת.