שיעורים

השיעור יתקיים רק במתן ולא בזום

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

השיעור יעסוק במתח שבין תורה ומדע וביחס למתח הזה לאורך הדורות. השיעור יתמקד בתגובה היהודית בעת החדשה למהפכה המדעית ולידע המדעי המתחדש.

במאות השש-עשרה – שבע עשרה התרחשו באירופה שינויים דרמטיים בכל הקשור למדע: לאופן בו יש לחקור שאלות מדעיות, ולידע המדעי עצמו. הידע המדעי החדש עמד פעמים רבות בסתירה או במתח ביחס למסורת המקובלת בישראל, הן בשאלות הלכתיות והן בתחומים נוספים כגון האגדה התלמודית ואף ביחס למקרא עצמו. במהלך השיעור נבקש לסקור את האופן בו התייחסו רבנים ואנשי רוח בתקופה זו לתגליות מדעיות חדשות ולאופן בו יש ליישבן עם המסורת היהודית. במהלך השנה נבקש לבחון את עמדתם של דמויות כגון: המהר”ל, החכם צבי, ר’ יעקב עמדן, ר’ יהונתן אייבשיץ, יש”ר מקנדיאה, ר’ עזריה מן האדומים ועוד.

במסגרת הקורס ניכנס לבית מדרשם התוסס של חכמים וננסה ליצור חתכי רוחב.

נפגוש אותם עסוקים בסוגיות שונות ומגוונות כגון: אופני הלימוד בבית המדרש ואופני העברת התורה מדור לדור, מערכות היחסים שבין רב לתלמיד ומערכות היחסים שבין אבות לבניהם, הדרכים לטיפול בסוגיות חברתיות פנים יהודיות והדרכים לטיפול בסוגיות של “מדיניות חוץ”. נלווה אותם כשהם נפגשים עם בני עמם וכשהם נפגשים עם קיסרים. כל זאת ועוד במטרה לחוות מעט מהדרך בה עוצבה דמותו של העם היהודי מתוך ובזיקה אל הלב הפועם שלו –  בית המדרש.

הסיפור החסידי והקריאה של הבעש״ט ותלמידיו בפרקי בראשית

שאל רבי זושא את אחיו רבי אלימלך מליז’נסק: אחי אהובי ,מספרים שנשמות של כל הבריות , כלולות היו בנשמת אדם הראשון. אם כן , גם אנחנו היינו שם כשאכל מעץ הדעת. אין אני יכול להבין כיצד הנחתי לו לאכול, כיצד אתה הנחת לו לאכול ??? … מה השיב רבי אלימלך? (בובר, אור הגנוז) עיון בסיפור החסידי ובהגות והפרשנות של הבעש”ט ותלמידיו לסיפורי בראשית.

במסגרת הקורס ננסה להבין לעומק את המקרא על ידי קריאה צמודה של הפסוקים תוך עיון בפרשנים. ננסה לגלות את המיוחד והאופייני לכל פרשן על ידי השוואת פירושיהם והתבוננות בסביבה בה הם יצרו וכתבו את פירושיהם. בבחירת הקטעים נשתדל לעקוב אחרי לוח השנה ופרשות השבוע. הפעם נתמקד בפירושיו של שד”ל – [שמואל דוד לוצאטו] פרשן מודרני, מהמאה ה-19, שמצטט לעיתים די קרובות את הרשב”ם, שהיה אורח שלנו שנה שעברה.

ירמיהו הכהן מענתות היה הטראגי שבנביאים. הושת עליו משא כבד כמבשר החורבן והגלות. מלותיו הצולפות משקפות מחד את כאבו העצום, ומאידך גם את תקוותיו הכמוסות באשר לגורל האומה. רובו של הספר עוסק בניסיונותיו של ירמיהו להזהיר את עמו, והוא מאפשר לנו להתבונן בחדרי החדרים של לבו, במאבקיו הפנימיים בין אהבת עמו ואהבת ה’. התנועה בין ייאוש ותקווה, שקר ואמת, חורבן ובנייה, רלוונטית מאין כמוה לימינו אנו.

במהלך התוכנית נעמיק בפשט ובדרש, נחקור את כתביהם של הפרשנים הראשונים והאחרונים ומפעם לפעם נערוך גיחות לעולם האמנות, המוסיקה, הקולנוע, השירה והפיוט, בהנחיית רחל ליפשיץ ואמנים אורחים.

נעיין בשיטותיהם ההלכתיות של גדולי פוסקי הדורות. נבין את ההקשר החברתי וההיסטורי בהם הם פעלו ונבחן את תרומתם הייחודית לפסיקת הלכה במהלך הדורות.

השיעור יתקיים רק במתן ולא בזום

השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם  ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.

כשם הקורס, כן הוא:

קריאה בספרו של עמנואל לוינס – על אלוהים העולה על הדעת.

נקרא ונסביר פרקים מתוך הספר, ובמיוחד הפרק על ” אלוהים והפילוסופיה.”

מעבר לנראות, מעבר למילים: מחקרים על ה”מעבר”

אנחנו שקועים בתוך הנראות ובתוך המלל. מסכים, זומים, חדשות, רעש בלתי פוסק, הצפה של מראות וקולות.

כיצד אפשר לשמוע את ה “קול דממה דקה” ולראות מעבר לנראות, בתוך הרעש ובתוך המראות? בתוך ומבעד.

המחקרים מבוססים על קריאה במקורות היהדות, בהגות הפילוסופית, בספרות ובשירה, עם נגיעות בפסיכואנליזה.

השיעור יוקדש לעיון בכמה מן הסוגיות המרתקות ביותר בעולם מחשבה המקראית. נבחן את מקומם ומעמדם של כלל הברואים: האם בעלי החיים נבראו כאוכל לאדם? האם גברים ונשים נבראו שווים? מדוע ניתן להפוך אדם לעבד? ומה יחסו של המקרא לשלטונם של מלכים? כדי להשיב על שאלות אלו נצא למסע המשתרע על פני המקרא כולו, מן הבריאה ועד לאחרית הימים. במהלך מסענו ננסה לעיין בדברים מזוויות שיש בהן כדי לתרום להבנת העולם המקראי אבל גם להבנה עמוקה יותר של עולמנו אנו.

סיפורי מעשיות ותורתו של ר׳ נחמן מברסלב

רבי נחמן:   הָעוֹלָם אוֹמְרִים  שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְסֻגָּל לְשֵׁנָה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם.  הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים אֵינָם בָּאִים לִידֵי הֵרָיוֹן וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי זֶה בָּא פְּקִידַת עֲקָרוֹת…(חיי מוהר”ן)

עיון בסיפורי מעשיות ובתורתו של רבי נחמן מברסלב

השיעור יעסוק בשיטות וזוויות שונות באגדות הש”ס כדי להקנות כלים של קריאה על סמך המהר”ל מפראג, החסידויות השונות, כתבי הגר”א, פתחי שערים, ר’ קוק ור’ לוריא.

השיעור יעסוק בנושאים מתוך שני ספרי הרמח”ל – “שערי רמח”ל” , “ספר הכללים” ו”אדיר במרום” . נרכוש במשך השנה את המושגים הראשונים והמהותיים של עולם הקבלה: מאין סוף, לחלל פנוי, למבנה הספירות, לתורת הפרצופים. הדגש יהיה על ייחודו של הרמח”ל שפותח פרספקטיבות היסטוריוסופיות בעולם הקבלה. תורת הרע ותורת הטוב יהיו, כמובן, בבסיס הלימוד.

השיעור יעסוק בשמע בתורה בחז”ל מתוך הספר שמע ישראל מהרב מנחם כשר עד הקבלה בספרים של הרב לוריא

לפי המדרש כדי לגלות פני אלוהים חיים נדרש אברהם לנתץ את פסלי האלים. אכן, מבעד המאבק המתמשך של מלכים, נביאים כוהנים וחכמים בגילויים השונים של האלילות מתגלות פניה של האמונה היהודית. במהלך הקורס נלמד על אודות המאבק הפוליטי האידיאולוגי והתיאולוגי ברעיון האלילי מעשרת הדיברות ועד נבואת ישעיהו ומספר שמואל ועד נבואת יחזקאל. חציו השני של הקורס יעסוק בפנים המשתנות של המאבק באלילות בספרות הבית השני ובספרות חז”ל, ובזיקה הפוליטית שבין חורבן הבית למאבק באלילות הרומית.

מגילת רות -סמסטר א’

בקורס זה, נלמד את מגילת רות לעומק, בניסיון לגלות את מסריה המרכזיים. נתמקד בקריאה צמודה של הפסוקים ונעיין בקשר הקיים בין מגילת רות לבין סיפורים רבים אחרים בתנ”ך.  בלימוד שלנו נעשה שימוש בניתוח ספרותי, במדרשי חז”ל, ובפרשנות ימי הביניים.

מגילת איכה- סמסטר ב’

בקורס זה נלמד את מגילת איכה בניסיון לגלות את מסריה המרכזיים. נלמד את הרקע ההיסטורי של הספר, נשווה בין המגילה לבין הנבואות שקדמו לה וננסה להפיק מהספר את הגישה התיאולוגית שהיא נוקטת בהתמודדותה עם אסון לאומי ואישי. נשתמש בכלים טכניים לניתוח שירה מקראית כגון מבנה, מקצב, דימויים, מטאפורות, ומשמעות כפולה של מילים.

במסגרת השיעור נעיין בפשט הכתובים, נדון בשאלות שונות העולות מתוכם וננסה להשיב עליהן מתוך המקרא והקשריו המגוונים. בהמשך המסע נבחן כיצד התמודדו חכמי המדרש עם אותן שאלות, ונעיין בתשובותיהם.

אחת לשבע שנים הארץ שובתת, החקלאות עוצרת וסדרי החברה משתנים. מה השבת הזו מחוללת בקשר שלנו עם הקב”ה ועם החברה? אילו ערכים ועקרונות מתבטאים בה?
מה בין שבת לשמיטה? ומהם היחסים הנכונים בין אדם, ארץ ואדמה? מהי תפיסת הצדק החברתי של התורה?
בעולם שבו רובנו איננו חקלאים, ננסה לרדת לעומקה של שנת השמיטה דרך עיון בפרשיות התורה ודיני חז”ל. נעסוק בהיבטים שונים של שנות השמיטה והיובל: אחווה, בעלות, שוויון, מחילה, עבדות וגרות, מלכות ה’ בעולם ועוד.

לאורך הדורות, נהגו לצרף לקריאת התורה בשבתות ובימים טובים פרשיה מתאימה מן הנביא.

דברי הנביאים שנקראו בהפטרה היוו המשך הנוכחות של דבר ה’ המתגלגל לאורך הדורות, מלווה את עם ישראל לאורך שנות המקדש והגלות, ומהווה הד של אופק ותקווה באלפיים שנות גלות.

ההפטרות סיפרו את הסיפור הגדול של העם היהודי, רקמו וצבעו את חלומותיו וריפאו  את שבריו.

בשיעור נעסוק, בעז”ה, מדי שבוע בחלק מהפטרת השבוע בהקשרה הרחב, תוך עיון במדרשי חז”ל סביבה, ומתוך נסיון לשמוע דרכה את הד קולם של נביאי ישראל לימינו אנו.

בקורס זה נעקוב אחרי סוגיות הלכתיות שנושקות לפרשת השבוע – ממצוות פרו ורבו, דרך שבע מצוות בני נח, מצוות הכנסת אורחים, ברית מילה וכן הלאה. בכל פרשה נחפש נקודה הלכתית רלוונטית ונפתח אותה מתוך הפרשה, דרך שאר התנ”ך ועד לספרות חז”ל. 

בקורס נעסוק בהתייחסות אל הדת והדתיות של ההוגים היהודים והכלליים מהפילוסופים של ימי הביניים עד העידן המודרני אצל אומות העולם ובמחשבה היהודית. כוונת הקורס להציג כמה מן הכיוונים העיקריים באמצעות דוגמאות היסטוריות של ההוגים החשובים. וזאת כדי להבין מורכבותו של התחום הדתי ורב-גוניות הגישות אליו.

נראה איך ביקורות חילוניות ודתיות על הדת (טומאס אקווינס, דאנס סקוט, ספינוזה, קנט, ניטשה, היידגר סרטר ועוד)  והשינויים שהוצעו בידי ההוגים השונים בפילוסופיה הכללית השפיעו וגררו תגובות אצל גדולי מחשבת ישראל (מהרמב”ם עד מנדלסון, החסידות, הרמן כהן, רוזנצוויג, הרב סולובוצ’יק הרב קוק והרב שג”ר למשל).

בקורס הזה נלמד על הגות הרב אשכנזי כפי שהיא מתבטאת בכתבים שנכתבו ישירות על ידו והתפרסמו בחייו וכונסו לאחרונה בספר “הכתב והדיבור” (2 חלקים, בצרפתית שיתורגם במשך השנה לפי מה שיילמד בקורס).

המאמרים של הספר מקיפים את כל הנושאים החשובים בהגות הרב אשכנזי ומאפשרים הצצה נדירה וישירה במחשבת הרב אשכנזי (ללא עריכה או הוספה וכו’)

נעבור על כל הנושאים המרכזיים בהגותו :

•         המפגש עם שאר הדתות
•         ישראל ואומות העולם
•         גלות וגאולה והמשיחיות
•         זהות ישראל
•         התשובה
•         עבריות ויהדות
•         הפילוסופיה היהודית
•         הקבלה
•         התולדות ומשוואת האחווה
•         התפילה
•         ועוד…

השיעור יהיה מבוסס על 10 הפרקים של משנת שביעית ויחבר הלכה, היסטוריה ושאלות של מדיניות הלכתית במציאות משתנה.

בקורס נבחן את התפתחות רעיונות היסוד של התנועה החסידית, על בסיס היסטורי ומשפחתי.

נמחיש כיצד פיתחו דורות המשך רעיונות של האבות המייסדים של התנועה, הוסיפו נופך משלהם, הרחיבו והסתייגו, וביססו את התנועה החסידית ורעיונותיה לכדי תמונה מורכבת, מסועפת ורבת גוונים, של עבודת ה’.

לימוד משנתם התורנית ודרכי פסיקתם והנהגתם של מספר דמויות מרכזיות מקרב רבני ארצות האיסלאם בדורות האחרונים. ביחס לכל אחת מהדמויות שבהם נעסוק, עיקרו של הלימוד יהיה לימוד צמוד של מספר תשובות נבחרות המשקפות את דרך פסיקתו ואת עולמו התורני של הפוסק.  לצד זאת, גם היכרות כללית עם מכלול היצירה התורנית של הדמות, ועם פועלה בשדה המנהיגות הקהילתית והציבורית. בין הדמויות הנלמדות בעה: הרב עוזיאל, הבן איש חי, הרב יוסף משאש, הרב עובדיה יוסף וכו.

תורת הנצח אותה מבטאים חז”ל במדרש נגלית לנו בפנים חדשות בכל דור ודור.

בקורס נעסוק במדרשי חז”ל ונבחן כיצד השכילו לבטא את מחשבותיהם, דעותיהם ורגשותיהם במדרשי האגדה. יחד נעיין במדרשים, נקשיב ונחפש רבדים נוספים המסוגלים להאיר את חיינו כאן ועכשיו באור חדש בשאלות ערכיות ומוסריות, תוך העמקה בשפתם המדויקת ויחסם המיוחד לסביבתם: לחי, לצומח ולדומם.

בכל שיעור ניפגש עם שתי דמויות מקראיות, נחקור את התקשורת ומעמדי הכוחות ביניהן על רקע התקופה בה מופיעות. מתוך הקשר הבינאישי הפרטי נצא ללמידה כללילת אוניברסלית לקשרים בין בני אדם גם בימינו.

במהלך השנה נפגוש סוגי קשר שונים: זוגיות, יריבות, חברות, אחים, סבא ונכד, מלך ונתיניו, ועוד.

פרשת השבוע היא כמו איגרת שנשלחת אלינו מידי שבוע, עם תובנות ומסרים לעבודת הנפש בתוך הזמנים המשתנים. אנו נצלול אל הפרשה ונעמיק בצפונותיה דרך הפרשנות החסידית, ונבקש לפתוח את האיגרת הזו יחד.

התנ”ך מלא בסיפורים שבהם המצב האישי או הלאומי הגיעו לנקודת שפל, דשודוש ייאוש וחוסר אונים.

לעתים מדובר בהמתנה ארוכה להיפקדות, לעיתים באיום קיומי על הבטחון האישי המשפחתי והלאומי, לעיתים זו מגפה , מחלה קשה או מצוקה כלכלית חמורה.

נראה שכל איום מסוג כזה בתנ”ך נועד לשם ברור מחודש של השאלה “מה ה’ אלוקיך דורש מעמך”.

כל מצוקה קוראת לחיפוש מחודש של הנתיב המבוקש להתקשרות עם ה’ ועם נביאיו, כל מצוקה היא קריאה לברור להתחדשות הדמות ודורה וממילא להתעלותם.

בקורס יידונו סיפורי התמודדות, ישועה והצלה בתורה בנביאים ובכתובים, תוך חיפוש הייחוד בכל סיפור ותוך התיייחסות לתהליך האמוני שמתבהר בו.

בקורס ננסה לטעום מעט מן האור מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל.

נעיין בכל מפגש בפסקה אחרת משלל ספרי הרב קוק.

כל שבוע יישלח דף מקורות, והשיעור יינתן דרך לימוד הטקסט עצמו

סיפוריו של ר’ נחמן הם שם דבר גם בז’אנר הספרותי וגם בז’אנר ההגותי. נראה שהם גולת הכותרת של יצירתו, כפי שהוא עצמו מעיד על כך. בקורס זה, נלמד, ראשית, על סיבת הבחירה של ר’ נחמן בפלטפורמה הסיפורית כפסגת הגותו. מה יש בסיפור ומה תכליתו על פי ר’ נחמן מברסלב.

לאחר מכן, נעסוק בסיפורים עצמם, ונראה כיצד התפיסות ההגותיות הנועזות ביותר שר’ נחמן חשב משוקעות באופן נסתר בסיפורים. כמעין קוד סודי ומוסתר שנועד ליודעי ח”ן בלבד.

המסע בסיפוריו הוא מרתק, נועז וחושף בפנינו הגות חדשנית ומעוררת השראה בוודאי בחסידות אך נראה שבמחשבת ישראל בכלל.

הקורס יתקיים רק בזום

בסדרת מפגשים זו נעסוק ביחס ההלכה לאנשים עם מוגבלות – חרש, עיוור, מוגבל שכלי, מוגבל נפש, למי שאינו יהודי, לאשה ומקומה בחברה, ועוד. נלמד על מחלוקות תנאים, מחלוקות ימי הביניים, פרשנות בעת החדשה וגם נעסוק באתגרי זמננו.

בשיעור גמרא למתקדמות נלמד בעיון במסכתות פסחים וסוכה.

למה מסכת פסחים נקראת כך, בלשון רבים? ההסבר העיקרי לכך הוא שהמסכת מורכבת משני חלקים, העוסקים בשלושה נושאים: חלק אחד עוסק בהלכות חמץ ומצה, ובליל הסדר; וחלק אחד עוסק בהלכות קרבן הפסח.

במהלך חודשי החורף, עד חג הפסח, נעסוק בשלושת הנושאים הנזכרים.

אחרי פסח, נעסוק במסכת סוכה, וגם בה נעיין בשלושה נושאים: מצות סוכה, מצות ארבעת המינים, והשמחה חג הסוכות.

כל שבוע אנחנו לומדים סוגיה בגמרא עצמה בלימוד עצמי מונחה בחברותות, ועל בסיס הגמרא מרחיבים בשיעור בנקודות נבחרות, תוך עיון בראשונים ואחרונים ובפסיקת ההלכה.

מטרות השיעור, מלבד לימוד הגמרא עצמה והלכותיה: הרחבת הכלים העצמאיים בלימוד גמרא; מפגש עם פנים שונות ומגוונות של סוגיות הגמרא והשתלשלות התורה שבעל פה לדורותיה; וחתירה לבירור וחיבור הצדדים הרעיוניים והמעשיים של התורה.

בספרים רבים נמצאת הקדמה, של המחבר, או של אחרים.

בהקדמות אלו, גנוזים אוצרות של ממש.

נלמד על מחברים המנסים להסביר מדוע לקרוא את ספרם, ומחברים המנסים להסביר מדוע אין לקרוא את ספרם.

מחברים המסבירים מדוע היה חשוב לכתוב את ספרם, וכאלה המתנצלים על הכתיבה.

ובתוך כך נחשף לרעיונות מעניינים הקשורים לספר, וכאלה שלא.

ספר שופטים נחשב במובנים רבים ל”ימי הביניים” של תקופת התנ”ך.

תקופה של מאות שנים בהם עם ישראל מתבסס בארצו אך עם תחושה תמידית של החמצה.

ההילה הגדולה שליוותה את הבטחות משה ואת כיבושי יהושע מתעמעמת כאשר אנו פוגשים את ההתבוססות מול העמים החיים כאן

בתקופה “אפורה” זו נלמד להכיר את הדמויות שפרצו את המעגל האינסופי של הדכדוך והעמידה במקום.

ננסה להבין מהי האמירה המרכזית של ספר זה? האם יש אמירה אחת או שמא ניתן להתרשם מכמה קולות העולים מתוך הספר

בימים ההם אין מלך בישראל… כל אחד חושב שהוא מלך…

בקורס נלמד את היסודות הרעיוניים וההלכתיים שבזיקת העם היהודי לארצו מתקופת המקרא ועד ההגות המודרנית. ננתח את התפיסות הרעיוניות שעומדות בבסיס הגישות השונות כיום ביחס לעלייה לארץ וההתיישבות בה וננסה לגבש תפיסה עדכנית ביחס לארץ ישראל ומדינת ישראל לאור מקורות היהדות.

בספרות חז”ל ישנן מחלוקות שעוסקות בעניינים של התנהלות, ויש אחרות שנוגעות לעניינים עקרוניים ומהותיים. בקורס נתמקד בסוג השני. נכיר את הדמויות השותפות לכל מחלוקת ונצלול לעומקי המחשבה והרעיון מאחורי כל מחלוקת. בין הנושאים שיעלו בקורס: ר’ אלעזר ור’ אליעזר ביחס שבין מסורת לחידוש; הלל ושמאי ביחס שבין הלכה אובייקטיבית לסובייקטיבית; צדוקים ופרושים ביחס לטהרה; ר’ עקיבא ור’ ישמעאל ביחס לשיטת הלימוד מהתורה, ועוד.

הלכות שבת מאופיינות בשלושה דברים: תדירותן – מדי שבוע בשבוע, פרטיהן הרבים וחומרתן, וכבר דימו חז”ל הלכות אלו ל”הררים התלוים בשערה”. ההתפתחות הטכנולוגית מוסיפה גם היא שאלות חדשות המחייבות לימוד וליבון.

לאור זאת מורגש הצורך בלימוד יסודות ההלכות אשר מתוכם מסתעפים הפרטים הרבים, ובהבנת ההגיון הפנימי שבהם. בדרך זו של לימוד קל יותר הקיף ולזכור את מכלול ההלכות על פרטיהן. בדרך זו נשתדל ללכת בקורס.

במסגרת הקורס נתמקד במספר סוגיות אותן נברר מיסודותיהן במקורות המשנה והתלמוד דרך ספרות הפוסקים ועד לפוסקי זמנינו, תוך נתינת דגש לשאלות אקטואליות.

הקורס יוקדש לעיון בדמותו של גדול הנביאים והמנהיגים שקמו לעם ישראל – משה רבנו.

ביחידה הראשונה נעסוק בצעדיו הראשונים של משה כאדם, כנביא וכמנהיג, החל בסיפור לידתו ונעוריו (שמות ב’), עבור במעמד הסנה (שמות ג’-ד’) ובשליחותו הראשונה לפרעה (שמות ה’) וכלה בחידוש השליחות של משה בפרשת וארא (שמות ו’). במהלך היחידה הזו נדגיש את צמיחתו של משה, את לבטיו, את כישלונותיו ואת הצלחותיו.

היחידה השנייה תוקדש למשה כשהוא בשיא כוחו כנביא וכמנהיג. נראה כיצד משה תופס עמדה של מתווך בין אלוהים לבין ישראל אחרי הבגידה הנוראה של חטא העגל ומוביל אותם, צעד אחר צעד, לחידושה של ברית סיני (שמות ל”ב-ל”ד). לבסוף נראה גם מה לא עלה בידיו של משה לתקן, ובאיזה אופן השתנה הקשר בין אלוהים לעם ישראל, למן הלוחות השניים ואילך.

היחידה השלישית תוקדש לעיון בתעלומת החטא והעונש של משה בסיפור מי-מריבה (במדבר כ’, א-יג). נראה כי את מה שאירע במי-מריבה, צריך לקרוא כסופו של סיפור ארוך על קרע הנהגתי בין משה ובין העם שמתחיל כבר בתחילת המסע לכנען (במדבר י”א). עוד נראה כי העונש שהוטל על משה קטן ממה שאפשר לחשוב, וכי יש בו גם יסודות של חמלה על המנהיג הוותיק – יסודות שמתבררים מתוך עיון בסיפורי הנהגת משה אחרי מי-מריבה.

היחידה הרביעית תוקדש לדמותו של משה כפי שהיא עולה מתוך הנאום הגדול שלו בספר דברים – נאום שנועד לגרום לכך שקולו ימשיך להדהד באוזני הדורות הבאים – וכך ימשיך משה להנהיג את העם גם אחרי מותו.

בסופו של מסענו הארוך, נבקש להעמיד תמונה חדשה, עמוקה ומורכבת יותר של משה, על כוחותיו המופלאים ועל חולשותיו, על חדוות הבחירה על ידי האל ועל הסבל שבשליחות הכפויה, על האהבה הגדולה לעם ועל הקושי שבהתמודדות עמו.

אדמו”ר הזקן  מייסד חסידות חב”ד ובעל התניא , אמר ש “צריכים לחיות עם הזמן”.

בכל שבוע נפגוש סוגיה הלכתית  עפ’י תכונת הזמן , יחד נלמד אותה, נעמיק בה, ונרחיב את היריעה, כך שנגלה בתוך פרטי ההלכות את הסודות הרוחניים הטמונים בה – טמונים גם בנו.

הרב פרופ’ לורד יונתן זקס זצ”ל היה אחד מעמודי התווך של בניה ובוניה של היהדות בעת הזו. ברחבות כתפיים ובעומק לב הצליח הרב לחרוז עבר הווה ועתיד לכדי משמעות, לבקר באומץ רעיונות קיימים הן בפילוסופיה המערבית והן במדעי המדינה ובכלכלה. הוא היה לשופר לערכים יהודיים בעולם כולו ולמחזק זהות בעולם היהודי פנימה. הרב כתב כ30 ספרים ואינסוף טורי דעה ופרשת שבוע בכל העולם. בקורס ניגע במעט מן האור שהשאיר לנו אחריו, דרך יצירותיו הגדולות בנושאים: העם היהודי ויהדות פוסט שואה, אתיקה ומחויבות, מוסר ואמונה, דת ומדע, צדק חברתי ושוק חופשי, צלם אלוקים כמפתח לכבוד אנושי, שיח בין דתי ובין דורי, חינוך, תורה, ברית, עתיד ועוד ועוד.

סמסטר א’ – הורים שכולים בתנ”ך

קורס זה נוצר בעקבות חווית שכול אישית כאשר חיפשתי דרך התמודדות אידיאלית ודוגמאות של השראה והכוונה מתוך נסיונות שעברו גיבורי התנ”ך. 

בקורס זה נלמד על דמויות שונות מאדם הראשון בספר בראשית ועד לעתליה. נעיין בסיפוריהם של אהרון, דוד המלך ועוד- דרך פשט המקראות, הפרשנות והמדרש. נתמקד במערכת היחסים המשפחתית, ההתמודדות עם האובדן והטראומה האישית. כמו כן, נעסוק בהפקת לקחים לגבי התמודדות עם אתגרים שונים בחיינו האישיים, ובחיי הקרובים לנו.

סמסטר ב’ – חמש מגילות

לאורך הסמסטר נקדיש כחודש לעיון בכל אחת מחמש המגילות שאנו קוראים במועדים במשך השנה. בלימוד המשותף נגלה את המהות הייחודית של כל מגילה ואת נקודת החיבור שלה לחג בו קוראים אותה ואליו היא משתייכת. דרך קריאה צמודה בפשט בשילוב פרשנות חז”ל, ננסה להסיק את המסרים החשובים של המגילות.