מתן - מכון תורני לנשים
ע"ש שרה בת יצחק יעקב רעננערט
מתן – מכון תורני לנשים, פותח את שעריו לכל הנשים החפצות להבין ולהשכיל בדברי תורה, ומציע תכנית מגוונת של שיעורים. את יכולה לבחור שיעורים על פי טעמך, תחומי העניין שלך ונטיית ליבך.
את מוזמנת לעשות לנפשך ולהצטרף אלינו, להתעמק ולצמוח בלימוד התורה.
שנת הלימודים תשע"ט נפתחת ביום ראשון, כ"ח בתשרי תשע"ט 7.10.18
מרצים מתחלפים – כל שבוע לסירוגין.
הקורס כולל לימוד מקיף ומעמיק בהלכות נידה, זוגיות, מיניות,
דרכים בהדרכה ונושאים רפואיים.
רכת הקורס: רחל ויינשטיין – מדריכת כלות, יועצת הלכה ומדריכת חיי אישות
הקורס יעסוק בנושאים הנ"ל מתוך הקשרם בסוגיות הגמרא וההשלכה ההלכתית העולה מהקשרם זה. נלמד את הגמרא בעיון, דברי הראשונים כמו גם תשובות הלכתיות המתרגמות מושגים העולים מסוגיות אלו והשימוש בהם להלכה.
על ספרים ודמויות מעוררות השראה שהטביעו חותמם בתולדות העם היהודי.
דר' חיותה דויטש – דמותה של המטרונה בספרות חז"ל. גלגוליה השונים של דמות המטרונה הרומית, באגדה הארצישראלית ובאגדת בבל. איזו תועלת רעיונית הפיק המדרש בשימוש בדמותה – ההיסטורית והספרותית? קריאה בסיפורים שבהם היא מופיעה מתוך נקודת מבט טקסטואלית, היסטורית, ספרותית ורעיונית.
הרב דוד סתו– מורה נבוכים לרמב"ם.
הרבנית אוריה מבורך– תורת הרב שג"ר.
הרב פלטי גרנות– ספר הכוזרי.
על דמותו של משה כנביא ומנהיג- הקורס יוקדש לעיון בדמותו של מי שנחשב לגדול הנביאים והמנהיגים שקמו לעם ישראל – משה רבנו.
סמסטר ב'– "הנביא בן אדם" – על הפאן האנושי שבתופעת הנבואה
שיעור בעברית בבית כנסת נצח מנשה
עבודה פנימית לבני דור השני והשלישי לשואה
בשיתוף "יד ושם"
רבי יהודה ליווא בן בצלאל ( נולד 1520 לערך) מוכר בכינוי: מהר"ל מפראג. ספרו נתיבות עולם פותח צוער להבנת מידות נפש האדם. למהר"ל היה ידענרחב בפילוסופיה ובמדעים, הוא ניצל אותם כדי ליצוק את תכני היהדות לתוך מסגרת פילוסופית – מדעית שדיברה לבני דורו.
במסגרת הקורס נלמד את תורת המידות של המהר"ל: גמילות חסדים, צדקה, אמת, שלום, ענווה, זריזות, צניעות, שמירת הלשון, כוח היצר, תשובה, ייסורים, תמימות, עושר, בטחון. נתייחס גם להוגים נוספים.
סדנת לימוד מעמיקה ובה כלים נפלאים ומעשיים לחיי היום יום.
הלימוד מפתח ומחדש את הקשרים והיחסים עם עצמך, בני ביתך וסביבתך.
איך להנהיג את עצמך מתוך בחירה ולא תגובה. ניהול רגשי תוך התמקדות בעיקר והכרת הטוב. ללימוד יש השפעה גדולה על החיוניות בעשיה היומיומית ושמחת הקיום.
למתחילות ומתקדמות.
הקורס יעסוק ביחסים שבין בית שאול לבית דוד מתוך עיון בסיפורי התנ"ך.
המפגשים מתקיימים אחת לחודש בימי רביעי – בתאריכים – 28/11, 12/12, 9/1, 6/2, 6/3, 10/4, 1/5, 5/6.
נעיין בפירושי החסידות על הפרשה וביניהם – הבעל שם טוב, שפת אמת, נתיבות שלום, ברסלב ועוד – ונגלה כיצד הפרשה מאירה את עבודת ה' הפרטית שלנו.
הקורס יעסוק בסוגיות הלכתיות שונות כפי שבאות לידי ביטוי בספרות השו"ת תוך התמקדות בנושאי חברה ומדינה. במסגרת הקורס נלמד גם על דמותם של המשיבים מתקופות שונות ועל המאפיין את תשובותיהם.
הקורס יכלול בין השאר לימוד מודרך בחברותות.
עולם ההלכה בנוי משני מסלולים מקבילים – הפסק והמנהג. פסקי ההלכה מקבלים את תוקפם מהכרעות הדין של הרבנים בעלי הסמכות ההלכתית, אך כיצד נקבעים מנהגים?
ישנם מנהגים שנוצרו מתוך מציאות היסטורית וישנם מנהגים שנוצרו מתוך הקפדות הלכתיות; ישנם מנהגים שבטעות יסודם וישנם מנהגים שמקורם לא ידוע. מהו המנהג המחייב – האם מנהג המשפחה? מנהג המקום? מנהג העדה? או שמא כל אדם רשאי לבחור את המנהג הרצוי עבורו. כיצד ינהגו בני זוג שיש להם מנהגים שונים והאם ובאלו מצבים ניתן לשנות או לבטל מנהגים?
חלק נרחב מההלכה המודרנית מבוסס על שימור מנהגים עתיקים, שחלקם רחוקים מאד מהעולם שבו אנו חיים ואנו מתמודדים עמם על הציר שבין מסורת לחידוש. הקורס יעסוק ביחסם של חז"ל למנהגים ובניסיון לגבש השקפה וצורת התבוננות עבור היחס הראוי כלפי המנהגים השונים בדורנו.
בקורס זה ניפגש בכל שבוע עם עולמם של חז"ל בעיקר באמצעות סוגת "מעשה חכמים" מתוך מטרה לשפוך אור על התהליכים המשתקפים בטקסט החז"לי ובנפשן של הלומדות.
נעסוק בשאלות יסוד החבויות בטקסטים, הקשורות במשמעות החיים, במצוקות רוחניות ובדילמות מוסריות וערכיות המלוות את חיי האנוש.
ספר בראשית הוא סיפור ראשיתה של האנושות וראשיתו של עם ישראל, והוא התשתית ממנה עוצבה זהותנו. אשר על כן הסוגיות הנידונות בו תוך כדי סיפורי האבות, הן השורשים הרעיוניים היסודיים של תורתנו.
במהלך הקורס נעסוק בעיקר בשאלת המתח המתגלה לעיתים בין המוסר האנושי הנטוע בטבעו של האדם, לבין המחוייבות לדבר ה' ולייעודו המיוחד של עם ישראל. כיצד נהגו אבותינו כאשר נתקלו בסתירה זו? האם התייחסו אליה בכלל?
ואם כן, כיצד התמודדו עימה? ומהי עמדת התורה בשאלות אלו המעסיקות אותנו עד ימינו אלה?
דרך הלימוד שלנו תתבסס על שני עקרונות. הראשון הוא האמון בתבונה האנושית שניטעה בנו, והשני הוא האמון במוסר באנושי שהוטבע בנו על ידי יוצר האדם בצלמו.
במהלך הקורס נלמד סוגיות נבחרות במסכת קידושין תוך שימת דגש על הקניית כלים בלימוד גמרא עם רש"י ועם ראשונים ואחרונים. בקורס תהיה התייחסות לסוגיות בהלכה ובמחשבה.
הקורס ישלב לימוד מודרך בחברותות.
סדרות קצרות עם מרצים שונים
בקורס נלמד על כוח ההצלה הנשי הבא לידי ביטוי בפסוקי התורה וממדרשים על מרים ואמה יוכבד, בת פרעה, ציפורה, סרח בת אשר, ובנות צלופחד. במהלך הלימוד נעבור לנביאים ונלמד על רחב ועל עכסה בת כלב ועל השופטת דבורה ועל יעל- בתקופת השופטים.
חיי תורה מלאים והיכרות עמוקה עם עולם הטבע והחקלאות מוצאים את ביטויים במדרשי חז"ל. המסרים לעיתים קרובות אינם גלויים ודורשים היכרות ופיצוח של קודים וסמלים.
בקורס נעסוק במדרשי חז"ל ונבחן כיצד השכילו לבטא את מחשבותיהם, דעותיהם ורגשותיהם במדרשי האגדה. נלמד את הרלוונטיות של דבריהם עבורנו בשאלות ערכיות ומוסריות, תוך העמקה בשפתם המדויקת ויחסם המיוחד לסביבתם: לחי, לצומח ולדומם.
התנ"ך הינו הסיפור של האומה הישראלית בנבכי ההיסטוריה מתוך המבט האלוקי
במפגשים שלנו ננסה למצוא קצת את עצמנו בתוך המבט העצום הזה
לחבר את הלב לספר ואת הספר… ללב.
אחד מחיבוריו החשובים של הרמב"ם הוא הפירוש המקיף למשנה.
בתוך פירוש זה שילב הרמב"ם שלש הקדמות חשובות, העוסקות בנושאים חשובים ויסודיים ביותר.
בין השאר נלמד על מקורה של התורה שבעל פה, ומהיכן הגיעו המחלוקות, מהי סמכותו של הנביא בהלכה ובכלל, מה היחס בין עולם הבא, גן עדן, גהינום, משיח, שכר ועונש ומושגים דומים, מהם עיקרי היהדות, מהי הגדרת מחלת הנפש לפי הרמב"ם ומהי הדרך לטפל בה, ועוד.
נשתדל לחבר את הדברים לכאן ועכשיו בחיינו שלנו.
לימוד סוגיות שונות במסכת בבא מציעא. הקורס כולל לימוד מונחה בחברותות ושיעור. הקניית כלים בלימוד גמרא עם ראשונים תוך התייחסות לסוגיות חברתיות מגוונות. מפגש עם השתלשלות ההלכה מין הפסוקים דרך המשניות והגמראות הראשונים ועד לאחרוני זמננו.
גדול הדורות שבספרד, הרמב"ן (1270-1194) השפיע ועיצב את דמותה של היהדות בהיקפים עצומים. את משנתו הטמיע בין בפרשנותו לתורה, ובין בחיבורים אחרים שכתב. הקורס ישתמש בעיקר בפירושו לתורה כדי להעלות מתוכו סוגיות יסוד במחשבת ישראל כפי שבאו לידי ביטוי במשנתו, ויציף את ההשפעה הגדולה שלו על הצדדים המעשיים והפילוסופיים של התורה שבעל פה.
תקשורת חזותית עוסקת בשילוב של טקסט עם תמונה לשם העברת מסר והיא משפיעה על רמת התת מודע של האדם באופן משמעותי יותר, מאשר האופן שבו משפיעות מילים הנאמרות בדיבור. באמצעות תקשורת חזותית כל מידע מגיע לעין, והעין מפרשת אותו לרמת השכל והרגש וכך באמצעות גירויים חזותיים, ניתן לחדור לתת מודע של האדם ולהשפיע עליו באופן עמוק.
כיצד גשרו מחברי ספרי התנ"ך על העדר התקשורת החזותית? בקורס נראה כיצד בבסיסם של כתובים רבים נמצא תמיד אותו פלא, אותו קסם, הקרוי תקשורת חזותית. אותו מהלך בו עוברים מסרים, רעיונות, תחושות ומידע באמצעות צורה. אותה שפה העושה שימוש בצבע, תנועה, צליל, אות ודימוי. האתגר שיעמוד בפנינו, הוא לזהות כיצד בתוך מוסכמות השפה נפרצת המסגרת, והדרך אל התמונה הטמונה נסללת.
בשיעור גמרא למתקדמות נלמד בעיון במסכת בבא מציעא.
נתמקד בסוגיות כלכליות-חברתיות בפרקים רביעי-שביעי: שמירת פיקדון, אונאה, ריבית ויחסי עובד-מעביד.
בין הנושאים בהם נעסוק: מה התוקף של מנהג המדינה בענייני קניינים? ; בין חובה משפטית לאמינות ומוסריות ; אונאת כספים ואונאת דברים ; באיזה תנאים אין אונאה ? ; שינוי המחיר בגלל תשלום מוקדם או מאוחר ; האם יש דרכי היתר לריבית? ; גונב על מנת לשלם ; מעסיק או עובד שרוצים לחזור בהם מהחוזה שהוסכם ביניהם ; ונושאים רבים אחרים.
מטרות השיעור, בנוסף ללימוד המסכת עצמה: הרחבת הכלים העצמאיים בלימוד גמרא; שותפות בעמל התורה שבעל פה בעם ישראל; מפגש עם פנים שונות ומגוונות של סוגיות הגמרא והשתלשלות התורה שבעל פה לדורותיה; וחתירה לבירור וחיבור הצדדים הרעיוניים והמעשיים של התורה.
הלימוד יכלול למידה עצמית מונחית, שיעור ודיון.
מדוע נשא יהושע את רחב לאשה? מדוע התחתן אברהם שנית עם הגר, היא קטורה? מי נישא לדינה לאחר האונס בשכם? עם מי התחתנה מרים, אחות משה ואהרון? מדרשי חז"ל רבים משלימים פערים במקרא, מזווגים בין דמויות מקראיות ויוצרים זיקות משפחתיות מפתיעות בין דמויות המקרא. מדרשים אלו מספרים מחדש את סיפוריהן וחייהן של דמויות רבות מהתנ"ך. בקורס נכיר את סיפורי הזיווג והמשפחה של חז"ל, נדון בשאלה כיצד קראו חז"ל את המקרא ומה המשמעות החדשה שיצרו בקריאתם הייחודית.
מהי "תפילה"? מהי הפנומנולוגיה של התפילה? אופייה ומשמעותה? כיצד ניתן להבין את ההיגיון שבה? למי היא מיועדת? האם היא השתפכות הנפש? פעולת השכל? פעולה מודעת או לא מודעת? תקשורת עם הא-לוהים או עם האני שבי? האם תפילה היא תנועת נפש אוניברסלית? מה מקום התפילה היום בעולם המודרני, הציני, התזזיתי? האם אפשר להיות אדם דתי ולא להתפלל? ואדם חילוני מתפלל? על שאלות אלו ועוד, שאלות הנוגעות לפנים פנימיותה של עבודת ה' ושל הקיום האנושי, ננסה לענות בעזרת הוגיה הגדולים של היהדות בעידן המודרני, מהבעש"ט ורבי נחמן דרך פראנץ רוזנצוויג, הרב קוק, ר' הלל צייטלין, הרב סולובייצ'יק, הרב א"י השל, פרופ' לייבוביץ, הרב אליעזר ברקוביץ ועוד.
חסידות איזיביצ'א שהורתה בבית המדרש של הרבה מקוצק, הינה חסידות קטנה בכמותה וגדולה באיכותה. היא פוריה ביצירתה, ומיוחדת ברדיקליות שלה וחביבה על לומדי החסידות בדורנו. במשך השנה נתוודע עולמה, על ידי עיון בסוגיות מרכזיות בעיקר בספר 'מי השילוח' של מייסדה הרב מרדכי יוסף ובכתבי תלמידו המובהק הרב צדוק הכהן מלובלין.
סיפוריו המרתקים של ספר בראשית נשארים אצלנו, פעמים רבות, עטופים בקולה המתוק של הגננת. דוקא כוון שהכרנו אותם בגיל צעיר כל כך שכחנו ,לפעמים, לבגר את תפיסתם ביחד איתנו.. הקורס רוצה לצלול למעמקי פשט הפסוקים ולגלות רבדים רבדים של עומק ורוחב, הקשרים שינויים וחזרות. עוצמות גדולות וכוונות נסתרות של אנשים גדולים שהביאונו עד הלום…
תמורות בקשר שבין האדם לא-לוהיו ברמה האישית וברמה הלאומית כעם, בימי בית ראשון.
לכל נביא נקדיש 3 שיעורים (ייתכנו שינויים במספר השיעורים) כאשר הדגש יהיה על תפקיד הנביא מול העם לתקופתו ולעתיד לבוא מתוך ראיה כללית על מקומו של המקדש ביהודה בקרב העם ובדברי הנביא בפרט.
נעסוק ברקע היסטורי והיסטוריוגרפי לנביא, אישיותו, תפקידו, הייחוד שבטקסט (מתוך הבנת השוני בין הטקסטים השונים) ורלוונטיות לדורות בבחינת "נבואה שנכתבה הוצרכה לדורות".
סדרות קצרות עם מרצים שונים
"תורה בימי אתחלתא דגאולה". לאורך השנים רבו החכמים והסופרים שדיברו ושאפו לארץ ישראל, היו כאלה שהיו קנאי התורה ואנשי חכמה שכל מה שהיה חשוב להם זה אחדות ישראל.
מעט ואולי יחיד מאז משה רבינו שבחיבוריו ובתורותיו הביע אהבה עזה לכל שלושת הנושאים בלא סתירה , הרב קוק מראה לנו "הסתכלות חודרת" ומרחיבה את הדעת על המציאות של ימי הגאולה לא כאדם או ישות אלא כתנועה ותפיסה במציאות.
לאורך השנה נלמד על חייו ואישיותו , תורותיו העמוקות ומכתביו הנוקבים ובעיקר איך לראות הלא כך הוא נקרא, הראי"ה.
הקורס יעקוב אחר התפתחות התורה שבעל פה, מזמן העלאתה הראשונה על הכתב, בימי רבי יהודה הנשיא, ועד ימינו. במהלך העיון ייבחנו מאפייני היסוד של היצירות (המשנה, התלמודים, מדרשי ההלכה, התוספתא, כתבי הגאונים המרכזיים, הלכות הרי"ף, משנה תורה לרמב"ם, כתבי ההלכה האשכנזיים, ולבסוף ארבעה טורים לר"י בן הרא"ש, ציץ אליעזר, הרב פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף…), ותחולץ התפיסה התיאולוגית של המחברים באמצעות עיונים טקסטואליים בהקדמות ובפרקי יסוד. כך נגיע אל מהותה של ההלכה ותפקידה בעיני מחבריה ומעצביה לאורך הדורות.
אמיצות כאסתר ואציליות כמיכל פוסעות נסיכות ומלכות בשבילי התנ"ך. תקיפות כאיזבל ועצמאיות כבת פרעה . מי את בת המלך? אמו? רעייתו? ומה קורה לנשיות כשהיא חובשת כתר? מסע בעקבות נשים בארמונות מלוכה .
בקורס נלמד על היהדות החילונית ועל היחס הרבני כלפיה. נעקוב אחר שורשי החילון לאורך תקופות שונות בהיסטוריה. הרנסנס באיטליה, ההשכלה באירופה, הלאומיות, ארצות האיסלאם ועוד.
נברר כיצד התייחסו הרבנים וההלכה בכל דור ודור לאירועים אלו וההשלכות לימינו.
תוך כדי עיון בפירוש הרב קוק על אגדות הש"ס נפגש עם הסוגיות החשובות שבהגותו הכללית :
מהות האדם הפרטי, המוסר ודבקות בה', תורה ומצוות, אחדות ה' והאחדות הכוללת, ישראל והעמים ועוד. בלימוד ננסה גם בעזרת השוואה עם שאר כתביו לאפיין את שיטתו ההגותית של הרב ודרכו הפרשנית וההרמנויטית. נדגיש במיוחד את הדרך המקורית שהתווה הרב בהתמודדות עם הדרישות שמציבות המחשבות המודרנית והפוסטמודרנית.
במשך השנה נעבור על המושגים החשובים בתורת הרב אשכנזי על פי שיעוריו כפי שהתפרסמו לאחרונה בספרים : סוד מדרש התולדות, סוד העברי, שערי דמעא ועוד. ננסה להעמיק במשמעות המונחים העיקריים של תורתו : תורת התולדות והיסטוריוסופיה, אוניברסליזם ובחירת ישראל, השואה, הקדושה, תיקון העולם, הכלל והפרט, בחירה חופשית, זוגיות ועוד תוך כדי השוואה עם הוגים בני זמנו.
בדרשותיהם של חכמים לפרשת השבוע, בקשו חז"ל ליצור את הגשר בין עולמם הרוחני והמוסרי לבין פסוקי התורה, להביא את דבר ה' אל הריאליה והיומיום של חייהם.
השיעור יפסע בעקבותיהם של מדרשי חז"ל לפרשת השבוע. נתבונן יחד במדרשים על הפרשה, נעיין בדרשות חסידיות עליהם ונבקש לשמוע בהם ובאמצעותם הד מן הפרשה אל חיינו.
שאלת המנהיגות עולה כבר בספר בראשית – למשל ב'ספור' יוסף היא ממשיכה עד סוף ספר דברים.
נלמד סוגיות על הצלחות וכישלונות בדרך אל המנהיגות.
ספר בראשית יעמוד במוקד הקורס לומדים ומסיירים: נעמיק בלימוד סיפורי בראשית נבחן את מבנה הסיפור, ואת לקחיו. נעסוק בייחודו של ספר בראשית לעומת סיפורים במזרח הקדום.
הלימוד ילווה בסיורים בהדרכת שולי משקין בעקבות גן עדן, קין והבל אבות אימהות האומה במסעיהם ובמעשיהם.
6 סיורים לאורך השנה | מס' המקומות מוגבל
אמר ר' נחמן לענין הספורי מעשיות שספר, שטוב יותר היה לבלי לגלות בהם שום רמז להיכן הם מרמזין. כי כשהדבר נסתר יכולין לפעל בו יותר מה שצריכים. אך הוא מוכרח לפעמים לגלות איזה רמז בעלמא למען ידעו שיש בהם דברים נסתרים: (שיחות הר"ן קנא)
עיון בסיפורי מעשיות ובליקוטי מוהר"ן
השיעור מועבר על ידי אביגיל אנטמן ואילת כהן וידר
נפתח בתרגול מדיטציה.
נקרא את הפסוקים בתוספת פרוש מהתושב"ע
נתבונן מתוכם אל תוך עצמנו בהווה
ונחבר בין כל החלקים דרך כתיבה.
הקורס פתוח לנשים וגברים
השיעור יעסוק במושגים של קודש וחול
מה ההבדלים בין קדוש וקדושה בהלכה ואגדה וקבלה
מה השורש המשותף של " קידושין " "קדיש " " קידוש " " קדושה בתפילה "
מה המשמעות של חול וחולין ביהדות בכלל.
השיעור יעסוק בשיטות וזוויות שונות באגדות הש"ס כדי להקנות כלים של קריאה על סמך המהר"ל מפראג, החסידויות השונות, כתבי הגר"א, פתחי שערים, ר' קוק ור' לוריא. השיעור יתבסס בעיקר על נתיבות עולם חלק ב' של המהר"ל.
השיעור יעסוק בנושאים מתוך שני ספרי הרמח"ל – "שערי רמח"ל" ו "ספר הכללים". נרכוש במשך השנה את המושגים הראשונים והמהותיים של עולם הקבלה: מאין סוף, לחלל פנוי, למבנה הספירות, לתורת הפרצופים. הדגש יהיה על ייחודו של הרמח"ל שפותח פרספקטיבות היסטוריוסופיות בעולם הקבלה. תורת הרע ותורת הטוב יהיו, כמובן, בבסיס הלימוד.
מספרים על הבעש"ט שנכנס להיכלו של המשיח ושאל אותו : " מתי יבוא אדוני? והשיב בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה…"
עיון בסיפוריו ובתורתו של הבעש"ט
עיון בספר מלכים ב תוך שימת דגש על ניתוח ספרותי של היחידות הסיפוריות כאמצעי לחשיפת משמעותם של הסיפורים. נערוך השוואה לנבואות ולסיפורים אחרים במקרא בכלל, ולתיאור בספר דברי הימים בפרט, על מנת לעמוד על המשמעות הייחודית של התיאורים בספר מלכים. נעשה שימוש תדיר הן בפרשנות המסורתית והן בפרשנות המודרנית. נעזר גם בתגליות ותעודות חיצוניות השופכות אור על התקופה ומסייעות להבנת הסיפורים.
העולם הגלובלי הוא עולם שבו הכול נגיש. התקשורת והתחבורה מקרבים את כולם אל כולם. אבל הקרבה בין הקרובים לא נעשית קלה יותר. הזוגיות הופכת לקשר ארעי, ובין הקרובים נבנות חומות. נלמד על הקרבה, על הריחוק ועל בניית הקרבה מחדש בהגות היהודית, בפילוסופיה, בספרות ובהגות הפסיכואנליטית ונתמודד עם השאלה: מה משמעות הקרבה, ולאן היא מוליכה אותנו, דרך הריחוק בין הקרובים?
נקרא בספרו האחרון של לוינס העוסק בתאולוגיה בעידן הפוסט מודרני
השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.
מאז קדמת ההיסטוריה רשמו רבנינו ז"ל את התשובות לשאלות הלכתיות שהעסיקו את הדור.
בשיעור נעסוק בשאלות ותשובות שנשאלו בתפוצות יהדות המזרח והמערב ונראה את ההשפעות והשוני בין הקהילות.
לאורך כל התנ"ך מאברהם ועד נחמיה ה' מקים לעם ישראל "נערים קטנים" המנסים להוביל את העם לאור חזון הגאולה של ישעיהו. הקורס יעסוק בדמויות שנבחרו להוביל את עם ישראל בימי המקרא ובדרך שהם בחרו להנהיג את העם.
בקורס ננסה לרדת לעומקו של מקרא על ידי קריאה צמודה של הפסוקים תוך עיון בפרשנים. ננסה לגלות את המיוחד והאופייני לכל פרשן על ידי השוואת פירושיהם והתבוננות בסביבה בה הם יצרו וכתבו את פירושיהם. בבחירת הקטעים נשתדל לעקוב אחרי לוח השנה ופרשות השבוע.
נכיר פרשנים פחות מוכרים ונשווה את שיטתם ואת עמדתם לפרשנים שהכרנו בעבר ושנכיר במפגשנו השבועי עם פרשני המקרא.
יום לימוד גמרא בעיון מתקדם – מסכת בבא מציעא. לימוד בחברותא, שיעור מרכזי ב 13:30 עד 15:00
לימוד בחברותא | שיעור מרכזי | סדנאות באמנות כפרשנות בהנחיית רחל ליפשיץ
עיון ודיון במופעי הזיכרון המגוונים המעצבים את חיינו ומעשינו במישור ההלכתי, התיאולוגי והקיומי.
במסגרת הקורס נתעמק במשמעויות של "זכר למעשה בראשית", ו"זכר ליציאת מצרים".
נבחין בין הזיכרון הקולקטיבי בהקשר של מעמד הר סיני, מחיית עמלק וחטא העגל – לבין הזיכרון האישי של מעשה מרים. נעמוד על מה שבין הבזקי הזיכרון לשורשי השכחה, בין מיסוד והנצחה לזיכרון החי, בין זיכרון הדרך לזיכרון הבית.
במהלך התוכנית נעמיק בפשט ובדרש, נחקור את כתביהם של הפרשנים הראשונים והאחרונים ומפעם לפעם נערוך גיחות לעולם האמנות, המוסיקה, הקולנוע, השירה והפיוט, בהנחיית רחל ליפשיץ ואמנים אורחים.
בקורס זה נלמד את הפירוש המונומנטלי והיצירתי של דון יצחק אברבנאל. מידי שבוע, נלמד מספר קטעים מפירוש האברבנאל לפרשת השבוע. נעמוד על טביעת חותמו הפרשנית, חידושיו הפרשניים, והמתודות שיישם בפירושו. כל זאת תוך התייחסות לרקע ההיסטורי בו נכתב הפירוש.
נעסוק באירועים המרכזיים בהם מופיעים המים כגון: הימים השני והשלישי בבריאה,
המבול, קריעת ים-סוף, בניית המקדש וסיפורי בצורת בתנ"ך.
כמו כן נעסוק בסיפורי תנאים הקשורים במים ובתפילות לגשם במסכת תענית.
ננסה לפענח את המשמעויות הגלומות בהופעות השונות של המים ואת קשרי הגומלין ביניהם
בעזרת המדרש, הפרשנות הקלאסית והפרשנות החסידית
ספרות חז"ל מורכבת מדברי הלכה ומדברי אגדה. ה"הלכה" מתייחסת בדרך כלל לצד המעשי, הדורש מעשה מוגדר ומדויק, בעוד ה"אגדה" היא החלק הסיפורי והמדרשי, העוסק ברוח, במחשבה וברעיון שמאחורי הדברים. שאלת היחס שבין החלק ההלכתי לחלק האגדי בספרות חז"ל העסיקה פרשנים וחוקרים רבים. זאת משום שפעמים שהאגדה תואמת את ההלכה, פעמים שהיא משלימה ומעבה את הנאמר בה ופעמים שהיא סותרת אותה באופן מעודן או בסתירה חזיתית ברורה. השאלה העקרונית שבה יעסוק הקורס היא – כיצד יש להבין את החלקים האגדיים שבספרות חז"ל והאם ניתן וראוי להפיק מהם תובנות הלכתיות, וכיצד יש לנהוג כאשר תובנות הלכתיות אלו סותרות את העולה מאמירות "הלכתיות" אחרות?
השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.