מתן - מכון תורני לנשים
ע"ש שרה בת יצחק יעקב רעננערט
שנת הלימודים תשפ”א תפתח בע”ה ביום ראשון | ל’ בתשרי תשפ”א | 18.10.20
השיעורים ישודרו בזום, השיעורים יוקלטו ויישלחו לנרשמים כמה ימים לאחר השיעור.
למערכת המלאה | שיעורים באנגלית
את מוזמנת לעשות לנפשך ולהצטרף אלינו, להתעמק ולצמוח בלימוד התורה.
לפרטים והרשמה ניתן להתקשר לשרה בוימל 0528109935
קישור לערוץ של דף יומי מתן ביוטיוב | להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של הלומדות לחצי כאן
השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.
שבעים פנים לתורה וכל אחד מהם מאיר באור מיוחד וכולם יחד בונים צורת פנים שלמה העוטפת את מכלול חיי האדם והאומה. צליל מיוחד מוצאים אנחנו בפירושו של הראי”ה קוק על התורה, פרשנות החושפת בתורה את היחס בין הפרט לכלל, גוף ונשמה, גלות וגאולה ועוד נושאים רבים הבונים את קומת האומה הצומחת ומתפתחת בארצה.
בלימוד המשותף נבחר בכל פרשה סוגיה המשקפת את עמדתו של הראי”ה וקושרת את פרשנותו לחיי האומה בארצה. החזרה לארץ היא בעצם חזרה לתנ”ך, המספר את סיפורו של ארץ התנ”ך. פרשנותו של הרב קוק מעצימה זאת מאוד.
כחלק מפירושו למשנה, כתב הרמב”ם את ההקדמות למשנה. בהקדמה לפרק חלק, הפרק האחרון במסכת סנהדרין, מבקש הרמב”ם לנסח את עיקרי האמונה היהודית, שמי שכופר בהם נחשב כאפיקורס שעליו אומרת המשנה ש”אין לו חלק לעולם הבא”. אגב דיון יסודי זה עוסק הרמב”ם בהסבריו המחודשים והמפתיעים למושגים בסיסיים השגורים על לשוננו כמו “העולם הבא”, “שכר ועונש” או “משיח”. הרמב”ם פורש את מחשבתו הראציונלית בסוגיות אמוניות שלכאורה אינן מתיישבות עם החשיבה השכלית וההגיונית. פרשנותו המקורית של הרמב”ם למושגים אלו, מהווה תשתית לחלקים נרחבים מההגות היהודית מאז ועד היום.
לאורך השנה נעסוק בלימוד ספר במדבר.
נציג מספר אפשרויות להבנת מבנהו המיוחד של החומש, נעסוק בקשרים שבין התכנים לבין כל אחד מהמבנים שנציג ונתור אחר המשמעות המייחדת כל אחד מהם.
במהלך הלימוד נצא ל”מסע במדבר” תוך שאנו מנסים לחשוף את יתרונותיו וחסרונותיו של מסע כזה. נעסוק במדבר הפיזי ובמדבר הרוחני והנפשי ובמסגרת זו נשווה בין אירועים בחומש במדבר לאירועים בספר שמות.
כאמור נשאל שאלות הנוגעות לסדר הפנימי בחומש ולמשמעותו, אך גם למאפיינים ולקשרים שבין שני הדורות בחומש: דור יוצאי מצרים ודור באי הארץ.
בקורס נציע הזדמנות להכיר לעומק את הדמויות העומדות מאחורי דפי הגמרא , נבחן את הסוגיות מתוך היכרות עם עולמם הפנימי של הדמויות. מיהו רב? ומיהו שמואל? מיהו אביי? ומיהו רבא? מה הם הקשרים המשפחתיים ביניהם? כיצד נראתה ההנהגה החז”לית. מה הם הקשרים או המאבקים האידיאולוגיים. מה אפיין קהילות ובתי מדרש שונים בסורא, בנהרדעא או בפומפדיתא? מה היה יחסם לגוים? לארץ ישראל? לנשים? ועוד. מתוך עיון בסוגיות התלמוד ננסה לטוות חוטים וקשרים וליצור תמונות בהירות של האנשים החשובים מאחורי דפי הגמרא.
באגדות חז”ל טמונים סודות עמוקים על החיים, הנשמה ועבודת הפש. אך כדי לגלות אותם צריכים לפקוח עינים אחרות, פנימיות. דרך שפת הנפש של תורת החסידות נפתחות אגדות חז”ל באור חדש לגמרי, ומתגלות כאוצרות של חכמת חיים, ריפוי וצמיחה.
הסיפור החסידי ותורת הבעש”ט ותלמידיו
‘קרבה אל נפשי גאלה’ (תה’ ס”ט) אמר הבעל שם טוב, הוא תפלה על גאולה פרטית של הנפש שלו מגלות היצר הרע, וכשיגאל כל אחד גאולה פרטית, אז יהיה אחר כך גאולה כללית, ויבא משיח במהרה בימינו אמן, וידעו אותו מקטנם ועד גדולם לעשות הכל לשמו יתברך בלבדו: (ספר בעל שם טוב על התורה , פרשת בראשית) עיון בסיפוריו ובתורתו של הבעש”ט ותלמידיו
תורת הנצח אותה מבטאים חז”ל במדרש נגלית לנו בפנים חדשות בכל דור ודור.
בקורס נעסוק במדרשי חז”ל ונבחן כיצד השכילו לבטא את מחשבותיהם, דעותיהם ורגשותיהם במדרשי האגדה. יחד נעיין במדרשים, נקשיב ונחפש רבדים נוספים המסוגלים להאיר את חיינו כאן ועכשיו באור חדש בשאלות ערכיות ומוסריות, תוך העמקה בשפתם המדויקת ויחסם המיוחד לסביבתם: לחי, לצומח ולדומם.
לפרטים והרשמה ניתן להתקשר לשרה בוימל 0528109935
קישור לערוץ של דף יומי מתן ביוטיוב | להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של הלומדות לחצי כאן
טו חשון, 2 נובמבר – מזמור לד (יום א) “בשנותו את טעמו לפני אבימלך”.
כב חשון, 9 נובמבר – מזמור מב (יום ד) “כאיל תערוג על אפיקי מים”
כט חשון, 16 נובמבר – מזמור מד (יום א) “עורה למה תישן”
ז כסלו, 23 נובמבר – מזמור נא (יום ג) “לב טהור ברא לי אלוהים”
יד כסלו, 30 נובמבר – מזמור נז (יום ד) “עורה כבודי” – אזכרה לאבא (מנוטרל משעת הצהרים)
כא כסלו, 7 דצמבר – מזמור ס “באלוהים נעשה חיל”
חנוכה
ו טבת 21 דצמבר, מזמור סט “כי באו מים עד נפש”
יג טבת, 28 דצמבר מזמור עח (יום ה) “ואבותינו ספרו לנו”
כ טבת, 4 ינואר מזמור פ “ופקוד גפן זו”
כז טבת, 11 ינואר, מזמור פד (יום א) “נכספה וגם כלתה נפשי”
ה שבט, 18 ינואר, מזמור צא (יום ג) “כי מלאכיו יצוה לך”
יב שבט, 25 ינואר, מזמור צה – פתיחה למזמורי קבלת שבת
חופשת כתיבה
ג אדר, 15 פברואר מזמור קט (יום א) “יקללו המה ואתה תברך”
י אדר, 22 פברואר, מזמור קטו – מזמורי ההלל
יז אדר, 1 מרץ, מזמור קיט “תמניא אפי”
כד אדר, 8 מרץ, מזמור קכה “שירי המעלות”
ב ניסן, 15 מרץ מזמור קל “שירי המעלות” (חלק ב)
חופשת פסח
כג ניסן, 5 אפריל, מזמור קמה “תהילה לדוד” בכל יום
ל ניסן, 12 אפריל, פתיחה לספר משלי
ז אייר, 19 אפריל, משלי פרק ה: “באהבתה תשגה תמיד”
יד אייר, 26 אפריל, משלי פרק י “אוגר בקיץ בן משכיל”
כא אייר, 3 מאי, משלי פרק יד (יום א) “פתי יאמין לכל דבר” (זיהוי הפתי והחכם)
כח אייר, 10 מאי – יום ירושלים
יג סיון, 24 מאי, משלי פרק ל “דרך נשר בשמים”
כ סיון, 31 מאי, איוב פרק ד “ועצור במילין מי יוכל” – סבב השיחות הראשון
כז סיון, 7 יוני, איוב פרק ט מענה איוב לרעים.
ד תמוז, 14 יוני, איוב יד “הן יקטלני לו איחל”
יא תמוז, 21 יוני, איוב יט “חנוני חנוני אתם רעי”
פירוש ר’ אברהם בן הרמב”ם לתורה;
רש”י – רשב”ם, סב ונכדו, במה דומה ובמה שונה?!
בקורס ננסה לרדת לעומקו של מקרא על ידי קריאה צמודה של הפסוקים תוך עיון בפרשנים. ננסה לגלות את המיוחד והאופייני לכל פרשן על ידי השוואת פירושיהם והתבוננות בסביבה בה הם יצרו וכתבו את פירושיהם. בבחירת הקטעים נשתדל לעקוב אחרי לוח השנה ופרשות השבוע. נכיר פירוש לתורה פחות מוכר [של ר’ אברהם בן הרמב”ם] .
בשיעור נבחן את הצורה והתוכן של “הכתב” – “אות היא לעולם”. נכיר את האלף בית הראשוני מן האופק של “אש שחורה על גבי אש לבנה” הזוהר מאז מעשה בראשית.
נמשיך בגילוי “המכתב” מהאותיות ועד עשרת הדברות שנחרטו על “הלוחות“.
נתבונן במופת האותיות הפורחות, על כתריהן ותגיהן, המצטרפות יחדיו
לדבר ה’, מהאבן עד הקלף.
במהלך התוכנית נעמיק בפשט ובדרש, נחקור את כתביהם של הפרשנים הראשונים והאחרונים ומפעם לפעם נערוך גיחות לעולם האמנות, המוסיקה, הקולנוע, השירה והפיוט, בהנחיית רחל ליפשיץ ואמנים אורחים.
מועבר בצוותא על ידי בתיה קראוס ושרה בוימל בנושאים סביב מעגל השנה. נרכוש מיומנות בקריאת שאלות ותשובות הלכתיות ומחלוקות הפוסקים, בכדי להבין את התפתחות ההלכה מן מהמקרא עד לאחרונים. נתייחס למשתנים מתערבים שהשפיעו על תהליך יצירת ההלכה. נברר את מקורות ומחלוקות הפוסקים, ואת ההשפעות ההיסטוריות, גיאוגרפיות וחברתיות על תלמודם.
גן העדן כמושג דתי, סוציולוגי, פסיכולוגי ואנתרופולוגי מלווה את האנושות מקדמת דנא. לצד תיאורים מוחשיים הקשורים בתורת הגמול, ישנם כיוונים מופשטים של מחוזות גן העדן. מה בין גן העדן של ספר בראשית והמיתולוגיות של העולם הקדום? מהו הגן והיכן הוא? בארץ או בשמיים? או אולי בנפש האדם פנימה? האם גן העדן בתנ”ך הוא אותו הגן בספרות היהודית של בית שני ותקופת המשנה? ומה קורה לגן העדן בספרות הדתית היהודית בימי הביניים וכיצד זו מושפעת מהנצרות והאסלם? ומה קורה לרעיון גן העדן בהגות ובספרות היהודית של העת החדשה ועד ימינו?
נעסוק בקורותיה של התקופה שקדמה לייסוד המלוכה בעם ישראל. תקופה המלאה בהתרחשויות מקומיות; דרמה, סגנון כתיבה עשיר, קשרים אסורים וכוחות על. בלימודינו נתייחס גם למתח בין השבטים השונים באותה התקופה תוך כדי אפיון כל שופט בנפרד בהתאם לשליחותו המדויקת ובהתאם למיקומו הגיאוגרפי.
הספר כולו מהווה הכנה ובסיס למעבר מימים של “אין מלך בישראל” לימים של נסיון ליצירת שושלת מלכות יציבה וראויה לדורי דורות.
לכל ספר בתנ”ך הנשים החכמות שלו. בספר בראשית הנשים הן אלו שיודעות לאבחן במדויק מיהו היורש של האבות, בספר שמות שורה של נשים מצליחות להערים על מלך מצרים, בספרי יהושע ושופטים הן מתגלות כאסטרטגיות מתוחכמות ובספר שמואל כיועצות למנהיגים, עד שבספר משלי הגדיר החכם מכל אדם את החכמה בדמויים נשיים בלבד – כאישה אהובה, כאחות וכאשת חיל נערצת.
בתנ”ך כולו נחלצות נשים חכמות לפתור בתושייתן סיטואציות מורכבות שאיש מלבדן לא הבין, או לא ידע כיצד לפתור. בקורס נעקוב אחר נשים אלו בגישה ספרותית, על פי סדרם הכרונולוגי של הספרים. נצביע על הבעיות המאפיינות את התקופה ולצידן על היכולות המיוחדות של הנשים החכמות בה.
תנ”ך וחסידות – הילכו שניהם יחדיו? בהחלט. תורת החסידות מציעה פירושים עמוקים לכל חלקי התורה, החושפים את הרובד הפנימי של כל סיפור ומאפשרים לנו לתרגמו למישור עבודת הנפש שלנו. הצטרפו אלי לסדרת טיולים מרתקים בפרדס החסידות דרך שער סיפורי התנ”ך המופלאים.
ט”ו בחשון | 2.11 – אנשי כנסת הגדולה (450 – 300 לפנה”ס)
י”ג בטבת | 28.12 – מאניטגונוס ועד חוני (300 – 150 לפנה”ס)
י”ב בשבט | 25.1 – ראשית הזוגות (מאה שניה לפנה”ס)
י’ באדר | 22.2 – ימי החשמונאים (150 – 37 לפנה”ס)
כ”ד באדר | 8.3 – מסורות ספרותיות משקפות השקפות מתחלפות (בין בבלי לירושלמי)
ז’ באייר | 19.4 – הלל ושמאי (סוף המאה הראשונה לפנה”ס)
כ’ בסיון | 31.5 – קנאים וקנאות בסוף ימי בית שני – העדרם של חכמים מהנהגת המדינה (המאה הראשונה לספירה)
ד’ בתמוז | 14.6 – רבן יוחנן בן זכאי – מירושלים ליבנה (70 – 100 לספירה)
לפרטים והרשמה ניתן להתקשר לשרה בוימל 0528109935
קישור לערוץ של דף יומי מתן ביוטיוב | להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של הלומדות לחצי כאן
בשיעור גמרא למתקדמות נלמד בעיון במסכת עבודה זרה. עושר גדול של נושאים, כלליים ופרטניים, הלכתיים ורעיוניים, נידונים לאורך מסכת עבודה זרה: המסכת עוסקת ביחס ההלכה לעבודה זרה, לעובדיה, ולהנאה מע”ז; ביחסים בין יהודים לגויים; וכן ביחס בין גויים או עובדי ע”ז להשם יתברך.
הלימוד במסכת זו ובדיונים סביבה לאורך הדורות מביא אותנו לעסוק בשאלות אקטואליות: האם יש הבדל בין היחס של ההלכה לדתות אליליות ליחסה לדתות מונותיאיסטיות? האם אמנות של מקדשים אליליים היא ע”ז או אמנות? האם מקום או חפץ ששימש בעבר לע”ז נשאר חלק מאיסור ע”ז גם כשהוא הפך לממצא ארכיאולוגי? וכיצד איסור ע”ז משפיע על מקומה של האמנות הפלסטית אצל יהודים?
נזכיר דוגמאות בודדות מתוך שלל שאלות אחרות שעולות במהלך לימוד מסכת עבודה זרה: האם מותר להשתתף באירוע חגיגי של גויים? האם מותר למכור או להשכיר בית לגוי בארץ ישראל? איסורים באוכל של גויים בימינו – יין, לחם, חלב וגבינה, שמן, בישול ; שותפות עם גוי בדברים שאסורים לישראל; גוי כגר תושב במדינת ישראל; ועוד ועוד… כל שבוע אנחנו לומדים סוגיה בגמרא עצמה בלימוד עצמי מונחה בחברותות, ועל בסיס הגמרא מרחיבים בשיעור בנקודות נבחרות.
מטרות השיעור, מלבד לימוד הגמרא עצמה והלכותיה: הרחבת הכלים העצמאיים בלימוד גמרא; מפגש עם פנים שונות ומגוונות של סוגיות הגמרא והשתלשלות התורה שבעל פה לדורותיה; וחתירה לבירור וחיבור הצדדים הרעיוניים והמעשיים של התורה.
השיעור יעסוק בהקניית כלים מתודיים ללימוד גמרא, בהבנת ההיגיון ודרכי ההיסק התלמודי ובניתוח מבנה הגמרא. מגמתו העיקרית של השיעור היא הבנת הסוגיה התלמודית על דרך הפשט. בתחילת כל מפגש תינתן הדרכה כללית בנושא הנלמד באותו יום, ולאחריה התמודדות עצמאית עם הנושא (חברותא). לסיום: שיעור מסכם ומרחיב את הבנת הלומדת בנושא הנלמד.
במהלך השנה נעסוק במתח שבין האלוקי והאנושי בעולמו של הנביא – איש האלוקים. נפסע בעקבות סיפוריהם של גדולי הנביאים שבמקרא: מנביאי ספר בראשית, דרך נביאים המחוללים פלאים במעשיהם וכלה בנביאים המפליאים לנבא במילים ובכתב.
בסופו של מסענו הארוך בנבכי הסיפורים של גדולי הנביאים נבקש להעמיד תמונה חדשה, עמוקה ומורכבת יותר, של הנביא המקראי, על כוחותיו ועל חולשותיו, על חדוות הבחירה על ידי האלוקים ועל הסבל שבשליחות הכפויה.
הרב פרופ’ נחום אליעזר רבינוביץ’, שנפטר השנה, שילב לימוד תורה ברמה הגבוהה ביותר, עם מעורבות בעולם המודרני ברמה הגבוהה ביותר.
הוא דגל בקו תורני רציונלי, על פי משנת הרמב”ם, והיה בעל חשיבה עצמאית וישרה.
לימוד משנתו מתאים מאוד לכל מי שרוצה להתבונן במבט תורני מחוייב להלכה, עם הכרה במציאות של ימינו ובהשפעתה על פסיקת ההלכה ועל בחירת הדרך.
כשם הקורס, כן הוא:
קריאה בספרו של עמנואל לוינס – על אלוהים העולה על הדעת.
נקרא ונסביר פרקים מתוך הספר, ובמיוחד הפרק על ” אלוהים והפילוסופיה.”
הספרים – הלוא הם עולמנו, האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים.
הספר הוא הספינה שבה אנו מפליגים אל המרחב, דרך סערות החיים ,
הוא התיבה שאליה אנו שבים כאשר עמודי העולם מטים ליפול, ובה אנו מוצאים מרחב ומחייה לנפש.
אבל מהו הספר, ומה אנחנו, קוראי הספרים ?
האם הספרים קובעים, מגבילים או מרחיבים את זהותנו האישית והקולקטיבית ? האם נוכל בעזרתם לחיות את ה” חיים האמתיים שלנו ” ?
נצא למסע עם הוגים, משוררים ואוהבי ספר עתיקים וחדשים.
שבעים פנים לתורה וכל אחד מהם מאיר באור מיוחד וכולם יחד בונים צורת פנים שלמה העוטפת את מכלול חיי האדם והאומה. צליל מיוחד מוצאים אנחנו בפירושו של הראי”ה קוק על התורה, פרשנות החושפת בתורה את היחס בין הפרט לכלל, גוף ונשמה, גלות וגאולה ועוד נושאים רבים הבונים את קומת האומה הצומחת ומתפתחת בארצה.
בלימוד המשותף נבחר בכל פרשה סוגיה המשקפת את עמדתו של הראי”ה וקושרת את פרשנותו לחיי האומה בארצה. החזרה לארץ היא בעצם חזרה לתנ”ך, המספר את סיפורו של ארץ התנ”ך. פרשנותו של הרב קוק מעצימה זאת מאוד.
הקורס יועבר על ידי רחלי שפרכר פרנקל וד”ר אילת סג”ל לסרוגין. חלק מן השיעורים יועברו בצוותא.
נעסוק בסוגיות העומדות ברומו של העולם ההלכתי כיום: סוגיות הנוגעות לאשה בהלכה, סוגיות בדיני משפחה וכן בהשלכות הריבונות היהודית על נושאים אתיים והלכתיים. בכל נושא ייבחנו המקורות המקראיים והתלמודיים ויישומם הלכה למעשה בספרות הפסיקה ובספרות השו”ת, עד פוסקי זמננו.
בקורס נעסוק בדרכי התגבשותה של ההלכה מזמן מתן תורה בסיני ועד ימינו, מתוך מטרה להבין את היסודות הרעיוניים שמכתיבים את התפתחותה. סוגיות שנעסוק בהן במהלך הקורס הן: דרכי התגבשותה של התורה שבכתב, שבע מצוות בני נח, תורת האבות, היחס בין תרי”ג מצוות למהפכה האברהמית, מהי תורה שבעל פה – בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא, המעבר מנבואה לחכמה ומאפייניו, הופעתה של ההלכה, חיבור המשנה, התלמודים, רמב”ם ושולחן ערוך, האורתודוקסיה – בין מהפכה ושמרנות, ועוד. באמצעות שרטוט דרכי התפתחותה של עולם ההלכה ננסה לתת פשר קיומי להלכה הנתונה בידינו, לקשר אותה לאוצרות הרוח של האמונה היהודית, ובכך לענות על השאלה הגדולה – כיצד מצדיקים את קיומה של זהות הלכתית בעידן מחולן.
סיפורי מעשיות ותורת רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן אמר: ‘איך אפשר שלא יחלקו עלי , מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדיין לא הלך אדם בו מעולם, אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי’ (חיי מוהר”ן שצב) עיון בסיפוריו ובתורתו של ר’ נחמן מברסלב
השיעור יעסוק בשיטות וזוויות שונות באגדות הש”ס כדי להקנות כלים של קריאה על סמך המהר”ל מפראג, החסידויות השונות, כתבי הגר”א, פתחי שערים, ר’ קוק ור’ לוריא.
השיעור יעסוק בנושאים מתוך שני ספרי הרמח”ל – “שערי רמח”ל” , “ספר הכללים” ו”אדיר במרום” . נרכוש במשך השנה את המושגים הראשונים והמהותיים של עולם הקבלה: מאין סוף, לחלל פנוי, למבנה הספירות, לתורת הפרצופים. הדגש יהיה על ייחודו של הרמח”ל שפותח פרספקטיבות היסטוריוסופיות בעולם הקבלה. תורת הרע ותורת הטוב יהיו, כמובן, בבסיס הלימוד.
נלמד בעיקר בשפת אמת. ההגעה לשפת אמת תהיינה דרך הספרים קול מבשר של רבי שמחה בונם מפשיסחא אהל תורה של הקאקצר גם של החידושי הרי”מ וגם הספרים שיח שרפי קודש וגם במקורות בקבלה.
נפתח בתרגול מדיטציה.
נקרא את הפסוקים בתוספת פרוש מהתושב”ע
נתבונן מתוכם אל תוך עצמנו בהווה
ונחבר בין כל החלקים דרך כתיבה.
הקורס פתוח לנשים וגברים
כ”ג בחשון | 10.11 – מי רוצה מלך?
כ”ב בכסלו | 8.12 – כל האמור בפרשת המלך, המלך מותר בו – על גבולות הכוח
כ”א בטבת | 5.1 – מלכים צדיקים, מלכים רשעים – א’
כ’ בשבט | 2.2 – מלכים צדיקים, מלכים רשעים – ב’
י”ח באדר | 2.3 – מלכים וכהנים
כ”ד בניסן | 6.4 – מלכים ונביאים
כ”ב באייר | 4.5 – “מלך ולא מלכה”?
כ”ח בסיון | 8.6 – מהי צורת השלטון האידיאלית?
לפרטים והרשמה ניתן להתקשר לשרה בוימל 0528109935
קישור לערוץ של דף יומי מתן ביוטיוב | להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של הלומדות לחצי כאן
במהלך הקורס נפגוש סוגיות בתלמוד בנושאים העוסקים ביחס בין האדם לחברה שמאד רלוונטים לימנו..
בקורס יושם דגש בהקנית כלים ללימוד דף הגמרא עם רשי ועם ראשונים ואחרונים.
בין הנושאים שילמדו:צדקה,קהילת רווחה וחסד,חובות האזרח,סמכות מנהיגי החברה .
התנ”ך והעולם הקדום – בין עימות לאימוץ
אנחנו רגילים לחשוב על התנ”ך כספר עתיק, ועל העם היהודי כעם הנצח. זוהי מחשבה מוצדקת במונחי ימינו, כי אנו מוקפים בדתות צעירות יותר, ובעמים שהופיעו רק במאות השנים האחרונות. אבל במונחי העולם הקדום, הישראלים היו עם צעיר ומוקף בתרבויות עתיקות, עשירות ומתוחכמות ממנו בהרבה.
הפיתוי שאותן אמונות עתיקות וגדולות הציבו בפני עמנו הצעיר, הובילו את נביאי המקרא למאבק עיקש באמונות האליליות ובדרכי הפולחן הפגאניות. אבל האם ניתן להעמיד את כל הזיקה בין ישראל ובין העמים שסביבם על מאבק? האם לא הייתה שום “חכמה בגויים” שנכון היה לאמץ ולשמר?
במהלך השנה נעיין במקבילות בין תורתנו לבין ספרות העולם הקדום, ומתוך כך נלמד מה היה ראוי בעיני התנ”ך לשימור ולאימוץ, מה היה ראוי לתיקון, מה חייב מלחמה מרה, וכמובן מה היה חסר בעולם וצריך לנבואה שתחדש אותו.
בקורס יידונו בהרחבה גם האתגרים שהציבו התגליות מן העולם הקדום לפתחם של חכמי ישראל, ויוצגו תגובות שונות שהוצעו על ידי החכמים, החל בשלילה מוחלטת של המשמעויות העולות מן הממצאים, וכלה באימוץ נלהב שלהם.
הקורס יעסוק בסוגיות הלכתיות מעשיות הנוגעות לכשרות הבית כגון : תערובת בשר בחלב, מאכלי עכו”ם, כשרות הבשר, חשש שרצים ותולעים, הפרשת חלה, ערלה, הפרשת תרומות ומעשרות, טבילת כלים ועוד.
במסגרת הקורס ילמדו הסוגיות ההלכתיות מיסודותיהן במקורות המשנה והתלמוד, דרך ספרות הפוסקים ועד לפוסקי זמננו.
יום לימוד גמרא בעיון מתקדם – מסכת בבא בתרא פרק שלישי
לימוד בחברותא, שיעור מרכזי ב 13:30 עד 14:45
השיעור מיועד לנשים בעלות רקע בלימוד גמרא ובלימוד בחברותא
הרב ד”ר עידו פכטר סמסטר א’ – ספר שמואל- פרקי שאול
ד”ר יעל ציגלר סמסטר ב’ – ספר שמואל – פרקי דוד
מיהו דוד? איזה מהתכונות שלו מובילות אותו למלוכה ולהקמת שושלת מתמשכת? מה היחס בינו לבין בית שאול? בקורס הזה, נלמד על דוד האיש, המלך, והמייסד את מלכות בית דוד. בלימוד שלנו נשתמש בקריאה צמודה, בניתוח ספרותי, בהשוואה לסיפורים אחרים בתנ”ך, ובפרשנות חז”ל כדי לגלות את המסרים החשובים בסיפורי דוד.
סוגיות נבחרות מהספר חובות הלבבות לרבינו בחיי אבן פקודה, חיבור שיטתי על כלל המצוות הקשורות בכוחות הנפש כולם – להט הרגש, התכוונות הרצון וההכרה השכלית, שכל ורגש, היות האדם תוכו כברו…
נלמד את חמש המגילות מתוך מבט רחב בתנך. נבחן סיפורים בתנ”ך המתכתבים ומאירים היבטים מרכזיים ויכולים לתרום לפרשנות המגילות. מתוך מבט רחב ושימוש בסיפורי בבואה תתבהר משמעותה ומסריה של המגילה הנלמדת.
סיפורי האבות בספר בראשית הם סיפורי ייסוד האומה, אך הם גם עמוסים בקונפליקטים הנוגעים להכרעות מוסריות, משפחתיות ואישיות, של אדם העומד נוכח ה’. במהלך השיעורים נבקש ללמוד את הסיפורים המרכזיים על אבות האומה, ולבחון את תהליך ייסוד האומה מזה, ואת ההכרעות המוסריות שמלוות את הסיפורים, מזה. ניתוח הסיפורים חושף, שגם האמונה עצמה מוצגת לעתים כאתגר, ולפנינו מסע חיצוני שיש לו גם הדהוד פנימי מתמיד.
מהלך השיעורים
לפרטים והרשמה ניתן להתקשר לשרה בוימל 0528109935
קישור לערוץ של דף יומי מתן ביוטיוב | להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של הלומדות לחצי כאן
נעם השבת שלנו מלווה בשלל מעשים, מצוות ואיסורים.
בגדי השבת ושאר ההכנות, הדלקת הנרות והתפילות, קידוש והבדלה, קריאת התורה ובציעת הפת, איסורי המלאכה המגוונים ועוד –
כל אלה הם חלק משגרת השבת של כל אחת ואחת מאתנו.
במפגשים השנה ננסה לצלול אל משמעותן המחשבתית של הלכות שבת –
נתחיל בדברי השולחן-ערוך ונצא משם למסע בדברי ראשונים ואחרונים – מסוגיות התלמוד, דרך עולמות המדרש, המחשבה והחסידות ועד להוגים בני זמננו.
מוזמנות בשמחה להכנס אחרת אל השבת שלכן…
שאלת האהבה עתיקה היא כימי עולם, כימי האדם. לשאלה:”מה זאת אהבה?” נתנו תשובות רבות תלויות זמן מקום ותרבות. אחת התשובות נמצאת במקורותינו. מגילת שיר השירים המגוללת לפנינו סיפורי אהבה שבין הדוד לרעיה נדרשה ע”י חז”ל כאלגוריה ליחסי הקב”ה וכנסת ישראל. האהבה מקבלת פנים שונים סביב התרחשויות ואירועים הסטורים כגון הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, נדודי בני ישראל במדבר, מתן תורה, המשכן, בית המקדש, קיום המצוות, שיעבוד הגלויות ואחרית הימים. דרך לימוד המדרש והקשבה דרוכה לשפתו נחבור לחז”ל, ונדלה משמעויות על מקומה של האהבה בחיינו, נבקש להבין מה רומזים לנו חז”ל על אהבת הבורא אלינו וכיצד זו משפיעה על אהבתנו לזולת קרוב כרחוק. נלווה את הקורס בקריאה משווה של טקסטים ותיאוריות על מה זאת אהבה.
במשך השנה נעמיק במשמעות המונחים העיקריים של תורתו של מניטו: תורת התולדות והיסטוריוסופיה, האוניברסליזם ובחירת ישראל, תיקון העולם, הכלל והפרט, בחירה חופשית, זוגיות ועוד… תוך כדי עיון בקובץ השיעורים שלו על תקופת התנ”ך שקדמה לאברהם אבינו – סוד העברי ובהשוואה עם הוגים בני זמנו. נעבור גם על המושגים החשובים בתורת הרב אשכנזי על פי שיעוריו כפי שהתפרסמו לאחרונה בשאר הספרים : סוד מדרש התולדות, ושערי דמעא.
תוך כדי עיון שיטתי באורות הקודש ובמקבילות בשמונה קבצים נעיין בסוגיות החשובות שבהגותו הכללית של הרב קוק זצ”ל. בלימוד ננסה גם בעזרת השוואה עם שאר כתביו (אורות, אורות התשובה ועוד…) לאפיין את שיטתו ההגותית של הרב ודרכו האמונית והפילוסופית. נדגיש במיוחד את הדרך המקורית שהתווה הרב בהתמודדות עם הדרישות שמציבות המחשבות המודרנית והפוסטמודרנית בהסתמך על גדולי הפילוסופיה היהודית לדורותיה וקבלת האר”י.