‘נר מקדש’ או ‘נר איש וביתו’

בדיחה ידועה אומרת שאפשר לתאר את חגי ישראל כך: “הם ניסו להרוג אותנו, אנחנו
ניצחנו, בואו נאכל”. אבל כשבוחנים את החגים, מגלים שהכלל הזה נכון בעיקר
בחגים שתיקנו חכמים. בפסח — המצרים לא לגמרי ניסו להרוג אותנו, אלא בעיקר
לשעבד1, ולא ניצחנו אותם במובן הרגיל של המילה, אלא רק יצאנו לחירות. בסוכות
איש לא ניסה להרוג אותנו, ואנחנו זוכרים בו את ההליכה במדבר2. גם בשבועות
איש לא ניסה להרוג אותנו.
אז איפה הבדיחה הזו נכונה? בפורים ובחנוכה, ומאוחר יותר ביום העצמאות
וביום ירושלים. שם, אכן ניסו להרוג אותנו (או לפגוע בנו), נלחמנו נגדם וניצחנו,
ואנחנו חוגגים (גם) באמצעות אוכל3. כאן גם הצד השני של המטבע נכון: במקרים
שהם הצליחו וניצחו אותנו, אנחנו לא אוכלים, וכך נולדה מערכת הצומות, שבה
נדון בפרק הבא.

להורדה פרק מלא