פֻּשׁ_שבוע לפרשת ויחי

כמה השפעה יש לאדם על המציאות? כשיוסף מביא את בניו לאביו כדי לקבל ברכה, יוסף מניח שיש לתת ברכה גדולה יותר לבכור, אבל יעקב משכל את ידיו. לשאלה מדוע, הוא עונה שהוא מכיר בבכורה של האחד על פני השני: “ידעתי בני ידעתי, גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, ואותם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים”. בניגוד להבנה שהברכה היא שמביאה את השפע ומשפיעה על המציאות, יעקב מלמד אותנו שהוא מתאים את הברכה למציאות נתונה ולשפע נתון. גם בהמשך נגלה שיעקב מברך את בניו “איש כברכתו ברך אותו”, כלומר שהוא ברך בהתאם לברכה.
אז בשביל מה לברך?
כשאדם מברך את ה’ על כל הטוב, הוא מזהה את הטוב שה’ עושה בעולמו, ואת התכונות של ה’ שממנו הטוב הזה נובע – שהוא בורא את פרי האדמה או מוציא לחם מן הארץ, שכוחו וגבורתו מלא עולם או שהוא עושה מעשה בראשית. בדרך כלל, זה המיטב שאדם יכול להעניק לבוראו – ההכרה בברכת ה’ בעולם.
כשאדם מברך את חברו, לעתים הוא מאחל לו את הטוב שה’ יכול לתת לו, ויש בכך מעין תפילה. ולעתים, כמו בפרשתנו, נראה שהברכה כוללת גם את היכולת לזהות את הכוחות ואת הפוטנציאל של האדם ולחזק אותו להשתמש בכוחות הללו ולהתמודד עם אתגרי החיים. יעקב בברכתו מזהה את הכוחות של בניו ושל נכדיו ואת הצרכים שלהם, ומנסה להתאים ביניהם. יעקב לא יכול לבחור איזה בן יהיה “גדול יותר” ועל איזה בן נגלה שזרעו יהיה מלא הגוים. הוא יכול לשים את יד ימינו על ילד מסוים, ובכך להצביע על הצורך בעזרה א-להית ובהגנת המלאך למי שהגדולה שלו תזמן אתגרים גדולים יותר.
בימים אלו, אנו מלאים בתפילות לה’ לתת חכמה וכח למנהיגינו, לחזק את חיילנו ואת משפחותיהם, להחזיר ולשקם את החטופים, לרפא את הפצועים בגוף ובנפש, ולהשיב את המפונים בשלום ובבטחון לבתיהם ולקהילותיהם. לצד זאת, אנחנו מנסים להרעיף ברכה משלנו – לזהות את הכוחות האדירים שיש בעם שלנו ולהעצים אותם: לפרגן לגיבורים שעומדים על המשמר ונלחמים עבורנו, להכיר בכוחות החיים ותעצומות הנפש של הפצועים ובני משפחותיהם. אנחנו מברכים את כולם בבריאות, באמונה, במיצוי הפוטנציאל. אנחנו שולחים כוחות ומחזקים את הידיים לעמוד באתגרים. אנחנו גם מנסים לזהות צרכים – פיזיים ונפשיים ולהפנות לשם את הברכה.
אנחנו לא משנים את המציאות אבל משתדלים להשפיע עליה ולהעצים את השפע שיש בתוכה. הכח בברכה היא בהעצמת הטוב שבמציאות, הטוב שבבני אדם. אמנם, בברכות יעקב הוא גם מצביע על כשלים ודברים הדורשים תיקון, הוא מזיז מעמדות כח והנהגה את מי שלא מתאים. אך נראה שהעיקר הוא בהפניית הכוחות למקומות הנכונים. כמה אנו זקוקים – ואף זוכים! – בימינו לברכה הזאת איש מאת רעהו, של העצמת הרוח, העצמת הטוב וניתוב הכוחות באופן מיטבי.