פֻּשׁ_שבוע לפרשת כי תשא

אפשר לבחון את פרשתנו מתוך עולם של מערכות היחסים הזוגיים. בפרשת כי תשא מופיע אחד השברים הגדולים במערכת היחסים בין ה’ לבין העם אותו הוציא ממצרים. אם ‘ראשית גוים עמלק’ בגלל שהוא צינן את האפקט שהיה ליציאת מצרים על כלל הגוים, המשבר של חטא העגל לא נעוץ רק בעצם החטא, אלא בהבנה שלהתגלות הא-להית הגדולה, הן ביציאת מצרים והן במעמד הר סיני, יש כח מוגבל על הנאמנות של עם ישראל.
ומה עושים אחרי השבר הגדול?
לצד ענישת העם, הן בידי משה והלויים והן בידי שמים, ולצד המאבק של משה עבור בני ישראל, אנחנו מקבלים את מה שחז”ל כינו י”ג מידות של רחמים. מה התפקיד שלהן בתוך הסיפור?
אפשרות אחת מציג לנו רש”י. לאחר שמשה מגייס את כל מציאת החן שלו כדי לכפר על בני ישראל, וכדי להבטיח את המשך השראת השכינה בקרב ישראל, הוא רואה שמדובר על עת רצון ומבקש גם להכיר טוב יותר את הקב”ה. אפשר לראות כאן תיעול של משבר לצורך בנייה מחודשת ומחוזקת של מערכת היחסים.
הריב בין ה’ לישראל, כשמשה עומד לצידם של ישראל, מעורר כעס גדול, אבל גם מאפשר קרבה מחודשת והבנה טובה יותר של שני הצדדים. לצדו של משה, גם אנחנו בני ישראל נשמע על מידות החסד והרחמים של הקב”ה, במיוחד כשהם יעלו במשבר הבא, בחטא המרגלים. קרבה מחודשת, שכוללת גם נקודות של פגיעות, כביכול, מייצרת הבנה טובה יותר של הצדדים ומאפשרת לגשת אחרת גם למשברים הבאים.
לפי אפשרות אחרת, י”ג מידות של רחמים הם קשורים לברית סיני המתחדשת וללוחות שניים. לצד חזרה על עשרת הדברים שה’ מצפה מאת ישראל, ונכתבים מחדש בלוחות השניים, משה זוכה לשמוע שיש גם תשתית חדשה לברית הזאת, כשהברית מבוססת גם על הדברים שה’ מצפה מעצמו. רצה הקב”ה לברוא את העולם במידת הדין, ולתת תורה במידת הדין, אבל לבסוף הבין שהעולם יתקיים ברחמים.
בין אם הזוגיות בין ה’ למשה וישראל עולה מדרגה וכוללת גילויי חשיפה אישיים, ובין אם היא מיוסדת מחדש על ברית שיש בה לא רק דין אלא גם רחמים, התורה מלמדת אותנו שהברית הזאת תצלח את המשברים: היא תסדק בגללם אבל גם תתחזק מתוכם.