פֻּשׁ_שבוע לפרשת שמות - מתן - מכון תורני לנשים
מתן
חזרה למתן מקוון

פֻּשׁ_שבוע לפרשת שמות

הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג

בעולמנו המורכב כששואלים אנשים מדוע הם רוצים – או לא – לעשות דבר זה או אחר, פעמים רבות התשובה בנויה מכמה רבדים. לעתים כמה טיעונים שונים יסתירו נקודה מהותית אחת, ולפעמים טיעון אחד יושב על כמה הסברים שונים.
כשמשה רבינו מסרב לשליחות, הוא מביא מספר טיעונים מדוע לא לעשות זאת – ‘מי אנכי כי אלך אל פרעה? וכי אוציא את בני ישראל ממצרים?’, מה יאמר אליהם כשישאלו לשמו של ה’, הם לא יאמינו לי, אני כבד פה וכבד לשון, שלח נא ביד תשלח.
הפרשנים מחפשים נקודה אחת (או שתיים) שעומדות בבסיס מכלול הטענות של משה. תובנה בסיסית אחת שעולה אצל חלק מהפרשנים היא שמשה עניו ולא מרגיש ראוי דיו למשימה. כך גם נביאים נוספים הרגישו קטנים מול כובד המשימה.
לצד הרעיון הזה רש”י מוסיף הסבר נוסף. לדעתו, משה לא מאמין בעם. הוא לא מאמין שמגיע להם לצאת ממצרים. רש”י מבסס את חוסר האמון הזה של משה על רקע אירוע קודם שבו משה ניסה להציל איש עברי מאחיו, ולא רק שלא היתה הכרת הטוב, היתה דחייה של היד המושטת של משה, ואף סיכון של משה בעקבות המעשה. כבר שם רש”י הסביר ש’אכן נודע הדבר’ – מדוע “הגיע” לבני ישראל השעבוד במצרים.
כפי שאירועי העבר של כל אחד מאיתנו עשויים להסביר את האופן שבו אנו ניגשים לעולם, ולשאלה אלו אתגרים אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו, כך אצל משה. ואם כן, התשובה לטיעוני משה, לא נוגעת רק לכוחו וליכולותיו של משה, אלא גם לטענות שלו נגד עם ישראל.
לפי רש”י, ה’ עונה בשני מטבעות. הוא קובע שגם אם לבני ישראל אין זכויות כרגע, עוד יהיו לו. כשהם יצאו ממצרים הם יבואו לעבוד את ה’ ‘על ההר הזה’. אבל הוא גם מעניש את משה על עצם הלשון הרע שהוא אומר על העם. ה’ בחר בעם ישראל, וזה מספיק כדי שמשה יכבד את העם הזה. ואם לא ימצא להם זכויות בעבר, שיאמין בעתיד שלהם. זוהי משימה לא קלה, אבל משה הפנים את המסר, נקווה שגם אנחנו.
בימים טרופים אלו, ההבנה של רש”י (שחוזרת שוב ושוב לאורך פירושיו לתנ”ך, כפי שלמדתי מהרבנית ד”ר אביגיל ראק, ז”ל) שאין לדבר לשון הרע בכלל, ועל עם ישראל בפרט ניצבת בפנינו כאתגר; לעמוד מול עם ישראל בעין טובה, ולעשות כמיטב היכולת להוביל אותו לקראת עתיד טוב יותר. משה הפנים את הלקח, הלוואי שנצליח גם אנחנו.

הרבנית ד

הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג

בעלת תואר ראשון במקרא מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני ושלישי בתלמוד מאוניברסיטת בר-אילן. בוגרת לינדנבאום, מגדל עז, חברותא, ותוכנית כתבוני והמכון התלמודי העיוני של מתן. מלמדת במתן ובמכללות אורות ואפרתה תנ"ך ותושב"ע. אמא לחמישה וגרה באדם (גבע בנימין)