פֻּשׁ_שבוע לפרשת בראשית

כשה’ ברא את העולם, התורה מספרת לנו שהוא טבע בצמחים את היכולת להוציא זרע ולעשות פרי, והוא ברך את הדגים שיפרו וירבו, כך שהדגים ימלאו את מים, ועופות יתרבו בארץ. אך כשהוא ברא את האדם זכר ונקבה, הוא לא רק ברך אותם שיפרו וירבו, הוא גם אמר להם. כי הטבע עושה את שלו, אבל לאדם ניתנו גם הזכות והאחריות לבחור.
כשם שה’ נתן את המאורות למשול ביום ובלילה, כך בבריאת האדם ה’ גם אמר להם לא רק למלא את העולם אלא גם לכבוש אותו. ה’ משך את ידו מקביעת מעשיו של האדם, הוא נתן לו את כח הבחירה וממילא גם את האחריות על מעשיו.
גם בפרק השני שמתאר את הבריאה, התורה מספרת כיצד העדר הצמחים הוא גם “כי לא המטיר ה’ א-להים מטר על הארץ”, וגם מכך ש”אדם אין לעבוד את האדמה”. ולכן ה’ גם מעלה אד מן הארץ להשקות את הגן וגם יוצר את האדם ושם אותו בגן עדן “לעבדה ולשמרה”.
שיתוף הפעולה בין אדם לא-להים ממשיך לאורך ההסטוריה, כשגם הגשם הופך להיות תלוי במעשי האדם, או לכל הפחות במעשיהם של ישראל. אנו נגלה שהגשם הוא לא רק החלק שה’ שומר לעצמו בפיתוח הבריאה, אלא גם הדרך שבו ה’ מתקשר עם בני ישראל, כדי שידעו האם הם ממלאים את חלקם ומצליחים למלא את יעודם בשמירת העולם ושמירת דרך ה’ ודרך עץ החיים.
בימים אלו אנו מקבלים מסרים משמים שתפקידנו בעולם הזה לא תם. אנו צריכים להמשיך לחזק את עם ישראל, את ערכיו ואת דבקותו בצור ישראל, לצד הצורך לדעת טוב ולהלחם ברע. בברכת “צור ישראל קומה בעזרת ישראל” ובתפילה להשבתם הבריאה והשלמה של חיילנו ושבויינו, תוך ביעור הרוע המאיים עלינו תדיר.