אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה? - מתן - מכון תורני לנשים

אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה? הרבנית דבי צימרמן

אדר א' | תשפ"ב

נושאים: תפילה וברכות

שאלה

אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה? האם עדיף להתפלל תפילה קצרה או לדלג על חלק מהתפילה כדי שאשמע קריאת התורה עם הציבור?

תשובה

שאלה זו עולה תדיר, ובייחוד על ידי נשים. התשובה תלויה בסדרי העדיפות ההלכתיים שנוגעים לתפילה וקריאת התורה – וסדרי העדיפות עשויים להיות שונים עבור נשים וגברים. על כן, הדיון בשאלה זו תלוי במספר עניינים:

1. מה האופי של חיוב האישה בשמיעת קריאת התורה?
2. מה האופי של חיוב נשים בתפילה?
3. האם השיקול של תפילה בזמנה משמעותי עבור נשים – ובמקרה זה, אם שמיעת קריאת התורה תגרום לאיש לפספס תפילה בזמנה האם זה שיקול בהחלטתה?

להלן נסכם את השיטות המרכזיות בסוגיות אלה.

האם יש לאישה חיוב לשמוע את קריאת התורה?

בתורה מופיעה מצווה לשמוע את קריאת התורה בציבור בהזדמנות אחת בלבד – במעמד הקהל. פעם בשבע שנים, בחג הסוכות במוצאי שנת השמיטה, מצווה על כל העם – נשים, גברים וילדים – להתאסף בבית המקדש ולשמוע את המלך קורא בתורה, כדי לחזק את המחויבות של עם ישראל כלפי קיום התורה (רמב”ם, הלכות חגיגה ג, א). קריאת התורה בשבת, שני וחמישי איננה חיוב מן התורה – לא עבור גברים ולא עבור נשים. לפי התלמוד קריאת התורה נתקנה על ידי משה רבנו זמן קצר אחרי מעמד הר סיני כדי להבטיח שלא עוברים שלושה ימים ברצף שבהם העם לא שומע דברי תורה. בהמשך, בתחילת תקופת בית שני, תקנה זו חוזקה והורחבה על ידי עזרא הסופר (ירושלמי מגילה; בבלי בבא קמא פב, א). יש הסכמה נרחבת בקרב הפוסקים שתקנות אלה אינן מחילות חובה על היחיד, אלא חלות על הציבור, שצריך לדאוג לקריאת התורה באופן סדיר בימים אלה (מלחמות ה’, מגילה ג, א; ערוך השולחן, אורח חיים סט, יד).
למרות זאת, במסכת סופרים (יח, ד) נאמר: “שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים”. המגן אברהם (רפב, ד) תוהה לגבי אופי החיוב, ומסביר שמהות קריאת התורה דומה למצוות הקהל, שבה אין הבחנה בין גברים לנשים, משום שמצווה זו חלה על הציבור ולא על היחיד. הוא גם מציין שבזמנו נשים נהגו לצאת מבית הכנסת בזמן קריאת התורה, למרות שהוא אינו מעודד מנהג זה. המנהג הגיוני לאור העובדה שנשים ברוב הדורות לא ידעו עברית ולא יכלו להבין את הקריאה. לדעת הרב אלישיב, הואיל ובימינו נשים מסוגלות להבין את קריאת התורה, ראוי שתשמענה את הקריאה (ספר הליכות בת ישראל ב, מט, הערה קד).
לפי זה אפשר להסיק שלמרות שאין חיוב על היחיד לשמוע את קריאת התורה, חשוב שנשים תשתתפנה בקריאה כחלק מהציבור מתי שמתאפשר להן, על מנת לחזק את המחויבות לקיום התורה. חשוב לציין בהקשר זה שעשוי להיות חיוב נפרד לשמוע את הקריאה בהזדמנויות מסוימות, כמו פרשת זכור.

האם לנשים יש חובה להתפלל?
על פי המשנה בברכות (ג, ג) נשים חייבות בתפילה, אבל מקור החיוב ואופיו נתונים במחלוקת, כפי שגם מקור החיוב ואופיו בנוגע לגברים נתונים במחלוקת.
במשנה ברורה (קו, ד) מובא שרוב הפוסקים מקבלים את דעת הרמב”ן שיש חובה מדרבנן להתפלל שחרית ומנחה בכל יום. לדעת הרמב”ן, הואיל והתפילה היא בקשת רחמים, לנשים יש חיוב זהה לגברים להתפלל שחרית ומנחה.
עם זאת, ישנה עמדה בקרב הפוסקים שלפיה אין חיוב שנשים תתפללנה פעמיים ביום. לדעת הרמב”ם (משנה תורה, הלכות תפילה א, א-ב), יש חובה על גברים ונשים להתפלל בכל יום מדאורייתא, אבל אפשר לקיים חובה זו על ידי תפילה שכוללת שבח, בקשה, והודיה (כגון תפילת עמידה, ברכת המזון, ברכות השחר, ואפילו תפילה אישית). במגן אברהם (אורח חיים קו, ב) מובא שהרמב”ם סובר שלגברים יש חיוב מדרבנן להתפלל שחרית ומנחה, אך חיוב זה הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ועל כן נשים פטורות מן החובה להתפלל שחרית ומנחה, וחייבות רק בתפילה אחת ביום מדאורייתא.
ראוי לציין עמדה שלישית שאולי עלתה כתגובה למציאות הסוציולוגית בתקופות שונות. על פי מספר מקורות, נשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה בכל יום, אך יש פטור הלכתי אם הן טרודות בחובות שקשורות לטיפול במשפחה. לדוגמא, לדעת הרב בן ציון אבא שאול, הטיפול בילדים נחשב עיסוק במצווה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה – ובמקרה זה, מן התפילה. על כן, הוא פוסק שנשים או גברים שטרודים בטיפול בילדים פטורים מתפילות אלה (שו”ת אור לציון, כרך שני, ז, כד).
לסיכום, למרות שקיימת מחלוקת לגבי מספר התפילות שבהן חייבת האישה, ובאיזה אופן עליה לקיים את חיוב התפילה, יש הסכמה בקרב הפוסקים שנשים חייבות להתפלל בכל יום, והן וודאי יוצאות ידי חובה בתפילת עמידה. ייתכן פטור מן התפילה במצבים מסוימים, ומצבים אלה עשויים להימשך שנים ארוכות, אבל אם יש לאישה יכולת לפנות זמן לתפילה, היא מחויבת להתפלל.

מה קודם – קריאת התורה או תפילה?
הואיל וקריאת התורה אינה חובת היחיד, ואילו תפילה היא כן חובת היחיד, חיוב התפילה קודם לקריאת התורה. עקרון זה נכון לגבי גברים ונשים כאחד.

מה עלי לעשות אם הגעתי לבית הכנסת באיחור?
מי שמגיע לבית הכנסת אחרי תפילת עמידה של שחרית יברר אם יש אפשרות לשמוע את קריאת התורה ועדיין להספיק להתפלל לפני סוף זמן תפילה (סוף השעה הרביעית בשעות זמניות). למרות שאפשר להתפלל שחרית עד חצות היום, לכתחילה עדיפה תפילה בזמנה (שולחן ערוך, אורח חיים פט, א). אם יש זמן לשמוע קריאת התורה ולאחר מכן להתפלל שחרית בזמן שהציבור מתפלל מוסף, או בזמן קריאת ההפטרה – עדיף לעשות כן.

עם זאת, אם שמיעת קריאת התורה תגרום לפספוס של זמן תפילה, התפילה קודמת (מנחת יצחק, כרך ז, ו: יביע אומר חלק ז, אורח חיים ט). הואיל והתפילה היא חובת היחיד, ועדיף להתפלל בכוונה – אין לקצר את התפילה או למהר אותה בשביל לשמוע את קריאת התורה, אלא יש להעדיף את התפילה בנחת ובכוונה. בנוסף, הואיל ואין זה כבוד התורה לצאת מבית הכנסת בזמן קריאת התורה, אם אדם מתקשה להתרכז בתפילה בזמן שקוראים בתורה בבית הכנסת, עדיף למצוא חדר צדדי ולהתפלל שם לפני הכניסה לבית הכנסת, ואחרי התפילה להצטרף לציבור (ספר הליכות בת ישראל ב, ל, הערה עז, בשם הרב חיים פנחס שיינברג).
לפעמים אדם מוצא את עצמו באמצע התפילה בזמן שהציבור מתחיל לקרוא בתורה. ההתנהלות במקרה זה תלויה במקום שבו אדם נמצא בתפילתו: אם באמצע פסוקי דזמרא, ויש זמן להפסיק ולשמוע את קריאת התורה ולסיים את התפילה לפני סוף זמן תפילה, הרי שיש לעצור ולשמוע קריאת התורה. אם אדם מוצא את עצמו באמצע קריאת שמע וברכותיה, עדיף לא להפסיק את התפילה, ואם בכל זאת הפסיק אין צורך להתחיל מהתחלה (שו”ת יביע אומר, ז, אורח חיים ט). לעומת זאת אסור להפסיק באמצע תפילת עמידה.

לסיכום:

מחשבה לסיכום
חשוב לציין שאם קשה להגיע לבית הכנסת בזמן לקריאת התורה, עדיף להתפלל בבית לפני היציאה לבית הכנסת, ולהצטרף לשמיעת קריאת התורה בציבור מיד כאשר מגיעים (מנחת יצחק ז, ו). בכך יש קיום של חובת תפילה של היחיד, והשתתפות עם הציבור בקריאת התורה. עם זאת, עבור אנשים רבים ונשים בפרט בתקופות מסוימות, התפילה בבית איננה אפשרות סבירה, ולכן התפילה בבית הכנסת בזמן קריאת התורה היא אפשרות עדיפה. במקרה כזה יש להעדיף להתפלל כמה שאפשר מתפילת שחרית (כולל עמידה) לפני סוף זמן תפילה.
יש נשים שמרגישות רגשות אשמה על כך שהן מגיעות לבית הכנסת באיחור. למרות שתחושה זו עשויה לעודד אותן להקדים במידת האפשר, היא גם עלולה להעיב על הזדמנות שבועית להשתתף עם הציבור ולהתקרב לבורא. קריאת התורה אמור לחזק את המחויבות שלנו לקיום התורה, רגשות אשם עלולות להשפיע בכיוון השלילי. אפשר גם להתעודד בעובדה שפוסקי ההלכה מכירים ומודים באתגר המיוחד שניצב לפני נשים בשל המחויבות המשפחתית שלהן, ומכילים את ההתמודדות הזו בהבנה, למרות העידוד לקיים את כל מצוות התורה במידת האפשר. החובה להתפלל מבוססת על הרעיון שאנו תלויים ברחמי שמים. התפילה לרחמים לא יכולה לבוא לידי ביטוי כנה אם אין אנו מגלים רחמים על עצמנו, מביטים בעצמנו בעין טובה – בייחוד כאשר יש לנו הזדמנות להתפלל בכוונה בקרב הקהילה שלנו.

הערות שוליים

ערבית היא במקור תפילת רשות. הואיל וגברים קיבלו אותה על עצמם היום היא נחשבת לחובה, אך נשים לא קיבלו את תפילת ערבית על עצמן, ולכן היא נותרה עבורן בגדר רשות.
במצב שבו יש צורך באדם מסוים כדי לאפשר את קיום קריאת התורה בציבור, יש סוברים שחיוב קריאת התורה קודם לתפילה.
כדאי שאדם שרגיל לקום מאוחר יידע מתי סוף זמן תפילה. קיימות היום אפליקציות עם מידע על סוף זמן תפילה על בסיס המיקום הגיאוגרפי. הזמנים מבוססים על אורך שעות האור ביום, ולכן חשוב לדעת שהם משתנים מעונה לעונה.

אולי יעניין אותך גם:

קריאת ספרות חול בשבת אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה?

תבלינים נפרדים לבשרי וחלבי אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה?

הסרת תווית מבגד חדש בשבת וביום טוב אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה?

קיצור דיני ערב פסח שחל להיות בשבת אם אני מגיעה לבית הכנסת בשבת בזמן קריאת התורה, האם עדיף שאתפלל שחרית, או שאשמע את קריאת התורה?

הרבנית דבי צימרמן דבי צימרמן מלמדת תנ"ך, גמרא ומחשבה במספר מדרשות בירושלים. יש לה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן והיא מסיימת תואר שני בחינוך. היא בוגרת התכנית למקרא ופרשנות במתן ולמדה תלמוד בבית מורשה. עמיתה בתכנית הלכתא במתן.

כמה מילים על הפרויקט שאלה - כתובת נשית לשאלות בכל תחומי ההלכה. מי המשיבות שלנו? בוגרות תכנית הלכתא - תכנית שש שנתית ללימודי הלכה במתן. לכל המשיבות רקע עשיר בלימוד גמרא והלכה והן משמשות כתובת לשאלות ופניות בקהילה ובבית המדרש. כל התשובות נידונות בקרב הוועדה ההלכתית של 'שאלה' בה, יחד עם המשיבות, יושבים הרב הדיין אריאל הולנד והרב יהושע מאירסון.

לתמוך ב"שאלה"