האם יש מידות ושיעורים במצוות גמילות חסדים - מתן - מכון תורני לנשים
נוסף פריט לסל
פריט 1
סהכ לתשלום: ש"ח
לצפייה בסל להמשך קניה
אחר
חזרה לשאלות ותשובות

האם יש מידות ושיעורים במצוות גמילות חסדים

הרבנית שורלה רוזן

חשון תשפ"ב//אוקטובר 2021
להורדה והדפסה:
הדפסה

שאלה

אני מרפאה בעיסוק ועובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים מזה הרבה שנים. חוץ מהטיפול על בסיס קבוע, אני עושה מעל ומעבר למה שמצופה. אני חוקרת ותרה אחר חומרים חדשים בתחום במשך שעות ארוכות, מרכיבה משחקים, מכינה תכניות טיפול חדשות בשעות נוספות של עבודה שאיני מקבלת תשלום עבורה. אני משוחחת עם ההורים, חברי צוות, מתפללת על הילדים. יש לי מערכת יחסים טובה ועמוקה עם המטופלים שלי משום שאני דואגת להם עמוקות. אני משקיעה את השעות הנוספות גם בגלל שאני רוצה את הכי טוב עבור הילדים וגם משום שהחיפוש אחר חומרים חדשים מדרבן אותי ומסב לי סיפוק. מחוץ לעבודה אני מעורבת במעשי חסד פה ושם אך לא באינטנסיביות. בתפילת רה"ש עלו בי מחשבות האם מצוות גמילות החסד שלי יכולה להיכלל, בעצם, בעבודה שלי. תמיד הנחתי שכן אך כעת אני מבקשת לבחון את הדברים הלכתית ג"כ.

תשובה

למצוות שונות, הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה, ניתנו שיעורים שונים.

היות ובמצוות עשה מדרבנן עסקינן, גמילות חסדים, נביא כמה דוגמאות לשיעורים במצוות עשה אחרות.

לדוגמא: מצוות אכילת מצה בלילה הראשון של פסח ומצוות אכילת קרבן הפסח ואכילת מרור – לכולן שיעור של כזית. או אם ניקח מצווה מדרבנן, חג הפורים, הרי כדי לצאת ידי חובת מתנות לאביונים יש לתת 2 מתנו ל2 אביונים ומשלוח 2 מנות לאדם אחד כדי לצאת ידי מצוות משלוח מנות.

ישנן מצוות אחרות שלא ניתנו לשיעורים מוחלטים כמו מצוות הצדקה. השו"ע (סימן רמט סעיף א) מורה שמי שידו משגת, ייתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת, ייתן עד חמישית מנכסיו וזוהי 'מצוה מן המובחר'. ואם אינו יכול, ייתן עשירית מנכסיו. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לתת משהו לצדקה גם כן כדי לצאת ידי חובת המצווה.

ראינו אם כן מס' מועט של דוגמאות הממחישות שיעורים שונים למצוות שונות, מדאורייתא ומדרבנן אך מצוות גמילות חסדים שונה היא משאר מצוות ושייכת לקטגוריה אחרת.

משנה א במסכת פאה פרק א' מביאה את המצוות שאין להן שיעור:

"אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה"

הגמרא במסכת חולין (קלו ע"ב) מביאה את דעתם של רב ושמואל הקובעים שיעור למצוות פאה: פאה בשישים (דהיינו חלק אחד משישים מגודל השדה כולו). על שיעור זה מקשה הגמרא: פאה בשישים?! והלא למדנו מהמשנה שהיא אחת מהמצוות שאין להן שיעור? עונה הגמרא כי מדאורייתא אין להן שיעור אך דרבנן קבעו לה שיעור. כמו"כ קבעו חכמים שיפריש אדם אחד חלקי שישים מהפירות שביכרו לשם מצוות ביכורים. ולמצוות ראיון, שהם הקרבנות אותם מביא כל זכר בעלייה לרגל קבעו חכמים שווי מינימאלי של העוף/בהמה שיבחר להקריב. על אף שמן התורה נקבע כי "איש כמתנת ידו" בלי שווי מסוים לקרבנות.

לשתי המצוות האחרונות במשנה, גמילות חסדים ותלמוד תורה לא נקבע שיעור. היות ואיננו עוסקים באופייה ובגדריה של מצוות תלמוד תורה, נקדיש את הדיון לגמילות חסדים.

מדוע לא קבעו חכמים שיעור לגמילות חסדים?

הגמרא במסכת סוטה (י"ד עמוד א) מביאה את ביטוייה השונים של מצות גמילות חסדים בהקשר של ההוראה "אחרי ה' אלוקיכם תלכו". האדם מצווה ללכת בדרכיו של האלוקים. וכי יש מי שיכול להידמות לאלוקים?

מבארת הגמרא: "ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב 'אחרי ה' אלוקיכם תלכו'? (דברים יג ה) וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר 'כי ה' אלוקיך אש אכלה הוא' (דברים ד כד) אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה? מה הוא מלביש ערומים...אף אתה הלבש ערומים; הקב"ה ביקר חולים...אף אתה בקר חולים; הקב"ה ניחם אבלים...אף אתה נחם אבלים; הקב"ה קבר מתים...אף אתה קבור מתים".

ואכן להלכה, מביא הרמב"ם את המצוות המוזכרות בגמרא לא רק כהנהגה טובה אלא כמצות מחייבות:

"מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צרכי הקבורה: לשאת על הכתף, ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור, וכן לשמח הכלה והחתן ולסעדם בכל צרכיהם. ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור" (הלכות אבל י"ד, א).

נראה כי חז"ל נתנו ביטוי מעשי למצוות עשה מן התורה ללכת בדרכיו של הקב"ה, כפי שמונה אותה הרמב"ם במניין המצוות: "והמצווה השמינית היא, שצוונו להדמות בו יתעלה לפי יכלתנו, והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' (דברים כח ט)

ניתן לשער שהסיבה שלא נתנו שיעור למצווה זו היא בשל אופייה הרוחני של המצווה להידמות לאלוקים. היות והאלוקים אינסוף, הרי שגם הביטוי המעשי שנתנו חז"ל למצוות ההידמות לאינסוף, בחרו שלא לתת לה שיעורים וגדר מוחלטים.

כפי שכתבת ברגישות רבה, את מעידה כי גדרי העבודה שלך (שעוסקת ממילא בהטבת חייהם של מטופליך), גולשים בטבעיות מעבר למה שנצרך בטיפול הבסיסי. היות והדוגמאות המובאות בהלכה לגמילות חסדים הן רק חלק ממכלול של צרכים משתנים של קהילה ויחידים, בהחלט ניתן לראות בהיענות לצרכי המטופלים שהיא מעבר להכרחי, חלק ממצוות גמילות חסדים.

כמו"כ ממילא מביא עימו מעגל החיים האנושי קיום של מצוות גמילות החסדים המוזכרת בהלכה כגון ביקור חולים, לווית המת וניחום אבלים וליווי האורחים. יוצא איפה שאת גם מקיימת את המקרים המובאים בהלכה וגם יוצרת את אופן קיום המצווה האישית שלך במסגרת השירותים והטיפול שרק בכוחך לתת.

אסיים בשיעור חשוב שלמדתי מהרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל.

בפנייה אל הרב שאל אותו מכר שלנו כיצד יוכל למלא על הצד הטוב ביותר את שליחותו בעולם? השאלה הייתה ממוקדת יותר במה לעשות עם הזמן שאינו מוקדש לעבודה הכרחית וחיונית דווקא לפרנסת המשפחה. האם להשקיע את הזמן בלימוד עיוני? בעיון תפילה? בגמילות חסדים? וברור הדבר, שאם יבחר להשקיע במסלול מסוים, הרי שיימנע ממנו מפאת קוצר הזמן לעסוק בדברים האחרים.

תשובתו של הרב עדין נשענה על המשנה באבות א משנה ב:

"שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים"

בד"כ מפרשים כי העולם עומד על שלושה יסודות אלו בעת ובעונה אחת, כשכל אחד מהיסודות שווה בהחזקת העולם ליסודות האחרים.

יש להסתכל אחרת על המשנה: צרכי העולם משתנים וזזים כל הזמן. לעיתים יש לחזק את יסוד התפילה, פעמים ונקראים אנו לטפח את יסוד תלמוד התורה ולעיתים יסוד גמילות חסדים רעוע וצריך חיזוק ייתר.

כך יש על האדם לנהוג: יבחר באיזה יסוד בעבודת ה' ישקיע את מרצו וכספו. וגם ייקח בחשבון שלאחר זמן, ישתנו התנאים והוא יצטרך לבחור לחזק יסוד אחר. כל אלו הם יסודות בעבודת ה' אבל אינם מוחזקים באותו אופן ובאותו מאמץ באופן שווה כל הזמן.

אם נפלה לידך הזכות לקיים גם את חיזוק יסוד גמילות החסד בעבודה שממילא את משקיעה ועושה טוב לצריכים בכך – מה טוב! המשיכי בפועלך זה ויה"ר שתזכי שתורת חסד תהיה על לשונך תמיד.

בברכה

שורל'ה

 

הרבנית שורלה רוזן

בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.