האם מותר ליטול בפסח תוספי תזונה ויטמינים להריון המכילים חמץ? הרבנית דבי צימרמן

כאשר אין תחליף כשר לפסח, תרופות מצילות-חיים שיש בהן חמץ וודאי מותרות בשל הקדימות של פיקוח נפש. הפוסקים חלוקים לגבי תרופות שאינן מצילות-חיים וכן ויטמינים ותוספים שיש בהם חמץ. עם זאת, ייתכן שאפשר להתיר נטילת תוספים במצבים מסוימים.

שלא כדרך אכילה – אוכל אסור שנאכל בשינוי

איסור חמץ בפסח חל הן על אכילה והן על בעלות. עם זאת ישנם מקרים היוצאים מן הכלל. הלכות חמץ חלים דווקא על אוכל, והגמרא בפסחים כד, ב מבארת שהאיסור מדאורייתא אינו חל על אוכל שמתעכל “שלא כדרך אכילה”. על אף שאכילה באופן הזה עדיין אסורה מדרבנן – בגמרא מבואר שהאיסור לא חל במקרה של חולה. לפיכך הרמב”ם פוסק שחולה יכול לאכול דבר שאסור באכילה, כמו בשר שאינו כשר או חמץ בפסח, באופן שאינו דרך אכילה רגיל – “שלא כדרך הנאה” (הלכות יסודי התורה ה, ח; שולחן ערוך, יו”ד קנ”ה, ג). הרמב”ם מביא כדוגמא אכילה של אוכל אסור עם חומר מר, כדי שלא תהיה הנאה מהאיסור.

הפוסקים חלוקים לגבי הפרמטרים של העמדה המקלה. האם “שלא כדרך אכילה” כוללת בליעה ללא לעיסה, כמו במקרה של תרופה?

הגמרא בפסחים קטו, א, דנה במקרה של אדם שבולע מצה בלי ללעוס, ומתלבטת אם זהו קיום של החיוב באכילת מצה מדאורייתא. לדעת רבה זו אכילה, משום שיש הנאה באכילה מעין זו (‘הנאת גרונו’). הנודע ביהודה (ל”ה) מבאר כי ‘הנאת גרונו’ עדיין נחשבת אכילה, ולכן אסור לאכול באופן הזה דבר שאסור לאכלו מן התורה למטרת רפואה שאין בה פיקוח נפש.

יש מי שמביא את דעת הנודע ביהודה כדי לאסור שימוש בתרופה שעשויה מדבר שאסור באכילה, אבל הרב שלמה זלמן אוירבך חלק על עמדה זו (מנחת שלמה א, יז). על פי סברתו, הנודע ביהודה אסר לאכול דבר שהוא ראוי בדרך כלל לאכילה אם הוא נבלע ללא לעיסה, גם למטרות רפואה. הוא מסביר שהמושג ‘הנאת גרונו’ אינו חל על גלולות לבליעה, שכלל אינן נחשבות לאוכל, אלא יועדו מראש להיבלע על ידי חולים. על פי הגדרה זו, גם לחולה שאין בו סכנה מותר לבלוע תרופה.

מה ההגדרה של חולה על פי ההלכה?

רוב הפוסקים מתירים לחולה לבלוע בפסח תרופה שאין בה טעם או שיש לה טעם מר, על פי ההיגיון הזה (יחוה דעת ב, ס). הרב שלמה זלמן אוירבך מתלבט אם ההגדרה של ‘חולה’ במקרה הזה מוגבלת למקרה של חולה שמותר לו ליטול תרופה בשבת – כלומר, אדם שנדרש לשכב במיטה מחמת חוליו – או אם אפשר להרחיב את ההגדרה כך שתכלול גם מי שלא חש בטוב, ואפילו אדם בריא שנוטל תרופות. על פי ההגדרה המצמצמת, יש לאסור נטילת תוספים, ואילו על פי ההגדרה המרחיבה שכוללת מנעד רחב יותר של מקרים ניתן לאפשר נטילת תוספים.[i]

האם מניקה נחשבת לחולה?

נראה שיש מקום להתיר נטילת תוספי תזונה וויטמינים שאין בהם טעם אפילו לפי העמדה שמתירה תרופות רק לחולה, וזאת משני טעמים: ראשית, התסמינים שאותם את מתארת – חולשה וסחרחורת – מגבילים בהשפעתם על הגוף כולו. זוהי ההגדרה ההלכתית של ‘חולה’. בנוסף, יש מספר סיבות לפסוק שההגדרה של ‘חולה’ חלה על כל אישה מניקה – ובראשן, חז”ל הגדירו כל אישה שילדה ב-24 החודשים האחרונים כמינקת בשל העומס של ההיריון והלידה על הגוף (בבלי נידה ט, א; רמב”ם הלכות אישות כא, יא; הרב נחום אליעזר רבינוביץ’, תחומין יז, עמ’ 343).

.