האם ניתן להכשיר כלי חמץ חלביים מחרסינה לשימוש בשרי בפסח? - מתן - מכון תורני לנשים

האם ניתן להכשיר כלי חמץ חלביים מחרסינה לשימוש בשרי בפסח? הרבנית שורלה רוזן

ניסן תשפ"ב

שאלה

קיבלתי סט של כלי חמץ מחרסינה פורצלן שלא נעשה בהם שימוש ארבעים שנה. הסט הוא חלבי. האם אפשר להכשירו לפסח ולהשתמש בו לבשרי?

תשובה

בשאלה שנשאל החכם צבי (סימן עה) אודות אוכל שבושל בקדרה של חמץ שלא נעשה בה שימוש שנתיים ואח”כ בישלו בה בפסח, מתיר החכם צבי את האוכל בפסח. החכם צבי מביא את המקרה של יין האסור בשתייה שרוקן מהחבית ועתה לאחר י”ב חודש מבקשים לעשות שימוש בחבית להכנת יין כשר ופוסק כי “…תמצית היין הנקרש עפ”י החבית לאחר י”ב חודש מותר – שכבר כלה כל לחלוחית היין שבו וכעפרא בעלמא הוא“. ועוד מוסיף ומבאר: “ואם באיסורין שהם בעין אמרו שאחר י”ב חודש לא נשאר בהם שום לחלוחית והם כעפרא כל שכן באיסור הבלוע שאין בו ממש“.

דהיינו: אפילו אם נשארה כמות קטנה של יין אסור בחבית (איסור שאפשר לראות בעין, לא טעם הבלוע בכלים), הרי שלאחר י”ב חודש החבית התייבשה ולא נותרה בה לחלוחית של יין, ועל אחת כמה וכמה יש לומר שנכון הדבר במקרה של טעם הבלוע בכלים שלא נשאר מטעם זה כלום, והוא נחשב כעפר, לאחר כל כך הרבה זמן. מה שלא מצריך הכשרה כלשהיא.

הואיל ומדובר בכלים בני ארבעים שנה, על פי שיטת החכם צבי נראה שאין בהם זכר לכל טעם ואפילו אינם צריכים הגעלה.

עם זאת, מובא במגן אברהם (או”ח סימן תקט ס”ק יא) לגבי הגעלה של כלים חלביים לשימוש בבשר וכן להיפך כי “…העולם נוהגין איסור בדבר ומה שכתוב בשם הגאון מהור”ר בנימין מפוזנא ששמע ממהר”מ יפה הטעם למנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהיה לו רק כלי אחד ויגעילנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דלמא אתי למטעי”.

דהיינו: מצד הדין מותר לכתחילה להכשיר כלים מחלבי לבשרי וחוזר חלילה אך בשל החשש שיהיה לאנשים רק סט אחד של כלים לחלבי ובשרי ויבואו לידי טעות, נהגו ישראל לאסור הכשרה מבשר לחלב בשל החשש לטעות.

האגרות משה (יו”ד חלק א סימן מג) מחדש כי האיסור להכשיר מבשר לחלב ולהיפך נוגע רק לבעלים של מערכת הכלים עצמה, שם יש חשש שיגיעו לידי טעות במערכת אחת, ואין הדבר נוגע לאנשים אחרים המקבלים או קונים את הכלים. במקרה זה של העברת בעלות ניתן להכשיר את הכלים מחלב לבשר וכן להיפך עבור המשתמשים החדשים.

כמו”כ מוסיף ומבאר הרב משה פינשטיין כי האיסור שנהגו העולם המובא במגן אברהם אינו שייך בכלים ששהו ללא שימוש י”ב חודש משום שלא נותר בהם טעם כלל.

 

האם מנהג זה לאסור הכשרת כלים מבשר לחלב (ולהיפך) נכון גם לגבי כלים המוכשרים לפסח?

בתשובת החתם סופר (חלק ב יו”ד סימן קי) מובא המגן אברהם הנ”ל, ומבאר כי דברי המגן אברהם אינם מוסבים על כלים המוכשרים לפסח, שבמקרה זה אפשר להכשיר מבשר לחלב וכן להיפך לשימוש בפסח. והטעם: “ולא משכחת אלא במכשירו בלאו הכי לצורך יו”ט של פסח שאז אני נוהג להתיר להחליף הכלים כרצון איש ואיש מבשר לחלב וכן בהיפוך כיון שלא היה ההכשר לכוונת בשר וחלב רק לכוונת חמץ; אז ליכא למיחש למה שכתב מגן אברהם בהלכות יו”ט“.

החתם סופר מבאר כי הואיל וההכשרה לפסח אינה נעשית מצד הכוונה להפוך את השימוש בכלים מבשר לחלב אלא להכשירם מחמץ, אזי חששו של המגן אברהם אינו נוגע למצב זה. בכל מקרה גם בפסח יש להקפיד על שתי מערכות כלים נפרדות לבשר וחלב אף לאחר ההכשרה, כמובן.

 

אך האם ניתן להכשיר בכלל כלי חרס/פורצלן?

הטור (יורה דעה הלכות הכשר וטבילת כלים סימן קכא) מביא את בעל העיטור: “דאפילו כלי חרס בקדרה דלאו בת יומא כיון דאיסורה דרבנן מגעילה ג’ פעמים ודיו. והביא ראיה מן הירושלמי”.

לדעת בעל העיטור הואיל ואיסור טעם הבלוע בכלים לאחר יממה הוא מדרבנן, אפילו כלי חרס ניתן להכשיר, אך אין להסתפק בהכשרה רגילה של פעם אחת, אלא יש לחזור ולהכשיר שלוש פעמים בזו אחר זו.

הרב עובדיה יוסף (שו”ת יביע אומר חלק א – יורה דעה סימן ו) אף הוא מביא את סברת בעל העיטור אך פוסק כן רק במקרה של הפסד מרובה: ” מסקנא דדינא שאפשר להקל במקום הפסד מרובה להגעיל כלי חרס שאינם בני יומם, אפילו בלעו איסור תורה, ע”י הגעלה ג’ פעמים בזה אחר זה”.

האגרות משה (שם) גם פוסק שבמקרה של הפסד מרובה ניתן להכשיר כלי פורצלן, ומסביר כי “…כלים מפרצליין לא בלעי ומותרין לגמרי כמו זכוכית מחמת דשיע (כדאיתא ביד אפרים סי’ ק”כ בשם שאילת יעבץ בשם אביו)”. ואף שיש חולקים (הפרי מגדים סי’ ק”ג) הסוברים שיש בכלים אלה בליעה, מכל מקום יש לצרף את דעת המקילים להיתר. כך יש גם לצרף את שיטת בעל העיטור שהביא הטור סי’ קכ”א, שכלים שאינם בני יומם מותרין בהגעלה ג’ פעמים.

מסקנתו של הר’ פינשטיין היא שיש להתיר את הכלים בהגעלה של ג’ פעמים בזו אחר זו (אף שלכאורה אין צורך בהגעלה כלל לאחר כל כך הרבה שנים, פוסק הרב פינשטיין שיש לנהוג חומרא בדבר, ומצריך הגעלה בכל אופן).

לסיכום:

  • ניתן להכשיר את הכלים מחלבי לבשרי ע”י הגעלה ג’ פעמים בזו אחר זו (בעל העיטור).
  • אף לאיסור שנהגו העולם שלא להכשיר מבשר לחלב וכן להיפך מחשש שיבואו לידי טעות במערכת אחת של כלים (המובא במגן אברהם), מדובר בכלים השייכים לבעליהם המקוריים ולא לבעלים החדשים. כמו כן אין המנהג לאסור נוגע לכלים המוכשרים לפסח (חתם סופר).
  • על אף שמדובר בכלי פורצלן, יש הסוברים שדינם ככלי זכוכית שאינם בולעים כלל (יד אפרים בשם שאילת יעבץ).
  • לאחר י”ב חודש, וכל שכן שלאחר ארבעים שנה, לא נותר שום טעם בלוע בכלים (חכם צבי, נודע ביהודה תנינא חלק יו”ד סימן נא), אך בכל זאת יש לנהוג איסור ולהגעיל ג’ פעמים בזו אחר זו (אגרות משה).

אולי יעניין אותך גם:

קריאת ספרות חול בשבת האם ניתן להכשיר כלי חמץ חלביים מחרסינה לשימוש בשרי בפסח?

תבלינים נפרדים לבשרי וחלבי האם ניתן להכשיר כלי חמץ חלביים מחרסינה לשימוש בשרי בפסח?

הסרת תווית מבגד חדש בשבת וביום טוב האם ניתן להכשיר כלי חמץ חלביים מחרסינה לשימוש בשרי בפסח?

קיצור דיני ערב פסח שחל להיות בשבת האם ניתן להכשיר כלי חמץ חלביים מחרסינה לשימוש בשרי בפסח?

הרבנית שורלה רוזן בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.

כמה מילים על הפרויקט שאלה - כתובת נשית לשאלות בכל תחומי ההלכה. מי המשיבות שלנו? בוגרות תכנית הלכתא - תכנית שש שנתית ללימודי הלכה במתן. לכל המשיבות רקע עשיר בלימוד גמרא והלכה והן משמשות כתובת לשאלות ופניות בקהילה ובבית המדרש. כל התשובות נידונות בקרב הוועדה ההלכתית של 'שאלה' בה, יחד עם המשיבות, יושבים הרב הדיין אריאל הולנד והרב יהושע מאירסון.

לתמוך ב"שאלה"