הלכות פורים משולש - מתן - מכון תורני לנשים

הלכות פורים משולש הרבנית רחל וינשטיין

אדר תשפ"א

נושאים : שבת ומועד .

שאלה

מהן הלכות פורים משולש?

תשובה

השנה י”ד אדר, שבו חוגגים פורים ברוב קהילות ישראל, יחול ביום שישי. ט”ו אדר, שושן פורים, בו חוגגים פורים בירושלים ובשאר הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון, יחול בשבת.

פורים כזה מכונה פורים משולש מפני שישנם מרכיבים שונים של החג שנפרשים על פני שלושה ימים.

כך כותב השולחן ערוך בעניין פורים כזה:

“יום ט”ו שחל להיות בשבת, אין קורין המגילה בשבת, אלא מקדימים לקרותה בערב שבת. וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום. וביום שבת מוציאים שני ספרים, ובשני קורין “ויבא עמלק”, ואומרים “על הנסים”. ואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשבת.” (שולחן ערוך אורח חיים תרפ”ח)

הדין בערים הנחשבות מוקפות חומה

לפי פסיקת השולחן ערוך בירושלים ובשאר הערים הנחשבות מוקפות  חומה יש:

*לקרוא מגילה ולחלק מתנות לאביונים ביום שישי.

*סעודת הפורים יש לאכול ביום ראשון, וכן חלוקת משלוחי מנות תיעשה גם כן ביום ראשון כי משלוחי מנות נסמכו לסעודת פורים.

*בשבת עצמה ישנה קריאת התורה המיוחדת לפורים ויש להוציא שני ספרי תורה. באחד קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את הקריאה הנהוגה בפורים.

*תפילת על הניסים נאמרת רק בשבת אך אם אמר בטעות ביום שישי אין מחזירין אותו (משנה ברורה סקי”ז), יש הנוהגים להוסיף על הניסים ב”הרחמן” בברכת המזון של סעודת פורים (הרב מרדכי אליהו מביא מנהג זה).

הדין בערים שאינן מוקפות חומה

לאלו המתגוררים מחוץ לערים מוקפות חומה פורים השנה הוא ביום שישי.

*משתה ושמחה: ישנם שני מנהגים בנוגע לזמן אכילת סעודת פורים שחל ביום שישי. שני מנהגים אלו מופיעים בבית יוסף.

לפי המנהג הראשון יש לאכול את סעודת פורים מבעוד יום כאשר חל פורים בערב שבת כך פוסק הרמ”א:

“וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת “(רמ”א על שולחן ערוך תרצ”ה סעיף ב’)

מנהג נוסף הנזכר בבית יוסף  הוא לאכול את הסעודה סמוך לשבת ולחבר את סעודת פורים עם סעודת השבת.

יש הנוהגים כך מלכתחילה ויש שאומרים אין לנהוג כך אלא בדיעבד. (המאירי נהג כך לכתחילה – מאירי כתובות ז’ א’).

נראה שמלכתחילה יש לאכול את הסעודה בבקר כפסיקת הרמ”א.

*מי שנאנס או שבוחר לאכול סעודתו בסמוך לשבת יתפלל תחילה תפילת מנחה, כבכל שנה, (רמ”א תרצ”ה,ב) לאחר מכן יתחיל בסעודת פורים. כחצי שעה לפני שקיעה מקבלים את השבת בהדלקת נרות שבת, פורסים מפה על החלות, ומקדשים על היין קידוש של שבת.

*מכיוון שאם שתו יין בסעודה, כבר נאמרה ברכת בורא פרי הגפן בסעודת פורים, מדלגים על בורא פרי הגפן בקידוש. לאחר קידוש ממשיכים בסעודה.

*ישנה מחלוקת האם לאחר קידוש יש לברך שוב המוציא. נראה שיש לנהוג כדעה שאין מברכים המוציא בשנית מפני שמדובר בספק ברכות, ובספק ברכות יש להקל.  (רי”ף פסחים י”ט ע”ב סובר שיש לברך, הרז”ה חולק וכן משמע מהרמב”ם הלכות שבת כ”ט י”ב שסובר כרז”ה).

יש להקפיד לאכול כמות של כביצה לחם לאחר הקידוש או לפחות כזית כדי לצאת ידי חובת סעודת שבת. יש האומרים שיש לומר בברכת המזון של סעודה זו יש לומר “רצה” “ועל הניסים” (המאירי ומגן אברהם תרצ”ה ט’ – לפי המגן אברהם זה רק במקרה שעוד לא התפלל ערבית) לדברי ערוך השולחן יש לנהוג כך רק במצב שבו הכניסו שבת מוקדם ויש עדיין אור בחוץ אבל אם הכניסו שבת וכבר הגיע לילה אז לא יאמרו על הניסים (עיין ערוך השולחן אורח חיים תרצ”ה י”א שאומר המג”א מצטט מרדכי אבל במרדכי מדובר דווקא במקרה שקיבלו שבת מוקדם). ויש אומרים שאין לומר על הניסים בסעודה זו (משנה ברורה תרצ”ה ט”ו), לפי דעה זו ניתן לומר על הניסים בסוף ברכת המזון עם ברכות “הרחמן.”

*תפילת ערבית – לאחר הסעודה.

(המקור לדין פורס מפה ומקדש בפסחים בפסחים ק, א, ומבואר בשו”ע אורח חיים רעא, ד)

לסיכום:

ונשמרתם מאד לנפשותיכם

 השנה, יחד עם המורכבות של פורים משולש ישנה מורכבות נוספת, ישנה אורחת שמסרבת להניח לנו. הקורונה. ויחד עימה אתגריה ומגבלותיה.

מגבלות הקורונה עשויות להשפיע על התפילות בציבור וקריאת מגילה, שבימים כתקונם יש לשמוע אותה ברוב עם. אך כשאין ברירה אפשר לקוראה לבד (שולחן ערוך או”ח תר”צ י”ח).

יתכן שהשנה ניאלץ לערוך קריאות מגילה בצורות שונות ומגוונות בהתאם להוראות משרד הבריאות המתעדכנות חדשים לבקרים.

בנוסף, יתכן ויהיה כדאי לתת משלוחי מנות ובהם מצרכים קנויים ולא מעשה בית.

העיקר – יחד עם הרצון לקיים את מצוות החג כראוי, להישמע להוראות ולנהוג בזהירות מחשש פיקוח נפש.

בתפילה לגאולה שלימה, פורים שמח, רפואה לכל החולים ובריאות איתנה לכל הבריאים.

אולי יעניין אותך גם:

קריאת ספרות חול בשבת פוסט הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג

הסרת תווית מבגד חדש בשבת וביום טוב פודקאסט הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג

קיצור דיני ערב פסח שחל להיות בשבת פוסט הרבנית דבי צימרמן

הרבנית רחל וינשטיין רחל וינשטיין, מתגוררת בתקוע. מחנכת באולפנת ראש צורים, בוגרת תוכנית הלכתא במתן ויועצת הלכה. עונה על שאלות בקהילה ומחוץ לה בנושאים הלכתיים מגוונים. מדריכה כלות, מכשירה מדריכות כלות ומעבירה שיעורים במסגרות שונות.

כמה מילים על הפרויקט שאלה - כתובת נשית לשאלות בכל תחומי ההלכה. מי המשיבות שלנו? בוגרות תכנית הלכתא - תכנית שש שנתית ללימודי הלכה במתן. לכל המשיבות רקע עשיר בלימוד גמרא והלכה והן משמשות כתובת לשאלות ופניות בקהילה ובבית המדרש. כל התשובות נידונות בקרב הוועדה ההלכתית של 'שאלה' בה, יחד עם המשיבות, יושבים הרב הדיין אריאל הולנד והרב יהושע מאירסון.

לתמוך ב"שאלה"