נוסף פריט לסל
פריט 1
סהכ לתשלום: ש"ח
לצפייה בסל להמשך קניה
תפילה וברכות
חזרה לשאלות ותשובות

הפרשת חלה על סופגניות

מרים פנסטר ורבקה לינזר

כסלו תשע"ט
להורדה והדפסה:
הדפסה

שאלה

האם מפרישים חלה על סופגניות?

תשובה

האם מפרישים חלה על סופגניות?

“וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַה'” (במדבר טו:יט). התורה מחייבת הפרשת חלה מעיסה שנעשית מאחד מחמשת מיני הדגן ומכמות של קמח ששווה ל”עשירית האיפה. [i] הדרך הרגילה לאפות לחם הוא בתנור. על כן ודאי שלחם שנאפה בתנור חייב בחלה. האם עיסה מטוגנת כלולה אף היא במצוות הפרשת חלה מן העיסה?

במסכת חלה (א:ד) המשנה מפרטת מיני מאכלים הפטורים מן החלה: “…הסופגנין והדובשנין … פטורין מן החלה”. המשנה לא מסבירה מדוע הם פטורים ממצוות חלה.

הגמרא במסכת פסחים (לז:) מביאה מחלוקת אם “מעשה אלפס”, מחבת, חייב בהפרשת חלה. רבי יוחנן מחייב, וריש לקיש פוטר. עולא מסביר שגם ריש לקיש מסכים שעיסה שבושלה ואז נאפתה (כמו שמכינים בייגלס) חייבת בהפרשת חלה.

בתלמוד ירושלמי (חלה פ”א ה”ד) מבחינים בין עיסה שנאפתה בתנור, החייבת בהפרשת חלה, ועיסה שבישלו במחבת או קדירה עם נוזלים, שפטורה. בהתבסס על הירושלמי, התוספות לומדים שגם רבי יוחנן מסכים שבצק שהתבשל בנוזלים בלבד פטור מהפרשת חלה.

סופגניות אינן אפויות בתנור, אלא מטוגנות בשמן עמוק, ללא אפיה בתנור.

מצד שני, ניתן להפריש חלה בעודה בצק (וכך גם נהוג ומקובל). אם כך, עיסה חייבת בחלה מעת לישתה. כיצד יתכן שהטיגון, שיקרה אחרי הלישה, יפטור את העיסה שכבר חייבת בהפרשת חלה?

בדבר זה חלקו בעלי התוספות.

רבנו תם לומד מן המשנה (חלה א:ה) שעיסה שבלילתה עבה מתחייבת בחלה כבר בשלב הלישה. הוא סובר כי הדיון של האמוראים עוסק בבלילה רכה (כמו פנקייק). כלומר, לשיטתו: כל בלילה עבה חייבת בחלה. בלילה רכה אפויה בתנור חייבת בחלה אף היא. חלקו התנאים מהו הדין של בלילה רכה המטוגנת או מבושלת.

לעומת זאת, רבנו שמשון, בפירושו על אותה המשנה, מבאר כי הכוונה של הלש משפיעה על החיוב במצווה. עיסה עבה שהלש מתכוון לטגנו מעולם לא מתחייב בהפרשת חלה. עיסה רכה שישנה כוונה לאפותה (ואפילו לאפות רק את חלקה) חייבת בהפרשת חלה.

בכדי להינצל מן המחלוקת, המהר”ם מרוטנברג (מובא ברא”ש פסחים ב:טז) הנחה את משפחתו לאפות חלק מהבצק בתנור, וכך העיסה חייבת בחלה לפי כל השיטות.השו”ע (יו”ד שכט: ג) פוסק כמו ר”ש, שהכוונה היא הגורם לחיוב: “עיסה שבלילתה עבה, וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה, ועשה כן, פטורה”. הש”ך (שם ס”ק ד) חש לשתי הדעות, ומציע להפריש חלה בלי ברכה על בצק שמיועד לטיגון, או לנהוג כמו המהר”ם מרוטנבורג, ולאפות חלק מהבצק.

למעשה: אם הבצק של הסופגניות הוא בכמות הדרושה להפרשת חלה (ומחמשת מיני הדגן), יש להפריש חלה ללא ברכה. אם גם אופים חלק מן הבצק, יש להפריש חלה בברכה.

מרים פנסטר ורבקה לינזר

[i] יש חילוקי דעות איך לתרגם את הכמות הזאת למונחים עכשוויים. האיפה שווה ל432 ביצים. ולכן, עשירות האיפה יהיה שווה ל43.2 ביצים. הנפח המדויק של ביצה הוא נושא לדיון בין הפוסקים. יש שלוש רמות של בצק. מתחת ל1.2 ק”ג של קמח (בין 8-9 כוסות) לא מפרישים חלה. מ1.2 ק”ג מפרישים חלה בלי ברכה. הכמות המקובלת לחייב הפרשת חלה עם ברכה היא מבצק שהוכן מיותר מ1.666 ק”ג קמח, ויש שנוהגים גם מ1.56 ק”ג.  חלק מהספרדים מפרישים חלה בלי מרכה מ1.666 ק”ג ומברכים רק מ2.4 ק”ג. כל אחד ינהג לפי המסורת המשפחתית.

מרים פנסטר ורבקה לינזר

בוגרות התכנית מורות להלכה