זמן אכילת אפיקומן - מתן - מכון תורני לנשים

זמן אכילת אפיקומן הרבנית חניטל אופן

ניסן תשפ"ב

נושאים : פסח , שאלה ,

שאלה

כל השנים ערכתי סדר בליל פסח בבית הורי, שם הקפידו מאד על זמן אכילת אפיקומן שיהא עד חצות (ולא דקה יותר). שמעתי שיש משפחות אשר שם לא מקפידים על כך ואכן זכיתי להתחתן ובסדר הראשון אשר ערכנו בבית חמי וחמותי כלל לא מקפידים על כך. הרגשתי עם כך רע מאד. רציתי לדעת האם אכן יש על מה לסמוך מבחינה הלכתית?

תשובה

אכילת האפיקומן היא זכר לקרבן הפסח. לגבי אכילת קרבן הפסח נאמר במשנה: “אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן”.[1] כלומר, אין לאכול פרפראות, פירות, מיני מתיקה, וכד’ לאחר אכילת הפסח.[2] בתלמוד הבבלי דנים האם נוהגים כך גם כיום, כאשר אין לנו קרבן פסח, ומכריעים שם שדין זה תקף גם לגבי אכילת המצה האחרונה, אשר מהווה זכר לקרבן הפסח. כך פוסק הרמב”ם,[3] שמשווה בין מצוות אכילת קרבן הפסח לאכילת מצה, שאכילתה גם בזמן הזה היא מצוה מדאורייתא.

לגבי זמן אכילת קרבן הפסח, חלוקים בגמרא ר’ אלעזר בן עזריה ור’ עקיבא.[4] ר’ אלעזר בן עזריה סובר שזמן אכילת הקרבן היא רק עד חצות הלילה, ואילו ר’ עקיבא סובר שזמן אכילת הקרבן כל הלילה. כאן מתחיל דיון דרשני בין שני התנאים אשר נסוב על הביטויים “בלילה הזה” ו”חיפזון”. ר’ אלעזר בן עזריה תולה את זמן גאולת מצרים במכת בכורות, אשר אירעה בחצי הלילה: “ועברתי בלילה הזה”,[5] ומקיש בינה לבין זמן אכילת הפסח, שגם בו נאמר “בלילה הזה”.[6] לעומת זאת, ר’ עקיבא מתמקד ב”חיפזון” שבו יצאו בני ישראל ממצרים.[7] הגמרא מתלבטת בשאלה האם החיפזון הוא של מצרים, או של ישראל. לדעת ר’ עקיבא הגאולה מתממשת כאשר עם ישראל יוצא ב”יד רמה”.[8]

הרי”ף[9] והרמב”ם[10] פסקו כר’ עקיבא, שניתן לאכול את הפסח (ואת המצה) עד הבוקר. אולם, הרא”ש טוען כי נראה שסתם משנה לפי ראב”ע, ולכן זמן האכילה הוא רק עד חצות. כך מופיע במסכת זבחים: “ואינו נאכל אלא עד חצות”,[11] וזו המסקנה הפשוטה בתלמוד הבבלי.[12] אולם על פי פשט המשנה במגילה: “זה הכלל: דבר שמצותו ביום – כשר כל היום; דבר שמצותו בלילה – כשר כל הלילה”.[13] עם זה, הרא”ש מכריע שיש להקפיד לנהוג כשיטת ראב”ע משום שיתכן שאף ר’ עקיבא מודה שיש לנהוג כך מלכתחילה – זאת על פי המשנה הראשונה בברכות, שבה קבעו חכמים שזמן קריאת שמע הוא עד חצות. שם, המשנה מסכמת שכל אכילה שנאמר בה ‘עד חצות’ מותר לאוכלה כל הלילה, והביטוי “עד חצות” בא על מנת “להרחיק את האדם מן העבירה”. לפיכך פוסק הר”ן, שלכתחילה יש להקפיד לאכול את ה”אפיקומן” עד חצות.[14]

החפץ חיים בביאור הלכה[15] מעלה טענה לטובת הפסיקה כר’ עקיבא, שכן יש לנו כלל: “הלכה כר’ עקיבא מחבירו”.[16] בנוסף, הוא מביא רשימה ארוכה של פוסקים שפסקו כמו הרמב”ם: המגיד משנה,[17] בעל העיטור,[18] והאור זרוע שמביא שכך שיטת ר’ יעקב מקורביל הקדוש זצ”ל.[19] על פי טענתו, מפשט הלשון בפסחים “לראב”ע לא יצא” נראה שרק לשיטתו לא יוצאים, ומכאן ניתן להסיק שאין הלכה כמותו. הטענה המרכזית היא כי למרות שפשט המשניות כראב”ע, הרי המשנה במגילה מביאה את הכלל באופן גורף ש”מצוותן כל הלילה”. אולם הר”ח,[20] הסמ”ג בשם ר”י,[21] והתוס’ בזבחים[22] פוסקים כראב”ע; אך בפסחים תוס’ מעלים את הסוגיה לדיון ללא הכרעה.[23]

רוב הראשונים הכריעו להלכה כי אף אם פוסקים כר’ עקיבא, יש להחמיר לכתחילה כראב”ע.[24]

* * *

הואיל והגמרא בברכות מביאה דיון דרשני בשיטות של ר’ עקיבא וראב”ע, אף בשאלה זו ראוי לדון גם ברמה המחשבתית. המשנה האחרונה בברכות,[25] אשר משולבת בהגדה של פסח, קובעת: “מזכירין יציאת מצרים בלילות”; על כך מובאת עדותו של ראב”ע על עצמו שלא נהג כך, עד ששמע את דרשת בן זומא: “כל ימי חייך” – לרבות את הלילות. גם העדות שמובאת בהגדה על ארבעת התנאים: ר’ אליעזר, ר’ יהושע, ר’ אלעזר בן עזריה ור’ עקיבא, שהיו מסובין כל הלילה,[26] מעידה שסיפור יציאת מצרים שייך כל הלילה, עד ש”הגיע זמן קריאת שמע של שחרית”.[27] ניתן להסיק מכאן שהמצוות הקשורות לליל הסדר זמנן כל הלילה.

גדר הזמן של “עד חצות” משייך את האכילה לזמן ההקרבה, שהוא בערב פסח, ואילו לדעת ר’ עקיבא הגאולה שייכת לעם ישראל – והיום שיבוא נמשך אחר הלילה שבא לפניו. זוהי תפיסת הגאולה של ר’ עקיבא, שבאה לידי ביטוי בקביעתו: “שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל כתובים קדש ושיר השירים קודש קדשים”. הקשר העמוק בין הקב”ה לעם ישראל בא לידי ביטוי גם בימי הגלות והחושך אשר מהם נצא לגאולה גדולה – זמן שהוא “לא יום ולא לילה”.[28]

לסיכום:

לכתחילה וודאי ראוי להשתדל לקיים מצוות אכילת אפיקומן קודם חצות הלילה – כפי שפסקו רוב הראשונים והשולחן ערוך. אולם מצאנו חסידים ואנשי מעשה שבשל רצונם להדר במצוות סיפור יציאת מצרים הקלו וסמכו על עיקר הדין, שקרבן פסח נאכל כל הלילה – וכך גם האפיקומן. ומי שנוהג כמנהג זה – יש לו על מי לסמוך.

הערות שוליים

[1] פסחים י, ח.

[2] בבלי פסחים קיט ע”א; תפארת ישראל וברטנורא על המשנה.

[3] הלכות חמץ ומצה ח, ט.

[4] ברכות ט ע”א.

[5] שמות יב, יב.

[6] שמות יב, ח.

[7] שמות יב, יא; טז, ג.

[8] שמות יד, ח.

[9] מגילה דף ז ע”א בדפי הרי”ף. אמנם בפסחים הרי”ף איננו כותב דבר, אך ה”ביאור הלכה” מסיק שהוא לא פוסק כך משום שאינו מביא את דברי רבא שאכילת מצה הינה עד חצות.

[10] שמות ו, א.

[11] שמות ה, ח.

[12] פסחים דף קב ע”ב.

[13] שמות ב, ו.

[14] במגילה על הרי”ף.

[15] סימן תעז סעיף א ד”ה “ויהא זהיר”.

[16] תלמוד בבלי עירובין דף מו ע”ב.

[17] על הרמב”ם, שם.

[18] ספר העיטור, עשרת הדיברות – הלכות מצה ומרור, דף קלה טור א-ב.

[19] ספר אור זרוע חלק ב – הלכות פסחים סימן רלא.

[20] פסחים דף קכ ע”ב.

[21] ספר מצוות גדול עשין סימן מ.

[22] זבחים נז ע”ב ד”ה “ואי בעית אימא”; מגילה כא ע”א ד”ה “לאתויי אכילת פסחים”.

[23] דף קכ ע”ב ד”ה “אמר רבא”.

[24] רא”ש שם; ר”ן שם; אור זרוע שם; מרדכי מסכת פסחים, סדר של פסח, רמז תרי”א; רבנו ירוחם בנתיב ה’ ח”ד; שו”ת הרשב”א חלק א, סימן תמה.

[25] ברכות א, ח.

[26] סדר רב עמרם גאון (הרפנס), סדר פסח.

[27] שם.

[28] פיוט של ינאי המשולב בהגדה.

אולי יעניין אותך גם:

קריאת ספרות חול בשבת פוסט הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג

הסרת תווית מבגד חדש בשבת וביום טוב פודקאסט הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג

קיצור דיני ערב פסח שחל להיות בשבת פוסט הרבנית דבי צימרמן

הרבנית חניטל אופן בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן, MA בתלמוד – אוניברסיטת בר-אילן, בוגרת תוכנית יועצות הלכה במדרשת 'נשמת'. מלמדת גמרא ומדרש מזה 18 שנה בבתי מדרש שונים לנשים. בוגרת תוכנית תכנית 'הלכתא' ומרצה בתכנית 'מתיבתא' במתן. משמשת כיועצת הלכה ומהווה כתובת לייעוץ הלכתי בתחומי הלכה שונים

כמה מילים על הפרויקט שאלה - כתובת נשית לשאלות בכל תחומי ההלכה. מי המשיבות שלנו? בוגרות תכנית הלכתא - תכנית שש שנתית ללימודי הלכה במתן. לכל המשיבות רקע עשיר בלימוד גמרא והלכה והן משמשות כתובת לשאלות ופניות בקהילה ובבית המדרש. כל התשובות נידונות בקרב הוועדה ההלכתית של 'שאלה' בה, יחד עם המשיבות, יושבים הרב הדיין אריאל הולנד והרב יהושע מאירסון.

לתמוך ב"שאלה"