נוסף פריט לסל
פריט 1
סהכ לתשלום: ש"ח
לצפייה בסל להמשך קניה
שבת ומועד
חזרה לשאלות ותשובות

איחור זמן ההדלקה עבור אישה המגיעה הביתה מאוחר

הרבנית בתיה קראוס

כסלו תשפ"א
להורדה והדפסה:
הדפסה

שאלה

השנה לראשונה, אחרי שלוש שנות נישואים, לא אהיה בבית בשעה שאישי מדליק נרות חנוכה. אני לא מדליקה בעצמי והוא מדליק בשקיעה. אני מגיעה הביתה מהעבודה בסביבות שמונה בערב. האם זה מקובל לבקש ממנו שיחכה לי? אני מבינה גם אם לא. וכשאני מגיעה, מה אני צריכה לעשות?

תשובה

שלום רב,

את שואלת שאלה יפה האם בעלך צריך להמתין לך עד שתחזרי הביתה כדי להדליק נרות ? ההיבט הראשון הוא מה זמן הדלקת נרות חנוכה?

הגמרא (שבת כא ב) מלמדת שמצוות הדלקה היא משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק .יש כמה דרכים להבין מימרא זו. הרמב”ם מבין (הלכות מגילה וחנוכה ד ה) שהנרות צריכים לדלוק מהשקיעה  עד שתכלה רגל מהשוק, ולדעתו משך הזמן הזה כחצי שעה. כמו כן הרמב”ם מדייק שאין להקדים ואין לאחר את שעת ההדלקה ומשך הזמן שלה: “אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה. לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת  החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה? כמו חצי שעה או יתר”

התוספות (שבת כא ב ד”ה דאי) לעומת זאת, סוברים שאם לא הדליק בזמן הזה – צריך להדליק מאוחר יותר. במיוחד לאור כך שבזמנם היו מדליקים בתוך הבית ופרסום הנס הוא למשפחה.

הטור מביא את שתי הדעות: “מצוותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה  שאז העם עוברין ושבין ורואין אותה ואיכא פרסומי ניסא…ומכל מקום עדיין זמנה כל הלילה…והתוספות כתבו דלדידן אין צריך לדקדק בזמן שנתנו חז”ל שלא נתנוהו אלא להם שהיו מדליקין בחוץ ולאחר זה הזמן אין עוברים ושבים. אבל אנו שמדליקין בבית ואין היכרא אלא לבני הבית אין להקפיד על הזמן” (טור או”ח תרעב)

הרשב”א (על הגמרא ד”ה דאי לא אדליק מדליק) מוסיף שהזמן המובא בגמרא אינו בא לבטל את חובת ההדלקה לאחר שתכלה רגל מן השוק אלא שאם לא מדליק בזמן זה, לא עשה מצוה כתקנה משום שאין כל כך פרסומי ניסא. בכל מקרה יש לו להדליק גם אחרי זמן זה משום ש”כל שמצותו בלילה כשר כל הלילה” אם כי לכתחילה מצוה להדליק מיד משתשקע החמה משום שזריזין מקדימין למצוות.

הריטב”א (על הגמרא ד”ה דאי לא אדליק מדליק) מבאר שפרק הזמן של עד שתכלה רגל מן השוק משתנה בהתאם למקום: “ובכל מקום הדבר הזה כפי מה שהוא, והמנהג הפשוט ששיערו כל זמן שחנויות [ה]מוכרים שמן וכיוצא בהם פתוחות“.

השו”ע (או”ח הלכות חנוכה תרעב א,ב) פוסק כרמב”ם ומביא גם את דברי הטור: “אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים..שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה.. אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה”.

מכאן נראה כי אישך מהדר להדליק בתחילת הלילה כפסיקת הרמב”ם והשו”ע. אך כבר ראינו בריטב”א שהגדרת הזמן של עד שתכלה רגל מן השוק המופיעה בגמרא היא סובייקטיבית למקום ובימינו פרק זמן זה מתארך משום שהחנויות פתוחות עד 20:00 או 21:00 (וכן מובא בספר מועדים וזמנים סימן קמא וכן הביא הפניני הלכה) כמו”כ ראינו בטור וברשב”א שמצוות ההדלקה היא כל הלילה.

רוב הראשונים סברו שבזמנם כשהדליקו בבתים, מותר לכתחילה להדליק כל הלילה, לפחות כל זמן שבני הבית ערים (כלבו סימן מ”ד ד”ה ומצות נר, הראש פרק ב סימן ג, אגור הלכות חנוכה סימן א ל”ד)

הרמ”א (או”ח תרעב סעיף ב)  פוסק  כבעלי התוספות  שמלכתחילה צריך לשאוף להדליק בזמן  אך אפשר להדליק כל הלילה כי בזמנם נהגו להדליק בתוך הבית ואין משמעות לזה שתכלה רגל מהשוק: “יש אומרים  שבזמן הזה שמדליקין בפנים אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק. ומכל מקום טוב ליזהר גם בזמן הזה”

על זה אומר המגן אברהם (שם) שאם מדליק בלילה יעשה זאת בשעה שבני ביתו מתקבצים סביבו. מכאן לומדים כי פרסום הנס לשיטת הרמ”א הופנה כלפי בני הבית. דהיינו, עבר מן השוק פנימה.

מכל העולה לעיל נראה כי יש על מה לסמוך כאשר מבקשים לאחר את זמן ההדלקה. וכך פסק משנה הלכות  (חלק יא סימן תקלב) שדן בשאלה האם אבא צריך לחכות לביתו שעובדת עד שעה מאוחרת. המשנה הלכות מביא שלמרות שלא הידר בזמן ההדלקה אין פחיתות לחכות לבני ביתו להדלקת נרות ובפרט שאשכנזים שנהגו כרמ”א להדליק נרות בתוך הבית ולכן יש פחות נפקא מינה לשעה שתכלה רגל מהשוק.

לאור פסיקת המשנה הלכות את יכולה לבקש מבעלך לחכות לך להדלקת נרות כל עוד את מגיעה הביתה בשעה סבירה שעדיין יש אנשים ברחובות.

אם אינך יכולה להדליק עם אישך ישנן אפשרויות נוספות:

  1. המשנה ברורה )תרעא סק”ט) פוסק ש”אשתו כגופו” ולכן איש ואשתו מדליקים חנוכייה אחת. לכן אם בעלך הדליק עבורכם, את יצאת ידי חובת הדלקת נרות. (ובמקביל אם בעלך היה זה שלא נמצא בשעה הייעודה, את מדליקה בשבילו והוא יוצא ידי חובה)
  2. מובא ברמ”א שנוהגים שאדם שנמצא בבית של אחרים מדליק לעצמו. והמשנה ברורה מוסיף (ס’ק טו) שצריך להתנות תנאי שלא יוצא ידי חובה בהדלקה של אשתו בביתו שלו ואז אין בעיה שיברך לעצמו.

מכאן שאם את מכוונת שלא לצאת ידי חובה בהדלקה של בעלך את יכולה להדליק לעצמך בברכה כשאת חוזרת הביתה.

לעיון נוסף בדיני התנאי, אנא ראי תשובתה של הרבנית חניטל אופן בקישור הבא:

האם איש יוצא בהדלקת אשתו כששוהה בחו”ל ויש הבדלי שעות?

הרבנית בתיה קראוס

יועצת הלכה, בוגרת קרן אריאל בנשמת ,המכון התלמודי עיוני במתן ותוכנית הלכתא. מלמדת במתן בתכנית מורות הלכה ובשיעורים השנתיים, ובמקומות רבים אחרים, מתעמקת בממשק בין הלכה וחברה, משפחה ורווחה. עו"ס בכירה בתחומי זיקנה, נכות, וקהילה. עונה במגוון נושאים בהלכה במיוחד בהלכות נדה איסור היתר ושבת.