מה יש לעשות לגבי דיני פורים ושושן פורים אם תושב ירושלים נוסע לשבת מחוץ לעיר? הרבנית דבי צימרמן

על רגל אחת:

ניתן לסמוך על הפוסקים שזמן החיוב בפורים נקבע לפי מקומו של אדם בעלות השחר בי”ד אדר. עפ”י דעה זו, אדם שנמצא בירושלים בליל י”ד (עד עלות השחר) חוגג פורים משולש (שושן פורים) גם אם יוצא מירושלים במהלך שלשת הימים. ולכן:

ביום ו’ י”ד אדר  -קורא מגילה ונותן מתנות לאביונים (יש אומרים שעדיף לתת למוקפים).

ביום שבת, ט”ו אדר – מוסיף “על הנסים” בתפילה וברכת המזון (גם אם נסע וכעת נמצא מחוץ לירושלים).

ביום א’, ט”ז אדר – שולח מנות ואוכל סעודתו.  עדיף לשלוח מנות לחוגגים פורים משולש.

בגלל שיש חולקים, עדיף שאדם זה לא יקרא מגילה לאחרים (בני פרזים או מוקפים).

הסבר השיטה:

הפוסקים נחלקו מה קובע מקומו של אדם כבן פרוז (בלשון חז”ל “בן עיר”, החוגג פורים בי”ד אדר) או כבן מוקף (עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן הון, בלשון חז”ל “בן כרך”, החוגג “שושן פורים” בט”ו אדר). עקב דברי המשנה והגמרא מוסכם שהדבר אינו נקבע לפי מקום דירתו הקבוע, אלא מקום הימצאותו בליל פורים.^[1]

לפי המשנה במגילה: ” בֶּן עִיר (הקורא מגילה בי”ד) שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ (עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הקורא בט”ו) וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ — קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ, וְאִם לָאו — קוֹרֵא עִמָּהֶן.”^[2]

בגמרא רבא מבאר: “לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁעָתִיד לַחְזוֹר בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, אֲבָל אֵין עָתִיד לַחְזוֹר בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר — קוֹרֵא עִמָּהֶן. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּכְתִיב: ‘עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת’. מִכְּדֵי כְּתִיב: ‘הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים’, לְמָה לִי לְמִיכְתַּב ‘הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת’? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּפָרוּז בֶּן יוֹמוֹ נִקְרָא פָּרוּז. אַשְׁכְּחַן פָּרוּז, מוּקָּף מְנָא לַן? סְבָרָא הוּא: מִדְּפָרוּז בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי פָּרוּז, מוּקָּף בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי מוּקָּף.”^[3]

רבא מסביר שהמשנה מתמקדת באדם המתגורר במוקף (כרך) אך בתחילת פורים נמצא בפרוז (עיר). אם האדם אינו מתכוון לחזור למוקף בליל י”ד, עליו לקרוא מגילה עם תושבי העיר הפרוז בי”ד, אך אם מתכוון לחזור למוקף בליל י”ד, הוא קורא מגילה כבן מוקף בט”ו.

דברי רבא התקבלו להלכה, אך משמעותם שנויה במחלוקת. לצרכינו נתמקד בשתי שאלות עקרוניות:

1. לאיזה שעה התכוון כשדיבר על חזרה ב”ליל י”ד”?
2. אם נחזור למשנה: הסברו של רבא מדבר דווקא על בן מוקף הנמצא בפרוז בתחילת י”ד (שקיעת החמה), אך מתכוון לחזור למוקף בליל י”ד. ז”א – מי שנמצא בפרזות בליל י”ד חוגג עימהם. אך מה דין פרוז הנמצא במוקף? האם דינו נקבע באותו שעה, או בשעת קריאת מגילה של מוקפים – בט”ו?

מה נחשב “ליל י”ד”?

המג”א מביא שעיקר מצוות קריאת מגילה היא ביום (ולא בלילה).^[4] ומשנה ברורה מבאר שהאדם חייב לחזור (או להתכוון לחזור) עד זמן קריאה, משיאיר היום – ז”א במהלך הלילה עוד לפני שיאיר היום.^[5]

איזה לילה? י”ד או ט”ו?

רש”י מסביר שרבא משתמש בדוגמא של מוקף שנמצא בפרוז, ולכן לגבי אדם הנמצא במוקף ליל ט”ו הוא הקובע.

הרא”ש חולק ומסביר שדברי רבא מתיחסים גם לבן מוקף וגם לבן פרוז. לא משנה איפה אתה – מקומך בליל י”ד הוא הקובע.

בספר הליכות שלמה מובא בשם הגרש”ז אויערבאך שגם החולקים על הרא”ש וסוברים כרש”י שחובתו של אדם נקבע לפי מקומו בזמן קריאת מגילה – בפרזים בעלות השחר בי”ד ובמוקפים בעלות השחר בט”ו – מכיוון שבפורים משולש גם בן מוקף קורא מגילה בי”ד בבוקר, מקום שהותו באותו זמן קובע את חובתו בשאר מצוות היום.

ולכן נראה לפי עניות דעתי שכאשר י”ד באדר חל ביום שישי ובירושלים חוגגים “פורים משולש”, מי שנמצא בירושלים בזריחה בי”ד חוגג “פורים משולש” גם אם יוצא מהעיר לפני שבת ואינו נמצא בעיר בליל ט”ו – כדעת הרא”ש וכשיטתו של הגרש”ז אויערבאך.^[6]

הערה נוספת:

מכיוון שירושלמים קוראים את קריאת התורה של פורים בשבת ולא ביום ו’, מי שנוסע מפסיד את הקריאה.

יש לציין שבספרו “פורים משולש” הרב שריה דבליצקי, שפסק שמעיקר הדין אדם הנוסע מירושלים ביום שישי של פורים משולש (לאחר שהאיר היום) לבלות שבת מחוץ לעיר מחוייב בפורים משולש, מכל מקום ראוי להחמיר על עצמו ולחגוג גם את פורים דפרזים. לפיכך, מי שרוצה להחמיר על עצמו אינו ממעט ממצוות פורים משולש, כל מצווה לפי זמנה, אך ביום שישי, בנוסף למצוות פורים משולש (מקרא מגילה ומתנות לאביונים) – הוא מחמיר ומקיים מצוות משלוח מנות וסעודת פורים (בנוסף לעיקר מצוותו ביום א’) וגם מוסיף “על הניסים” בתפילה וברכת המזון (בנוסף לעיקר מצוותו ביום שבת).^[7]

[1] בבלי מגילה יט ע”א

[2] משנה מגילה ב:ג

[3] בבלי מכילה יט ע”א

[4] ראה לדוגמא תוספות מגילה ד ע”א; נודע ביהודה מהדורה קמא מב.

[5] אורח חיים תרפח:ה

[6] ספר הליכות שלמה הלכות פורים

[7] פרק ב הערה א