שאלה
יש לנו מיקרוגל אחד לחלבי ובשרי. כשאני מחממת בשרי, אני מכסה את האוכל בשני כיסויים. הפעם שכחתי ושמתי כיסוי אחד – מה דין האוכל? האם צריך להכשיר את המיקרו?
יש לנו מיקרוגל אחד לחלבי ובשרי. כשאני מחממת בשרי, אני מכסה את האוכל בשני כיסויים. הפעם שכחתי ושמתי כיסוי אחד – מה דין האוכל? האם צריך להכשיר את המיקרו?
תשובה
בתנור מיקרוגל מחממים מזון באמצעות קרינה אלקטרו-מגנטית. נשאלת השאלה האם גם בחימום במיקרוגל יש להתייחס לריח התבשילים ולאדים העולים מעצם חימום האוכל, כמו בתנור אפייה.
1.ריח תבשילים שיכולים להתערבב אחד עם השני, ריח עובר בצורה יבשה ללא לחות. יישנה מחלוקת הלכתית האם ריח מילתא או ריח לאו מילתא ( האם בריח יש ממשות או לא ) להלכה נפסק שריח – לאו מילתא הוא (אין בו ממשות)
2. אדים (“זיעה” בשפה ההלכתית ) שיוצאים מהתבשילים שיכולים להעביר טעם מתבשיל בשרי לתבשיל חלבי, ע’י זה שהאדים שעולים מתבשיל ומתעבים על תבשיל אחר (או על כלי או על קירות התנור). בעיית זיעה קיימת גם כאשר תבשילים מבושלים זה לאחר זה כי אדים נשארים בתנור.
ריח
בשאלה זו מובאת מחלוקת בגמרא בשני מקומות. בע”ז סו: אביי ורבא נחלקו בשאלה האם מותר להריח יין נסך, כאשר לדעת אביי אסור, כי “ריחא מילתא” ( ריח= דבר ממשי), ולדעת רבא מותר כי “ריחא לאו מילתא” (אין בו ממש). הגמרא בפסחים עו: דנה בבשר בהמה כשרה שנצלה יחד עם בשר נבלה: רב אוסר את הבשר הכשר כיוון ש”ריחא מילתא”, ושמואל מתיר כיוון ש”ריחא לאו מילתא”.רוב רובם של הראשונים הכריעו כרבא, שריחא לאו מילתא (רי”ף, חולין לא: באלפס; רמב”ם מאכלות אסורות ט”ו, לג; ועוד) אך יש קושי מסוף הסוגיה בפסחים: הגמרא קובעת שאסור לאכול פת שנאפתה עם בשר יחד עם חלב, וכן שאסור לאכול עם חלב דג שנצלה עם בשר. הרי”ף (לעיל) והר”ן (חולין לב. באלפס, ד”ה “דתני”) נחלקו בהסבר מקרים אלו, ומתוך דבריהם עולות שתי הבנות שונות בדעה שריחא לאו מילתא.
הרי”ף סבור שההיתר הוא רק בדיעבד, בהתאם לכל דיני הביטול שאין מבטלים איסור לכתחילה, אך לדעת הר”ן אין בריח ממשות ולכן הוא מותר אף לכתחילה
השו”ע (ק”ח, א) פוסק כרי”ף, שלכתחילה ריח אסור ובדיעבד הוא מותר.
כאשר אחד מן התבשילים מכוסה או כאשר הם לא מבושלים יחד אלא בזה אחר זה אין העברת ריח (שם), ולכן מצד ריח במקרים כאלו מותר אף לכתחילה.
זֵיעה
מהמשנה במסכת מכשירין (פרק ב משניות א-ב) משמע שלזיעה (אדים) יש את אותו הדין כמו למים שמהם היא באה, הן לענין הכשר אוכלין והן לענין טומאה,.
הרא”ש בתשובתו ( תשובות הרא”ש כלל כ דין כו) כתב שזיעה אוסרת במקרה שיש מחבת שמתבשל בו חלב מתחת קדירה שנתבשל בו בשר והזיעה עוברת מכלי לכלי, וכך כתב שם : “ששאלת על אלפס חולבת אם יכולים לתת למטה בכירה תחת קדרה של בשר. נראה לי שאסור ואפילו בדיעבד אם נעשה הייתי אוסר הקדרה, כי הזיע העולה מן האלפס הוא כמו חלב. כדתנן במכשירין מרחץ טמאה זיעתה טמאה וכו’…. מכל הלין שמעינן דזיעה היוצאת מן הדבר חשובה כאותו דבר”. אנו רואים שהרא”ש מבין שאדים הם כמו החלב עצמו ולכן זיעה חלבית תאסור מאכל בשרי. אך הוא ממשיך ואומר “אמנם צריך לידע אם קדרה רותחת מקבלת זיעה דשמא חום הרתיחה שבה מעכבתה מלקבל הזיעה, והכא יש לחוש שהאלפס שתחתיה מבטלת ומונעת רתיחת העליונה” הרא”ש מסייג את דבריו הראשונים והעמיד סימן שאלה בכתבו: “דשמא חום הרתיחה שבה מעכבתה מלקבל זיעה”, לפיכך החום הגבוה יכול למנוע מעבר של זיעה.
שו”ע (סי’ צב) פוסק כרישא ברא”ש והרמ”א מוסיף עליו.
ואלו דבריהם: “מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה, ואוסרתה”. ומוסיף הרמ”א: “וכל זה מיירי שהמחבת מגולה, והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה. וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה. אבל אם אין היד סולדת בזיעה, הכל שרי. וכן אם המחבת מכוסה, הכל שרי, מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו, דאין אוסרין זו את זו בנגיעה, כל שכן בזיעה”. וסיים: “מיהו לכתחילה יש ליזהר בכל זה”.
מכאן אנו לומדים שיש יתרון לכיסוי האוכל כדי שלא יעבור זיעה מהדפנות למאכל אך כל זה בדיעבד ומלכתחילה אין לבשל בשר וחלב באותו תנור אפילו אם הם מכוסים .
כך פסק הרמ”א בהלכות תערובות (יו”ד סי’ קח) “אם אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת, מגולין, אסור אפילו בדיעבד. אבל בזה אחר זה אין לחוש, אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולים, דהוי ככיסוי של קדרה”
מכאן ניתן ללמוד שאם מבשלים מאכלים זה אחרי זה ואחד מהם מכוסה נפתרת בעיית הזיעה.
מהמקורות הנ”ל למדו בדור הזה הלכות מיקרוגל:
בספר שבות יצחק (פרק ה) הביא בשם הגרש”ז אויערבך והגרי”ש אלישיב לאסור שימוש במיקורגל לבשר ולחלב בזה אחר זה אפילו אם יקפיד שהכלים יהיו מכוסים, כי “יש לחוש שמא ישכח לכסות, או שלא יהא מכוסה היטב כל זמן הבישול ותיפלט הזיעה”. ובספר הכשרות כתב שכן נקט לדינא הגר”ש ואזנר.
לעומתם הסיק הרב בר שאול בספר מערכי לב (פרק 11) שאין כל חשש לבשל בשר ואחר כך חלב בתנור מיקרוגל אם הקדירות מכוסות, מהטעמים הבאים: א] כמעט אין זיעה על הדפנות, ובעיקר לא על התקרה. [ב] הדפנות קרות ורחוקות מן הקדירה. [ג] המאוורר מוציא את האדים ביעילות מחוץ למיקרוגל וגם האדים המועטים הנופלים על הדפנות אינם חמים בגלל ההתפשטות בחלל המיקרוגל. [ד] יש לצרף דעת הרבה אחרונים שאיסור זיעה מדרבנן. [ה] התקרה של תנור מיקרוגל אין לה דין של כיסוי.
הרב רבינוביץ (שיח נחום מ’ח ) כותב כך “דפנותיו של תנור המיקרוגל אינן מתחממות בזמן חימום המאכל, ועל כן הן אינן בולעות את זיעת המאכל. גם אם ייבלע מן המאכל, אין הבלוע נפלט למאכל שיחומם לאחר מכן, כי אין מגע בין המאכל לבין דפנות התנור )ולריחא דריחא אין חוששים. מותר להשתמש בתנור מיקרוגל לחימום מאכלי בשר וכן מאכלי חלב – בנפרד אך אין צריך המתנה בין חימום מאכלי בשר לחימום מאכלי חלב , בתנאי שמקפידים על נקיונו, שלא יימצאו בו שאריות מאכל הניכרות כלל. מן הראוי לכסות סוג אחד באופן קבוע, אך אין צורך בכיסוי אטום לחלוטין. יש הנוהגים לכסות גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב. מכל מקום כל זה אינו אלא חומרא לכתחילה, ובדיעבד אם חיממו בלא כיסוי – המאכל מותר.
לסיכום:
לסיכום: אמנם מלכתחילה יש לכסות לפחות אחד מסוגי המאכלים (בשרי או חלבי) כאשר מחממים אותם בזה אחר זה אך במקרה ששכחתם לכסות את אחד ממאכלי הבשר או החלב וחיממתם אותם בזה אחר זה, גם האוכל וגם המיקרוגל כשרים.