מתי יש לציין יום פטירה (יארצייט) של קרוב שחל בחודש אדר בשנה מעוברת – באדר א’ או ב’? הרבנית דבי צימרמן

רקע: איזה משני החודשים הוא באמת חודש אדר?

בגמרא במסכת מגילה (ו, א-ב) מובאת מחלוקת לגבי אופיים של שני חודשי אדר בשנה מעוברת. רבי אליעזר ברבי יוסי סובר שיש לקרוא את מגילת אסתר באדר א’, ואילו רבן שמעון בן גמליאל סובר שיש לקרוא באדר ב’. בגמרא מבואר שלדעת רבי אליעזר “אין מעבירים על המצוות” – כלומר אין לדחות קיום מצווה, ולכן אין לדחות את קריאת המגילה לאדר ב’, ואילו לדעת רבן שמעון בן גמליאל יש לסמוך גאולה לגאולה, ולכן לדעתו יש להעדיף להסמיך את פורים לפסח.

למרות שנפסק להלכה שחוגגים את פורים באדר ב’, עקרון הסמכת גאולה לגאולה רלוונטי רק לחגיגות פורים ולא ברור מה מעמדם של תאריכים חשובים אחרים באדר – ואין הכרעה איזה משני החודשים הוא אדר “האותנטי”.

השאלה על קביעת תאריכים באדר א’ או ב’ נידונה במקרים אחרים כמו בר מצווה, חוזים ומסמכים הלכתיים, ונדרים. לפי עמדה אחת, אדר א’ או אדר ב’ הוא החודש הקובע (תוספות ראש השנה יט, ב, ד”ה “אדר”; רמב”ם הלכות נדרים ט, ו), ואילו לפי עמדה אחרת הדיון אינו רלוונטי משום שישנם עקרונות אחרים לקביעה איזה משני החודשים הוא הקובע בכל מקרה לגופו (שו”ע, או”ח תקס”ח; משנה ברורה מא-מב; מגן אברהם כ).

ציון יום הפטירה (יארצייט)

השולחן ערוך דן במנהג הנפוץ לצום ביום הפטירה, ומסכם (או”ח תקס”ח, ז): “כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר ב'”. הרמ”א חולק עליו, ומביא את דעת המהרי”ל, שסובר שיש לצום באדר א’. הוא מוסיף, שאם ההורה נפטר באדר ב’ בשנה מעוברת, יש לצום באדר ב’ – ויש נוהגים לצום באותו התאריך בשני החודשים (יו”ד ת”ב, יב).

במשנה ברורה מובא שאדם שנדר לצום ביום הפטירה חייב לצום בשני החודשים; אבל מי שצם מכוח המנהג יכול לצום רק באחד משני החודשים. אבל באיזה חודש? אם כבר ציינו את יום הפטירה בשנה מעוברת, אפשר להמשיך ולצום באותו החודש שנבחר באותה שנה. אם זוהי השנה המעוברת הראשונה מאז הפטירה, לפי המשנה ברורה נהוג לציין את אדר א’, אולי משום ש”אין מעבירין על המצוות, או אולי משום שזהו אדר “האותנטי” (ולמרות זאת פורים נחגג באדר ב’ משום “מסמך גאולה לגאולה עדיף”).