קשירת קשר לקישוט בשבת הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג

מלאכת קושר היא אחת מל”ט אבות מלאכה [משנה שבת ז’, ב]. המשנה [שבת ט”ו, א-ב] קובעת שישנם קשרים שאסורים מדאורייתא, קשרים שאסורים מדרבנן וקשרים שמותר לקשור אותם. הגמרא [בבלי שבת קיא ע”ב – קיב ע”א] נתנה דוגמאות שונות לכל אחד מן הקשרים הללו, והראשונים קבעו לאור הדוגמאות הללו את הקריטריונים לסוגים השונים של הקשרים. בנוגע להגדרות אלו מצינו שני כיוונים מרכזיים בראשונים. לפי רש”י, הרא”ש ואחרים, שאלת האיסור וההיתר של קשרים תלוי באורך הזמן שקשר אמור להחזיק – אם הוא יומיומי  הוא מותר, אם הוא לטווח ארוך יחסית הוא אסור מדרבנן, ואם הוא קבוע הוא אסור מדאורייתא [לעניין ההבחנות המדויקות בין הזמנים הללו יש מחלוקת נפרדת – ראו בית יוסף אורח חיים שיז, רמ”א או”ח שיז, א; ט”ז או”ח שיז ס”ק א, משנה ברורה שיז ס”ק ה].

לפי הרמב”ם והרי”ף, יש שני קריטריונים שונים, שהשילוב ביניהם משפיע על הדרגה של האיסור – קריטריון אחד הוא הזמן – האם זה קשר של קיימא (קבוע) או לא, וקריטריון אחר הוא האיכות – האם מדובר ב’קשר אומן’ או לא. אם זה קשר הדיוט לא של קיימא זה מותר, אם זה קשר של אומן זמני או קשר של הדיוט קבוע – זה אסור מדרבנן, ורק אם זה קשר של אומן קבוע זה יהיה אסור מדאורייתא. השו”ע [אורח חיים שיז, א] פסק כדעת הרי”ף והרמב”ם שיש צורך בשני קריטריונים – אומן וקיימא, בשביל להתחייב מדאורייתא, ומספיק אחד מהם כדי להתחייב מדרבנן. וכן עולה גם מדברי הרמ”א [בסוף סעיף א, כפי שנראה בפסקה הבאה].

מדברי הראשונים לא ברור מה ההגדרה המדויקת של קשר של אומן. הרמ”א [סוף סעיף א] כותב שבשל כך יש לאסור לקשור קשר כפול, שמא הוא קשר של אומן. באופן דומה הוא כותב שקשר אחד בסוף חוט יחיד משמש בתפקיד דומה לקשר כפול שקושר שני חוטים שונים (או שתי קצוות של אותו חוט). חלק מן האחרונים הסבירו שקשר אומן הוא קשר חזק, או קשר שלא ניתר מעצמו לאורך זמן.

למרות שהרמב”ם ודעימיה חילקו בין קשר של אומן לקשר של הדיוט, מן הסוגיות בגמרא עולה שיש קשרים שלא נחשבים קשרים כלל. קשר כזה הוא קשר עניבה, שלדעת חכמים לא נחשב קשר [בבלי שבת קיג ע”א] הראשונים נחלקו בהגדרה של קשר עניבה. לפי האגור [מוזכר ברמ”א או”ח שיז, ה] קשר עניבה דומה לקשר שעושים בשרוכי נעלים (קשר פרפר – butterfly knot), ולפי המרדכי (מנחות תתקמ) מדובר על קשר בקצה חוט (או שני חוטים שמוחזקים יחד) כאשר במקום להשלים את הקשר עד הסוף, מהדקים אותו כך שקצה החוט ישאר נגיש למשיכה ופתיחה בקלות (מכונה באנגלית slip knot). הצד השווה שבשני הקשרים הללו הוא שהם קשרים “לא גמורים”. אם ימשכו את החוט עד הסוף הוא יהיה קשר ממשי (וחזק), ואם ימשכו את החוט לכיוון ההפוך, הקשר יפתח. למעשה, אלו קשרים שעושים אותם כדי שיוכלו להיפתח בקלות, ולא על מנת להישאר לאורך זמן. אמנם, לגבי קשר העניבה יש מחלוקת. המרדכי מביא מדברי רבינו פורת (מרדכי שבת שפו) שמהם משמע שקשר פרפר יהיה מותר רק אם אין מתחתיו קשר רגיל בכלל, אבל לדעת האגור, כאמור, מותר גם כשיש קשר אחד מתחת.

השו”ע פסק שעניבה מותרת כי היא לא קשר, והרמ”א הוסיף שגם אם עשה קשר מתחת זה מותר. מדבריו משמע, שכל קשר עניבה מותר, גם אם יש קשר רגיל מתחת וגם אם הוא לטווח ארוך, כי הוא לא מוגדר קשר בכלל.

עם זאת, באחרונים מצינו מחלוקת אחרונים בין אלו שנקטו בעמדת האגור, לבין המחזיקים בעמדת ר’ פורת במרדכי.

לדעת השלטי גבורים, הט”ז (ס”ק ז), המג”א (ס”ק טו), המשנה ברורה (ס”ק כט) , ערוך השולחן (סעיף כה), ועוד, למרות דבריו המפורשים של הרמ”א, מותר לעשות עניבה על בסיס קשר מתחת רק אם זה לאותו יום. עניבה שהיא ממש לא קשירה היא רק במקרה שאין קשר מתחת, ואז מותר לעשות גם עניבה על גבי עניבה’. חלקם מסבירים שזו גם כוונת הרמ”א. וכן פסק גם בשמירת שבת כהלכתה (טו, נג).

לעומת זאת, הגר”א הסביר את דעת הרמ”א בכך שקשר אחד לא נחשב (ולמעשה, גם עניבה לא נחשבת קשר, אז אף אחד מהם לא נחשב). וכך סובר גם הרב עובדיה יוסף בשם רשימה של אחרונים נוספים (חזון עובדיה **).

למעשה, מצד אחד, לפי רש”י והרא”ש, אם נניח שקשר עניבה על בסיס קשר מתחת נחשב כקשר, אז גם אם הוא לא קשר אומן, קשירתו “לעולם” יחשב איסור דאורייתא, ולשיטתם בוודאי שנכריע שאסור לקשור קשר כזה, ולו מספק, שכן ספק דאורייתא לחומרה. מצד שני, הן השו”ע והן הרמ”א פסקו כדעת הרמב”ם והרי”ף, שכדי להתחייב מדאורייתא צריך שגם יהיה קשר אומן וגם קשר לאורך זמן. כולם יסכימו שקשר עניבה הוא או קשר שאינו של אומן, או בכלל לא קשר. ממילא, גם אם קושרים אותו לעולם, הוא לא יכנס לדין דאורייתא אלא ישאר בדין דרבנן. מכל מקום, לאלו שמגדירים אותו כקשר ממש, הדבר יהיה אסור מדרבנן. מכיון שניתן לפתור את הבעיה בדרכים נוספות – עניבה על גבי עניבה, קשירה רגילה  של קשר אחד או של עניבה בלבד והשחלת השרוכים לתוך הנעליים,  קשירת שני השרוכים יחד בקצה בלי לגמור את הקשר (slip knot) עדיף לא להסתמך על הדעות שלא רואות בכך קשר בכלל.