תקופת שאילת גשמים בחוץ לארץ - מתן - מכון תורני לנשים

תקופת שאילת גשמים בחוץ לארץ הרבנית שורלה רוזן

כסלו תשפ"ב

נושאים : תפילה וברכות .

שאלה

מתי מוסיפים ‘ותן טל ומטר לברכה’ במקומות שעונת הגשמים אינה כשל ארץ ישראל?

תשובה

הגמרא בתענית (י עמוד א) דנה במועדים השונים לשאילת גשמים בארץ ישראל ומחוצה לה:

מתני׳ בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג. כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.

בניגוד לתנא קמא, דעתו של ר”ג (שנפסקה בגמרא) שיש להמתין לחזרתם של עולי הרגלים ולהתחיל לשאול על הגשמים בארץ ישראל רק בז’ בחשון, חמשה עשר יום לאחר חג הסוכות. כלומר, אף על גב שזקוקים לגשם מיד בתום האסיף, יש להמתין.

הגמרא (שם ד עמוד א)  מעלה את האפשרות שיש שני מועדים שונים להתחלת שאילת גשמים: בזמן שביהמ”ק קיים, יש להמתין לעולי הרגלים ולהתחיל רק בז’ בחשון כרבן גמליאל אך משנחרב הבית, יש להתחיל במוסף של שמיני עצרת.

הריטב”א (י עמוד א) והר”ן (ב עמוד א) מבארים כי בזמננו, היות ופסקו עולי הרגלים, יש להתחיל לשאול על הגשמים במוסף של שמיני עצרת היות ואין סיבה לדחות ואדרבה, ארץ ישראל זקוקה לגשם. ברי”ף וברמב”ם לעומת זאת מופיע כי יש להתחיל בז’ בחשון.

ומה באשר לחוץ לארץ?

“אמר רבי אלעזר: הלכה כרבן גמליאל. תניא, חנניה אומר: ובגולה, עד ששים בתקופה. אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה” (שם י עמוד א)

דהיינו: היות ותנאי האקלים שונים באזורים הסמוכים לארץ ישראל, ממתינים עם שאילת גשמים עד שישים יום לאחר תקופת תשרי, זמן ההשתות הסתווי. דהיינו, הזמן בשנה בו עולה מרכז השמש בדיוק מעל קו המשווה פלוס 13 יום. התאריך הוא הרביעי בדצמבר, כפי שנקבע ע”י חכמי התלמוד בעקבות הלוח היוליאני שקבע יוליוס קיסר בשנת 46 לפנה”ס.

הריטב”א (על אתר) מבאר כי התאריך מכוון ליושבי בבל היות והמטר מזיק להם לפני תום תקופה זו אך ארצות אחרות הזקוקות לגשם לפני שישים יום לתקופת תשרי, יקדימו את שאילת הגשמים.

הריטב”א ממשיך ומבאר שהסיבה היחידה שממתינים עם שאילת גשמים בישראל, על אף שזקוקים למטר מיד בתום חג הסוכות היא מפני רבן גמליאל שהמתין לחזרתם של עולי הרגלים אך לולא עניין זה, היו מבקשים מיד, בהתאם לצרכי האקלים של הארץ. היות ובחוץ לארץ אין לנו לחשוש לעולי הרגל, יש לכל ארץ לבקש מיד בתחילת התקופה בה מתעורר הצורך לגשם (כפי שהיו עושים בא”י לולא עולי הרגל) עוד לפני שישים יום לתקופת תשרי ואין צורך להמתין לתקופה שמתאימה ליושבי בבל דווקא.

דוגמא לקהילה בעלת תנאי אקלים שונים מובאת בגמרא (שם יד עמוד ב) אודות אנשי נינווה ששלחו לרבי לגבי שאילת גשמים בחודש תמוז: ” שלחו ליה בני נינווה לרבי: (אנחנו) דאפילו בתקופת תמוז בעינן מטרא (צריכים לגשם), היכי נעביד (כיצד ננהג)? כיחידים דמינן (דמינו) או כרבים דמינן? כיחידים דמינן – ובשומע תפילה, או כרבים דמינן ובברכת השנים? שלח להו: כיחידים דמיתו (נדמתם), ובשומע תפילה… והלכתא: בשומע תפילה”

השאלה המובאת בפני רבי: היות והציבור פוסק מלשאול גשמים בפסח, מה יעשו קהילות שתנאי האקלים שלהן שונים מאלו של ארץ ישראל? האם יוסיפו להמשיך ולבקש ותן טל ומטר לברכה בברכת השנים עד סוף התקופה בה הם זקוקים לגשם או שמא יוסיפו בקשה ייחודית להם ב’שומע תפילה’? תשובתו של רבי – אין לכם דין שונה מהציבור ועליכם להפסיק ולהזכיר ותן טל ומטר בפסח, כמו כולם, אך להתפלל להמשך ירידת גשמים ב’שומע תפילה’ שזהו המקום בתפילת העמידה להוספת בקשות אישיות/קהילתיות שאינן נחלת הציבור כולו.

כיצד יש לפרש את הוראתו של רבי? כהוראה לקהילה ספציפית בארץ מסוימת? או שניתן להבין ממנה כי מדינה שלמה בעלת תנאי אקלים שונים יכולה להוסיף ‘ותן טל ומטר’ שלא בזמנים המופיעים בגמרא?

הרמב”ם בפירושו למשנה תענית פרק א משנה ג מבאר כי דין שאר הארצות אכן שונה מדין ארץ ישראל או בבל ועליהן להוסיף ותן טל ומטר לא רק בסוף שישים לתקופה:

” אבל בשאר הארצות הרי תהיה השאלה בזמן הראוי לגשמים באותו המקום, והרי אותו הזמן כאילו הוא שבעה במרחשוון, ואם נתאחרו הגשמים אחרי אותו הזמן לפי יחס זמנים אלו האמורים כאן, הרי אלו מתענים כמו שנזכר כאן… ויש ארצות שבמרחשוון יהיה בהם קיץ, ואין הגשמים בו לברכה אלא מאבד ומשמיד, ואיך ישאלו אנשי אותו המקום גשמים במרחשוון”

אמנם בהלכות תפילה פוסק הרמב”ם כי במקומות הצריכים לגשם שלא בתקופה המוזכרת בגמרא אין להוסיף ותן טל ומטר בברכת השנים, אלא ב’שומע תפילה’:

“מקומות שהן צריכין לגשמים בימות החמה כגון איי הים הרחוקים שואלין את הגשמים בעת שהן צריכין להן בשומע תפלה” (ב, הלכה יז)

דהיינו: מה שפסק רבי לקהילת אנשי נינווה, נכון הוא אף למדינות שלמות בעלות תנאי אקלים שונים ואין לאנשי המקום להוסיף ותן טל ומטר לברכה בברכת השנים בשונה למה שנפסק בגמרא אלא להוסיף זאת ב’שומע תפילה’.

כך נפסק גם בשו”ע (או”ח קיז סעיף ב): “יחידים הצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בברכת השנים אלא בשומע תפילה ואפילו עיר גדולה כנינווה או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה, או אשכנז בכללה, כיחידים דמו בשומע תפילה”.

מתשובת הרא”ש (כלל ד סימן י) עולה כי הטעם העיקרי לקביעת התאריך לשאילת גשמים הוא צרכי המקום ולכן הזמנים השונים המופיעים בגמרא לגבי ישראל וחוץ לארץ מתאימים לאקלים של א”י ובבל ואין בכוונתם להורות כי יש להימנע מלשאול על הגשם בזמנים המתאימים למדינות ואזורים בעלי תנאי אקלים שונים. פסיקתו של רבי לאנשי נינווה היא בזמן שהשנים כתקנן ובני ישראל שרויים על אדמתם אך בזמן הזה הכל לפי המקום והצורך ויש להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים לפי תנאי האקלים השונים משום שזהו לכתחילה הטעם לחילוק בין ישראל לבבל. וכשמגיע הרא”ש לפרובינצא ומוצא שהציבור מתחיל להוסיף ותן טל ומטר לברכה בברכת השנים כבר מז’ במרחשוון, כפי הצורך באזור זה, ולא ממתין עד שישים יום לתקופה כפי שמובא בגמרא בקשר לחוצה לארץ, הוא מחזק את ידיהם ומסכים עימם.

בדומה למקרה של פרובינצא, באשכנז, מקום בו הגשם דווקא נצרך בין פסח לשבועות לגידול התבואה, סובר הרא”ש שצריכים הציבור להמשיך ולהתפלל ותן טל ומטר לברכה בברכת השנים אף לאחר הפסח. בארץ ישראל, הקמה כבר עומדת ומתייבשת לאיטה עד חג הקציר (שבועות) אך באשכנז אם לא ירד גשם בין פסח לשבועות, יאכלו העכברים את זרעי התבואה והיא גם תתייבש ותתקלקל. הרא”ש מעיד כי הרצה דברים אלו לפני רבותיו באשכנז ולא היה מי שערער על סברתו אך הלכה למעשה נמנע מלהורות שימשיכו בתפילת ותן טל ומטר בברכת השנים אף לאחר הפסח משום שלא רצה במחלוקת שתיווצר עקב הוראתו וייעשו הקהל אגודות אגודות.

הטור (או”ח הלכות תפילה קיז) מביא את דעת אביו הרא”ש ולא מציין שנמנע מלהורות כן הלכה למעשה. במקום שאין חשש שייעשו הציבור אגודות אגודות, היה מורה הרא”ש כן כפי שעולה בבירור מתשובתו ולכן ניתן לשער שזו הסיבה שהביאו הטור ללא הסתייגותו של הרא”ש.

בשאלה המגיעה לרבי חיים שבתי מסלוניקי (תורת חיים חלק ג סימן ג) אודות קהילות יהודיות בברזיל, שם צריכים הם למטר דווקא בין ניסן לתשרי ואדרבה, ייגרם נזק לפירות ולתבואה אם ירדו גשמים בין תשרי לניסן ומבקשים הם לשנות את זמן שאילת גשמים להיפך מה שמופיע בגמרא. דהיינו: החל מפסח להוסיף ותן טל ומטר עד תשרי שמיני עצרת ואז להפסיק ולהגיד ותן טל בלבד.

תשובתו של המהרח”ש היא שהיות והגשמים מזיקים לאותה מדינה בזמן שנקבע לשאילת גשמים, אין להם להזכיר ותן טל ומטר לברכה בברכת השנים. אין לו לאדם להתפלל למה שהוא רע ומזיק עבורו. והיות ופסיקת הרמב”ם היא שאיי הים הרחוקים יוסיפו שאילת גשמים בשומע תפילה ולא בברכת השנים, כן צריכים לעשות יהודי ברזיל. יוצא אם כן שאין אנשי ברזיל מזכירים שאילת גשמים כלל בברכת השנים לאורך כל השנה אלא מוסיפים ב’שומע תפילה’ את שאילת הגשמים בעונה הראויה לכך.

אף הרב פרנק בשו”ת הר צבי (או”ח א סימן נו) פוסק לשאלה הנשלחת מניו זילנד שהיות ולא פסקו כרא”ש בכל תפוצות ישראל, אין להם לשנות ממנהג ישראל בכל התפוצות ואל להם להוסיף ותן טל ומטר לברכה בין ניסן לתשרי אלא להזכיר שאילת גשמים בשומע תפילה.

לסיכום:

לסיכום:

מכל האמור לעיל נראה כי אף אם צרכי הגשמים שונים בתכלית בחלקים אחרים בעולם, אין לשנות מזמני שאילת הגשמים כפי שנפסקו בגמרא לארץ ישראל ולחוצה לה. דהיינו:

1. בארץ ישראל, אף לאחר החורבן, יתחילו שאילת גשמים בז’ במרחשון כרבן גמליאל
2. בחוץ לארץ יתחילו בסוף שישים לתקופה, 4 בדצמבר (לפי חישובי לוח השנה היוליאני)
3. קהילות ואפילו מדינות שלמות שצרכי האקלים שלהם שונים, יוסיפו ותן טל ומטר לברכה ב’שומע תפילה’ בתקופה בה הם זקוקים לגשם.

אולי יעניין אותך גם:

קריאת ספרות חול בשבת פוסט הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג

הסרת תווית מבגד חדש בשבת וביום טוב פודקאסט הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג

קיצור דיני ערב פסח שחל להיות בשבת פוסט הרבנית דבי צימרמן

הרבנית שורלה רוזן בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.

כמה מילים על הפרויקט שאלה - כתובת נשית לשאלות בכל תחומי ההלכה. מי המשיבות שלנו? בוגרות תכנית הלכתא - תכנית שש שנתית ללימודי הלכה במתן. לכל המשיבות רקע עשיר בלימוד גמרא והלכה והן משמשות כתובת לשאלות ופניות בקהילה ובבית המדרש. כל התשובות נידונות בקרב הוועדה ההלכתית של 'שאלה' בה, יחד עם המשיבות, יושבים הרב הדיין אריאל הולנד והרב יהושע מאירסון.

לתמוך ב"שאלה"